קתדרלת בורגוס Burgos Cathedral

מידע כללי והיסטוריה

קתדרלת בורגוס (Burgos Cathedral) נחשבת לאחת הקתדרלות היפות ביותר בספרד, וכיום היא האטרקציה התיירותית המרכזית של העיר בורגוס. האפיפיור לאו השלושה עשר תיאר את הקתדרלה כ”בלתי ניתנת להשוואה”.‏ הקתדרלה מוקדשת לבתולה מריה, אם ישו וידועה בזכות סגנונה הייחודי הנאמן לגותיקה הצרפתית ובתחרת האבן העדינה שבה. הקתדרלה נבנתה בשנים  1221-1568. ב1221 החלו עבודות הבנייה, בעקבות הוראה של המלך פרננדו השלישי מקסטיליה והבישוף מאוריציו (Mauricio). הקתדרלה נבנתה באותו אתר בו שכנה בעבר הקתדרלה הרומנסקית. האפסיס המזרחי היה הראשון שנבנה, הוא מוקף בקפלות הקורנות ממנו. העבודות על האפסיס נמשכו תשע שנים וב1250 הושלמו העבודות על החלק המזרחי והחלק המרכזי של הספינה הראשית וב1260 המזבח הראשי נחנך לראשונה. העבודות נמשכו עד 1277, אז הופסקה העבודה לכמעט 200 שנים. ב1539 קרס המגדל הראשי והוא נבנה מחדש. ב1568 בניית הקתדרלה הושלמה.

קתדרלת בורגוס (צילום: FAR, רישיון)

מהלך המאה ה14 נוספו לקתדרלה מספר קפלות, כמו גם במאה ה15, בנוסף לעיטורים, שער לקלויסטר (חצר) וקפלת קונדסטייבל (Chapel of the Condestable) המתומנת, שהיא גם היפה והגדולה שבין קפלות הקתדרלה. גם במאה ה16 נוספו עוד קפלות, אך אז גם הוסיפו את מדרגות הזהב, בית מועצת הקתדרלה ואת המגדל המתומן. במהלך השנים הקתדרלה עברה מעט שינויים, הוספת 2 קפלות, עיטור המבנה במזבחים ויצירות אמנות, אך למעשה צורתה האדריכלית נשארה כמעט זהה מהרגע בו הושלמו העבודות במאה ה16.

במרכז הקתדרלה, מתחת למגדל המתומן נמצא הקבר של אל סיד. רודריגו דיאז דה ויוור (Rodrigo Díaz de Vivar) המכונה גם אל סיד, היה אביר וגיבור קסטיליאני ופסלו רוכב על סוס מוצב בכיכר העיר, שרידיו הובאו לקבורה יחד עם אשתו בקתדרלת בורגוס ב1919.
הקתדרלה הוכרזה כמונומנט לאומי ב 1887, וכאתר מורשת עולמית של אונסק”ו ב1984.

כיום הקתדרלה היא אתר תיירותי מפותח. הכניסה מהחזית המערבית נועדה למתפללים ודרכה ניתן להגיע אל 2 קפלות שנועדו לתפילה. שאר הקתדרלה פתוחה לתיירים, הכניסה היא מהשער הדרומי. בקלויסטר של הקתדרלה פועל מוזיאון המוקדש לתולדות הקתדרלה ולתיעוד שיפוצה.

אתרים מרכזיים

הקתדרלה יחסית קטנה ביחס לקתדרלות הגותיות הצרפתיות: אורך הקתדרלה הוא 106 מטר ורוחבה בטרנספט הוא 59 מטר. גובהה בשיא הוא 80 מטר בלבד.

מגדל המצלב, מתנשא לגובה 54 מטר, מתחיל בבסיס מרובע ונהפך בחלקו העליון למתומן ובו שמונה צריחים בעלי קישוטי תחרת אבן.
החזית המערבית היא בעלת שלוש קומות ובעלת שלושה שערי כניסה המוקפים בקשתות: מעל שני השערים הצדדיים יש חלון ויטראז’ עגול ומעליו טימפנון, ואילו מעל השער המרכזי יש גמלון קלאסי ומעליו תחריטים. מעל השערים מעקה וממנו מזדקרים צריחונים. מעל המעקה חלון רוזטה עדין ובו מגן דוד (ללא קשר ליהדות). בולט במיוחד חסרונו של פיסול בחזית המערבית ביחס לקתדרלות הצרפתיות, ובפרט בקומה המרכזית שם ישנן מגרעות ריקות ללא פסלים. כמו כן חסרים פסלי העמוד סביב השערים עצמם.

על הגלריה העליונה ביותר חקוקה באבן הכתובת PULCHRA ES ET DECORA “יפה את, ומלאת חן”. כל מגדל, המסתיים בצריח מחודד בסגנון תחרה גרמני מוקף בשמונה צריחונים הנמצאים בארבעת פינותיו. צמד הצריחים המערביים מתנשא לגובה 80 מטר.

תכנית הקתדרלה, הכוללת ספינה ראשית, ספינות משניות ובית רוחב, איננה מזכירה כל כך צלב מאחר שאגפיה עם 15 הקפלות הצמודות אליהם הם ברוחב הטרנספט (בית הרוחב). בחלק הדרום-מזרחי של הקתדרלה נמצא קלויסטר דו-קומתי ומדרום ארמון הבישוף. הרבה מהמזבחים והקפלות בפנים הם בעלי חשיבות אמנותית והיסטורית. בקצה המזרחי מסתיימת הקתדרלה בקפלה המתומנת של קונדסטייבל (Chapel of the Condestable) אשר מלאה בקישוטי תחרת חלונות ופסלים של אבירים, מלאכים ושלטי גיבורים. קפלה זו מעוטרת בצריחונים מבחוץ, והיא דומה במראה למגדל המתומן שמעל מקום המצלב.

שער ההכתרה (Portada de la Coronería) הוא השער של בית הרוחב הצפוני, והוא מעוטר בפסלי שנים עשר השליחים. מאחוריו חלון קשתי ושני צריחים. דרך שער זה אין כניסה.

שער סארמנטאל (Sarmental) הוא השער של בית הרוחב הדרומי, הוא מעוטר בתבליטים המתארים את האוונגליסטים ליד שולחנות הכתיבה שלהם. מעליו ניצב חלון ויטראז’ עגול (רוזטה) מרשים שהגוון השולט בו הוא כחול.