סיכום קצר בתודה על הטיפים שלקחתי מפה.
חזרנו מרומא אתמול, נסענו עם חברים טובים והילדים של כולנו (שני בני 16, שני בני 13 ובת 10 אחת):
1. רומא עמוסה עמוסה עמוסה. צפוף ורועש והומה בטירוף. לפחות בעונה זו של השנה. תחשבו טוב אם מתאים לכם. הומה ברמה של ללכת בקורסו באמצע היום זה לחכך מרפקים עם כל העוברים ושבים.
2. אסור לאכול שום דבר על שום אתר היסטורי או מזרקה או אנדרטה. גם לא על המדרגות הספרדיות, גם לא בפינה. למזלנו מישהו העיר לנו (סתם ישבנו שם עם גלידה לרגע) לפני שהשוטרים שיש בכל פינה נתנו לנו קנס (הבנתי שכמה מאות יורו). התנצלנו וזזנו מהר. לא ראיתי שאמרו את זה פה, אז רק אומרת לכם.
3. מלון קלאס האוס (Class House) – שומר נפשו ירחק. המלון היה גרוע כמו שהוא היה יקר. כלומר, מאוד.
המיקום דווקא בסדר גמור, אבל החדרים קטנים ודי מוזנחים (אצלינו היתה כספת שבורה ומקרר לא עובד. הילדים היו בחדר דלוקס אז המצב היה קצת מתוחזק יותר). נתנו לנו רק מפתח יחיד לכל חדר ושיקרו בקשר לזה שאין להם יותר מפתחות (צעקתי ממש, ואני לא צעקנית ובדרך כלל מאד מנומסת וחביבה… ואז פתאום צצו עוד מפתחות הפלא ופלא, שהם נשבעו לי שלא יעבדו. עבדו כולם). יש לציין שחייבים את המפתח כדי שיהיה חשמל בחדר אבל גם חייבים אותו כדי להיכנס לקומה (דלת בכניסה לכל קומה של חדרים, רק עם מפתח). מה שאומר שאפילו אם אחד הילדים רוצה לבוא להגיד לנו משהו מהחדר שלהם לשלנו, כל השאר יושבים בינתיים לבד בחושך. לדעתי המניע לשקר – כדי שלא נשאיר את המזגן (שבקושי סחב אצלינו, ובחדר של הילדים בכלל לא קירר) דולק כשאנחנו יוצאים. חוץ מזה באף יום לא היו מים ממש חמים. רק פושרים פלוס. “זה מה שיש” ככה אמרו לי. מי שחייב מקלחת רותחת בסוף יום מעייף ימצא את עצמו ממורמר ומאוכזב ומעוצבן ממש כמוני.
4. אין לי הרבה מה להמליץ על מסעדות גורמה. מכמויות המתבגרים שסחבנו איתנו אתם יכולים להבין שאכלנו בכל מקום שהיה קרוב באותו רגע. והרבה… לא נפלנו כמעט בכלל. האוכל האיטלקי של הפסטות והפיצות היה נהדר בכל מקום כמעט. אבל את הארוחה הכי חביבה, מצחיקה ומשמחת ברומא אנחנו חייבים למסעדה שתפתיע אתכם – הארד רוק קפה. בויה ונטו. היה מעולה ממש, שירות מצחיק ומסור וממש כיף חיים. בעיקר עם הנוער.
