ההיסטוריה של המגדל
התכנון והבנייה של המגדל בוצעו על ידי המהנדס הצרפתי גוסטב אייפל, שהצליח להשיג את האישור לבניית המגדל בקושי רב. המגדל היה נתון למחלוקת וגרר ביקורת רבה מצד אמנים ואנשי רוח פריזאים רבים שטענו כי המבנה התעשייתי והמחודד לא מתאים לאופי הארכיטקטורה בעיר (תופעה קבועה בפריז, ראו מרכז פומפידו). הקבוצה המתנגדת קראה לעצמה “וועדת השלוש מאות” (לפי גובהו של המגדל) וטענו כי מדובר בארובת עשן שחורה שתאפיל בברבריות שלה על המונומנטים הצרפתיים המעודנים. מספרים כי הסופר גי דה מופסאן שהיה ממבקרי המגדל, היה נוהג לאכול את ארוחותיו במסעדה שבמגדל “שכן זהו המקום היחיד בפריז ממנו אין רואים את האייפל”.
לאחר שספג ביקורות רבות, גוסטב אייפל מהנדס המגדל הסתגר והתבודד בחדר בקצה המגדל. ניתן להניח כי אם היה יודע שהמגדל יהפך להיות החשוב שבאתרי פריז, לסמל לפריז ולצרפת כולה ולאייקון עולמי, היה אדיש יותר למבקרים.
כיאה לסמל לאומי, תמיד ניתן לראות ילדים מבתי ספר שונים בצרפת פוקדים את המגדל
(צילום מקורי)
כדאי לדעת! על המגדל עצמו חרוטים שמותיהם של 72 מהנדסים, מדענים ומתמטיקאים צרפתיים כהכרה על תרומתם בבניית המגדל. גוסטב אייפל הוא שהחליט לחרוט את שמותיהם בשל החשש מהמחאות נגד המגדל, והללו נחרטו בצדי המגדל מתחת למרפסת הראשונה. בראשית המאה ה-20 התחריטים נצבעו, אך שוחזרו בשנות ה-80′.
פסלו של גוסטב אייפל בכניסה למגדל
(צילום מקורי)
למרות המחאות הרבות – המגדל החזיר את הכסף שהושקע בבנייתו תוך שנה מהפתיחה רק ממכירת כרטיסי הכניסה (ניתן להבין מכך שאחד מסמלי ההיכר של המגדל – התור בכניסה, היה קיים עוד מראשיתו). ההצלחה האדירה של המגדל בקרב המבקרים בפריז, הביא להחלטה להשאירו על קנו למרות שהיה אמור להיות מפורק כ-20 שנה לאחר הקמתו.
בנוסף, הוא זכה לפיתוחים רבים (תוספות של מעליות, אנטנות וכדומה) ולשמש בתפקידים פונקציונאליים חשובים שניצלו את גובהו. למשל הוחלט כי ישמש כתחנת אלחוט ממשלתית- ממגדל אייפל שודרו אותות הרדיו הראשונים, הוא שימש כתחנת רדיו צבאית במלחמת העולם הראשונה ולבסוף גם שידר את תוכנית הרדיו הציבורית הראשונה ב-1925 ומאוחר יותר אף שידורי טלוויזיה.סיפור היסטורי מעניין נוסף הקשור במגדל הוא בזמן שפריס הייתה תחת כיבוש גרמני: בזמן מלחמת העולם השנייה כאשר צרפת הייתה תחת הכיבוש הגרמני, הצרפתים דאגו לחתוך את הכבלים של המעליות כך שלא יהיה ניתן להשתמש במגדל כתצפית וכעמדה צבאית. בשל כך, החיילים הגרמנים היו חייבים לטפס ברגל את כל הדרך לקומה העליונה בשביל להניף צלב קרס מעל המגדל. לקראת סוף המלחמה וכניעת גרמניה, היטלר ציווה על הגנרל דיטריך פון קולטיץ להרוס את מגדל אייפל ביחד עם יתר העיר, אך פון קולטיץ סירב לבצע פקודה זו.