מה רואים?
אחד מהאוצרות המרהיבים המצויים בתוכה הוא מזבח הבארוק אל טרנספרנטה (El Transparente) “השקוף”, מאת נרסיסו טומה. המזבח בגובה מספר קומות, עם פסלים מסטוקו (טיח), ציורים, יציקות ברונזה וצבעי שיש. המזבח הוא יצירת מופת של אומנויות משולבות, ויופיו מוגבר בעזרת תאורה ייחודית של השמש, אשר חודרת אל המבנה דרך חור בתקרה רק מספר דקות ביום, דבר היוצר תחושה כאילו המזבח עולה לגן עדן. זוהי תצוגה המאופיינת בסגנון הבארוק בניגוד לסגנון הגותי של הקתדרלה. המשחקים באור הפכו לשמה השני של הקתדרלה, הודות למעל 750 חלונות ויטראז’ מזכוכית צבעונית, עבודתם של האמנים הטובים בזמנם בספרד.
באזור המקדש, ניתן לראות אמבולטוריום (אמבולטוריום הוא מסלול מעגלי אשר מקיף את המקום המקודש ומיועד לצליינים) כפול הממשיך את הספינות המשניות הכפולות שלצד הספינה הראשית. האמבולטוריום הכפול גדול בפרופורציות שלו ועשיר באלמנטים אדריכליים ובקמרונות בלתי רגילים.
בית המקהלה (Coro), ידוע בזכות ספסלי המקהלה שלו עליהם מגולפים שלל פסלים ותחריטים.
בקתדרלה כ-20 קפלות, רבות מהן מכילות קברים מקושטים. בחדר תשמישי הקדושה ציורים מאת פרנסיסקו דה גויה ואל גרקו.
בקתדרלה מצויים יותר מ750 חלונות ויטראז’ ממאה ה14 וה16, שנוצרו ע”י האמנים הטובים ביותר של ספרד, ומציגים משחקי אור יוצאי דופן המאפיינים את הקתדרלה. מוצג ייחודי נוסף הוא מזבח הבארוק של נרקיסו טומה, שמאופיין גם הוא במשחקי אור מרהיבים.
החזית הראשית פונה אל עבר כיכר פלאזה דה לה יונטאמינטו (Plaza del Ayuntamiento) “כיכר העירייה”, בה נמצא בית העירייה וארמון הארכיבישוף. משמאל מגדל הפעמונים ומימין הקפלה המוזערבית (נוצרים שחיו תחת שלטון מוסלמי) שעומדת איפה שהיה אמור להיבנות מגדל שני.
מגדל הפעמונים, בעל פעמון השוקל 17 טון, מסתיים בצריח מחודד עם מרקם חלק ועליו מספר קישוטים. למגדל שלושה חלקים: החלק התחתון והמרובע, שתוכנן בידי אלווה מרטינז (Alva Martínez), החלק העליון והמתומן שתוכנן בידי האנקווין מבוסל (Hannequin of Bussels) והצריח.
בחזית הראשית שלושה שערים שער הסליחה (Puerta del Perdón) במרכז, שער יום הדין האחרון (Puerta del Juicio Final) מימין, ושער הגיהינום (Puerta del Infierno) משמאל.
שער הסליחה נבנה במאה ה-15, תחת השגחתו של אלווה מרטינז. יש בה 6 קשתות מקושטות בעיטורים גותיים ופסל של מושיע בעמוד המרכזי. גובה הדלתות הוא 5 מטר והן מכוסות ברונזה. מקור השם הוא כתבי המחילה שהוענקו לאלה שנכנסו דרכו. כיום שער הסליחה סגור, הוא נפתח רק באירועים מיוחדים כמו כניסתו של ארכיבישוף חדש לקתדרלה.
שער יום הדין האחרון הוא העתיק מכולם, ומציג, כפי ששמו מרמז לנו, את יום הדין האחרון.
שער הגיהינום, לא מכיל דמויות אלא רקע קישוטי פרחים. שער זה ידוע גם כשער למגדל התמרים שכן הוא משמש ככניסה לתהלוכה ביום ראשון של התמרים.
החזית עברה שינויים בסוף המאה ה18 על ידי האדריכל יוג’ין דוראנגו יחד עם הפסל מריאנו סלווטיארה (Mariano Salvatierra) עקב התדרדרות במצב האבן, שהייתה מאיכות ירודה.
בחזית הצפונית נמצא שער השעון, הוא השער העתיק ביותר, בנייתו החלה במאה ה-14. השער מחולק לארבעה חלקים המתארים סצנות מחיי ישו – הבשורה למריה, לידת ישו, מילתו של ישו, הצגת ישו בבית המקדש, מותה של מריה ועוד. בעמוד המרכזי מוצג פסל של מריה וישו הילד. בקורות הדלת מתוארים מלכים וקדושים. מעל השער נמצא שעון, הוא גם המקור לשמו של השער.
מצפון לקתדרלה נמצאת החצר, הקלויסטר, שבנייתו החלה ב1389. בקלויסטר יש ציורי פרסקו מאת פרנציסקו באיאו (Francisco Bayeu) ומריאנו מאייה (Mariano Maella), בקצהו הדרום-מזרחי נמצאת קפלה נוספת הסגורה לציבור.
