החזרי מס – מי שבעניין אז על כל רכישה של 30 פאונד ומעלה (למעט מוצרי מזון וביגוד והנעלה של ילדים) יש זכאות להחזר מס. יש לבקש מן המוכר טופס החזר מס, יש למלא את הפרטים בכל הטפסים שצברתם ועם הגעתכם להיתרו יש לעלות קומה אחת, להגישם לפקיד המכס ולבחור האם ברצונכם לקבל את ההחזר במזומן או ישירות לכרטיס האשראי. אם אין שם תור ארוך אז זה בכלל נחמד.
אנחנו לא היינו בענין של אטרקציות מובהקות, מוזיאונים או טיול אל מחוץ לעיר – התמקדנו בשווקים, חרישה רגלית של העיר ושופינג.
אוקספורד וריג'נט – רחובות מובהקים לשופינג ברשתות המוכרות אבל אין בהם איזשהו קסם או ייחודיות. על קרנבי לעומת זאת לא לוותר – יש בו קסם ויש לו אופי משלו ושווה לטייל בו גם למי שפחות חובב שופינג.
כל אזור הסוהו – כיף, כייף, כיף פשוט להסתובב בלי מטרה ממשית, "ללכת לאיבוד" בין הסמטאות והרחובות, להכינס לחנויות מגניבות כמו TIGER או PAPERCHASE וכן למתחם המקסים של KINGSLY COURT – שווה עצירה לאיזה דרינק וארוחה גם בצהריים וגם בערב לפי מה שמסתדר בלו"ז – יש בו גם סניף של BREAD AHEAD עם מאפים מעולים וגם פיצריה עם פיצות משובחות!
חנויות הלגו וה-M&M'S בכיכר לייסטר מקסימות והן חסרות גיל – שוות ביקור בכל מקרה גם אם לא קונים דבר.
קובנט גארדן – אנחנו פחות עפנו על המתחם ומיצינו אותו מהר יחסית.
מרקטו מטרופוליטנו – לא לוותר בשום אופן!מקום מדליק ומגניב עם וייב מטורף שבהחלט שווה את הנסיעה אליו. לא להגיע מוקדם מדי כדי ליהנות ממנו. יכול להתאים מאוד גם לצהריים מאוחרים ובערב בכלל. צריך להיות שוס רציני עם אווירה מטורפת!
בורו מרקט – שווה ביקור לכל מי שחובב שווקים בכלל ושווקי אוכל בפרט. הוא כן מאוד תיירותי אבל אם מנטרלים את זה אז הוא חווייתי וכייפי!
יחד עם זאת, שוק ברודווי יותר מגניב ממנו – גם כי הוא פתוח ולא מקורה, גם כי יש בו אווירה יותר צעירה ותוססת וגם כי בקצהו יש פארק ענק וכולם מגיעים אליו לנשנש על הדשא את מה שקנו לאכול בשוק. החלק המדהים הוא שלמרות שאתה יושב בפארק מלא באנשים – קשה שלא לשים לב לשקט ששורר בו שמאפשר לך לשבת ולאכול ברוגע ובשלווה.
שכונת נוטינג היל המקסימה שווה ביקור. שוק פורטבלו נחמד למי שמתחבר יותר לעתיקות, וינטאג' וכל מיני פיצ'פקעס שלא ממש צריך, אבל יש לו את הקסם שלו וסביר שהמיקום בתוך שכונה כה עדינה וציורית תורם לו חלק מן הקסם שלו.
לא לוותר על:
1. ספיטלפילד מרקט
2. בריק ליין מרקט + שוק אוכל פנימי מקורה שנקרא FOOD HALL
3. טיול בשכונת שורדיץ מלאת הגרפיטי + FOOD BOX – מכולות האוכל
כולם מקסימים מקסימים כל אחד בדרכו שלו ומומלצים בחום!
קמדן מרקט – אנחנו פחות התחברנו. המולה מטורפת, צפיפות היסטרית, אין ממש משהו ראוי לקנות בו. הגענו ביום ראשון – אולי זה משהו שפגם בחווייה ויום אחר היה מעניק לנו תחושה אחרת.
קינקי בוטס – קליל, משעשע, מוזיקלי מאוד, כוריאוגרפיה יפה, צבעוניות וססגוניות גם של הדמויות וגם של ההפקה.
המילטון – אני יודעת שזה אחד המחזות הכי מבוקשים ושקשה מאוד להשיג כרטיסים אליו. ועדיין – הוא היה אכזבה מהדהדת. ההפקה מאוד מקצועית מבחינת המוזיקה, הסאונד, השירה והכוריאוגרפיה אבלללללללל – הוא ארוך מאוד (!), כולו בשירה ובעיקר בסגנון ראפ מה שמאוד מקשה על הבנת המילים גם למי שדובר ומבין היטב את השפה, הוא מבוסס על סיפור היסטורי שאם לא מכירים את העלילה שלו מראש אז קשה מאוד להבין אותה תוך כדי צפייה במחזה, הכיסאות לא נוחים להחריד, החלק השני לאחר ההפסקה איטי ומייגע ובאיזשהו שלב כבר רק רצינו שזה ייגמר. בקיצור, לא ללכת.
לא הצלחנו להשיג מראש כרטיסים לסקיי גארדן וניסינו את מזלינו בספונטניות באחד הימים באזור השעה 17:30- כמובן שזה לא הלך. קחו בחשבון שללא כרטיסים ניתן להגיע או לפני השעה 10 בבוקר (כן, בטח, בחופשה עד שסוף סוף מפרגנות לעצמינו יקיצה טבעית ללא שעון מעורר) או אחרי השעה 18:00 ואז הכניסה עם נעלי ספורט/סניקרס אסורה (ואנחנו למרבה ההפתעה לא חרשנו את לונדון על הסטילטו שלנו אלא עם סניקרס ואיתם הגענו באמצע היום).
מי שבענייני מתוקים –
אקלרים ב- MAITRE CHOUX
הקונדיטוריה של דומיניק אנסל
BREAD AHEAD – סניפים גם בבורו וגם בקינגסלי קורט
העוגיות של BEN'S COOKIES
מסעדה איטלקית טובה שנמצאת על ריג'נט ונקראת BAR REMO
ובעיקר המון המון אוכל רחוב בשווקים השונים – טעים, אותנטי, מוכן בהזמנה אישית על המקום, לא קורע את הכיס ומספק אווירה תוססת וצבעונית שמעצימה את החווייה.
לונדון מקסימה – תיהנו ממנה.
סעו לשלום וחיזרו בשלום ואל תשכחו – יש לנו ארץ נהדרת!
