מוזיאון קיאראמונטי (Museo Chiaramonti)
חלק זה מציג כמות אדירה של סרקופגים ופסלים רומיים ויוונים, כגון פסלו של הקיסר “אוגוסטוס” ופסלו של אל הנילוס (אל הנילוס הוא דמות מיתית, האגדה מספרת שהיא יושבת במערה המשמשת כמקורות של הנהר הארוך ביותר שהכירו אנשי רומא). כמובן שתפגשו כאן גם את יתר האלים היוונים והרומיים, כמו דיוניסוס, אתנה (מנרווה) והרה. אך את התשוקה לפיסול קלאסי תשמרו לחדר פיו קלמנטיו.
פסלו של דיוניסוס, אל היין השיכור וסאטיר (חצי אדם חצי תייש) (צילומים: Marie-Lan Nguyen)
פסלו של הרמס “הדו פרצופי” (צילומים: Marie-Lan Nguyen)
פסלו של הרוס (המקבילה הרומית של קופידון), במקרה זה ללא הקשת והחצים שלו. (צילומים: Marie-Lan Nguyen)
מוזיאון גרגוריאנו אטרוסקו (Museo Gregoriano Etrusco)
מוזיאון זה מציג יצירות אמנות וכלים מהתקופה האטרוסקית העתיקה של רומא (בערך במאה החמישית לספירה). האמנות האטרוסקית משלבת השפעות ממזרח (יוון), אך גם השפעות מקומוית והשפעות מדרום (מצרים) ולכן היא מיוחדת מאוד ומלמדת על חייהם של התושבים של אזור רומא לפני שזו הפכה להיות אימפריה.
המוצג המפורסם ביותר בחלק זה הוא פסל חייל הברונזה מהמאה החמישית לפנה”ס, שנבנה באזור רומא ומכונה “מארס מטודי” (Mars of Todi). מלבד החייל מוצגים כאן כדים אטרוסקיים, תכשיטים רבים, עיטורים של “אצילים” ועשירים מהתקופה שבה החלה האימפריה הרומאית ותרבותה.
תכשיטים אטרוסקיים מזהב
(צילום: Jean-Pol GRANDMONT)
כד יווני שהתגלה בכפרים האטרוסקיים.
בכד רואים לחיצת יד בין אתנה להרקולס.
(צילום: Shii)
מוזיאון גרגוריאנו אג’יציו (Museo Gregoriano Egizio)
מוזיאון המציג ממצאים ממצרים העתיקה. לא לצפות לרמה של המוזיאון הבריטי בלונדון, אך בכל זאת שווה להציץ בקלפים ובכתבי החרטומים, בפסלי הפרעונים ופסלי בע”ח כמו אריות וצבאים. בחלק זה של המוזיאון תמצאו עתיקות מצריות בתאריכים שבין 3000-1000 לפנה”ס.


פסלים המוצגים ב-Gregoriano Egizio (צילום: Neithsabes)
גלריית המפות
גלריית המפות היא אולי האוסף המיוחד ביותר של מוזיאון הותיקן. היא כוללת עשרות סוגים של מפות איטליה בצבעים וצורות שונות שמציגות את הימים בהם מדינות האפיפיור היו גדולות ורחבות ולא שכונות בתוך העיר.
המוזיאון האתנוגרפי המיסיונרי (Museo Missionario-Etnologico)
חלק זה הוא חלק מאוחר יחסית שנוסד רק במאה העשרים. יחד עם גלריית המפות הוא ממחיש את החשיבה המיסיונרית ואת הרצון הבלתי נדלה להתפשט כל הזמן ברחבי העולם. האוסף מונה כ-100,000 פריטים מכל רחבי העולם הממחישים את התרבויות השונות בתקופות ההן.
חדרי רפאל
אם הדמות המפורסמת הנקשרת בקפלה הסיסטנית היא מיכאלנג’לו, חדרים אלו קשורים באמן רנסנס אחר (או צב נינג’ה אחר – תלוי בגיל התייר), ששמו רפאל. רפאל היה כוכב מגיל צעיר. בשנת 1508, כשהוא בן 26 בלבד, הוא נבחר לקשט את חדרי יוליוס ה-2, שהפכו להיות חדרי רפאל שאנו רואים היום. החדרים כוללים 13 קשתות מדהימות באורך 65 מטרים ו-52 ציורים על תקרות החדרים.
חדרי רפאל מחולקים לארבעה חדרים:
בחדר הראשון מוצג ציור תקרה מיוחד של המורה של רפאל, פרוג’ינו, אך זה רק יכין אתכם לחדר השני בו תראו כמה מציורי הרנסנס המפורסמים ביותר: הקיר הראשון הוא קיר שמערבב בין סיפורי הברית הישנה והברית החדשה (טריק רנסנסי ידוע עליו תקראו בפרוטרוט בקאפלה הסיסטינית) ואילו הציור השני הוא הציור המפורסם של רפאל, אסכולת אתונה.
רפאל
רפאל הוא אמן הרנסנס מהדור השני. הוא העתיק ביצירותיו מוטיבים רבים של שניים מאמני הרנסנס הגדולים, מיכאלנג’לו וליאונרדו דה וינצ’י.
רפאל גדל במשפחה של אמנים (אביו היה משורר וצייר) וכנראה למד ציור בגיל מאוד מוקדם.
הוא היה כוכב בשמי ציור הרנסנס וצייר עבור אנשי שם ואפיפיורים כבר בגיל צעיר. הוא נפטר בגיל מוקדם יחסית (בשנות השלושים לחייו) ונקבר בפנתיאון.