שתי מילים על ג’ורדו ברונו כדי להמחיש מה זאת אומרת לחיות תחת שלטונו של מנהיג דתי:
ברונו היה מדען וכמו רבים בימיו היה רב תחומי, הוא עסק במתמטיקה, בביולוגיה ובאסטרונומיה. במהלך השנים הוא התחיל לבנות תורה “אסטרונומית שונה” מזו שרווחה והייתה מקובלת. החלקים שהרגיזו את הכנסייה במשנתו היו קבלה של חלקים מתפיסתו של קופרניקוס (שטען כי כדור הארץ נע סביב השמש ולא להפך), והבנות שונות שצמצמו את השפעת המלאכים והאל בגורמי השמיים (למשל, טען שכוכבי השביט הם סוג של כוכב ולא מלאך). בגלל תפיסותיו אלה נכלא, ובניגוד לגליליאו גליליי אחריו, שעבר תהליך דומה, ברונו לא הסכים לחזור בו ולכן נידון לשריפה במרכז העיר.

פירות חתוכים בשוק של קמפו די פיורי
במאה העשרים כתב המשורר הצ’כי צ´סלב מילוש – שיר המספר את סיפור העלאתו למוקד של ברונו וקישר אותה לגטו וארשה.
להלן התרגום לעברית (זאב טנה) של מילות השיר.
חשוב להדגיש שברונו לא היה היחיד שקיפח את חייו בכיכר. גם היהדות איבדה שם כמה מבניה. הכיכר שימשה גם כאתר בו היו נוהגים לשרוף ספרי הגות כופרת ויהודית, כמו ספרי תלמוד והלכה. במאה ה-19 הפסיקה הכיכר לקטול אנשים והפכה להיות שוק הפירות והירקות של רומא (עד ימינו), למרות שלאורך השנים היא הפכה משוק של מקומיים לשוק המיועד לתיירים.
דוכנים בקמפו די פיורי (צילום מקורי)
מה רואים בקמפו די פיורי?
גם היום האזור הוא שוק הפירות והירקות של העיר רומא. זהו חלק צבעוני ועשיר של העיר ומומלץ להסתובב בו.
בסביבות השוק ישנם רחובות מסחריים רבים בהם תוכלו לסייר ולבצע קניות רבות במחירים טובים יחסית: הסיור ברחובות בעלי המלאכה שבסביבות השוק – כמו רחוב עושי הקשתות (Via dei Balestrari), רחוב הצורפים (Via dei Baullari), רחוב עושי הכובעים (Via dei Cappellari), רחוב עושי המפתחות (Via dei Baullari) ורחוב החייטים (Via dei Giubbonari) – הם חוויה מומלצת.
כמובן שאפשר לצפות באנדרטה של ברונו (בכל זאת, האדם הועלה למוקד בכדי שהאנושות תהיה קצת חכמה ונאורה יותר). ליד האנדרטה תוכלו לראות את לוח הברזל המיועד להנצחת ספרי התלמוד שנשרפו בכיכר.
בשעות הערב כאשר השוק נסגר, הופכת הכיכר לאזור בילויים והתאספות של מקומיים ותיירים כאחד.
שוק הפירות והירקות בקמפו די פיורי (צילום: antmoose)