מה רואים?
השער עצום ונראה למרחוק, גובהו כ-50 מטר ורוחבו כ-45 מטר ועומקו 22 מטר. המבנה כה גדול שב-1919 במצעד הניצחון של מלחמת העולם הראשונה טס צ’רלס גודפרוי עם מטוסו דרך הקשת בהצלחה! השער מלא בעיטורים ופסלים המתארים רגעים היסטוריים הקשורים בניצחון. בבסיסה של כל רגל בשער ישנה קבוצת פסלים מרכזית, אשר כל אחת מהן נבנתה על ידי פסל צרפתי מפורסם שונה. אם תגיעו לשער מכיוון השאנז-אליזה, תוכלו לראות בצד ימין את “ההתנגדות של 1814” ובצד שמאל את “השלום של 1815”. בצד השני של הרגליים נמצאים הפסלים של “הניצחון של 1810″ ו”צאת המתנדבים של 1792”.
השער מהשאנז-אליזה (צילום: Michael Meinecke)
מעל לקבוצות הפסלים הללו ישנם 30 שלטי אבירים עליהם חקוקים ניצחונות צרפתים גדולים במהפכה הצרפתית ובמלחמות הנפוליאוניות. בקירותיו הפנימיים חקוקים שמותיהם של 660 צרפתים, מהם 558 גנרלים של האימפריה הצרפתית הראשונה. אלו המסומנים בקו תחתון הם אלו שנפלו בקרב. כמו כן, מופיעים שמותיהם של ניצחונות גדולים של צרפת במלחמות נפוליאון, למעט התקופה שבין הגלות נפוליאון באלבה והתבוסה בווטרלו. בחזית הקשת ישנם שישה תבליטים המתארים אירועים מרכזיים במהפכה הצרפתית ובמלחמות הנפוליאוניות- נפילת אלכסנדריה, הקרב באוסטרליץ, קבורתו של גנרל מרסו וכו’. מתחת לשער נמצא קבר החייל האלמוני שנבנה במלחמת העולם הראשונה לציון זכר החיילים שנפלו ללא זיהוי גופותיהם. מאז 1920 בוערת במקום אש תמיד לזכר הנופלים האלמונים של המלחמה, ולאחר מכן גם לזכר הנופלים במלחמת העולם השנייה (כל ערב ב-18:30 מדליקים את האש).
כאמור ראש השער הוא אחת מנקודות התצפית היפות של פריז ביום ובלילה. השער מאפשר לראות מצד אחד את כל שדרות השאנז-אליזה ומצד שני את אזור לה דפנס (אחד מאזורי העסקים המפורסמים של פריז) ולקבל תמונה פנורמית של עיר פריז. העלייה לתצפית דורשת עליה של 200 מדרגות לוליאניות לערך. העלייה לא פשוטה אך שווה וייחודית (למי שמתקשה ישנה מעלית).
המדרגות לגג שער הניצחון (צילום: מקורי)
נוף ללה דפנס ושער הניצחון המודרני