במשך שנים יהודים נמנעו מלעבור מתחת לשער והוא היה סמל להשפלה ולגלוּת. דבר זה השתנה מאוד בקרב היהודים הציונים לאחר הקמת מדינת ישראל. מאז ישנם אינסוף תצלומים המתארים יהודים ישראלים המצטלמים בהתרסה מתחת לתבליט המנורה הנגזלת, כאילו כדי להזכיר לאימפריה הרומית איזה עם ניצח לבסוף, לאורך ריצת המרתון של ההיסטוריה האנושית. התמונה המפורסמת ביותר היא זו של קהילת יהודי רומא ב-1948 העוברים מתחת לגשר בכיוון ההפוך מזה בו הלכו אבותינו העבדים, כדי לסמן את הכיוון אליו פונים יהודי העולם – ארץ ישראל.
מתחת שער טיטוס ותבליט ביזת המנורה (צילום מקורי)
מה מסמלים התבליטים בשער טיטוס?
מתחת לשער. בעבר הרחוק היו תבליטים אלו צבעוניים, כיום ניתן
לראות את שאריות הצבע (צילום: Anthony M. from Rome, Italy)
על השער מופיעות מספר כתובות חשובות. בחזית השער תוכלו לראות טבלית המדגישה את היותו של שער זה מוקדש לטיטוס על ידי הסנאט, ואילו בחלקו האחורי של השער תראו כתובת המציינת את העובדה שהתבליטים מתארים את הביזה שנלקחה מירושלים. ואכן ניתן לראות תבליטים חקוקים באבן המתארים שורות של עבדים הנושאים על כפיהם את חפצי עבודת הקודש, כמו מחטות, חצוצרות הלוויים, וכמובן התמונה המפורסמת בצדו הפנימי השמאלי של השער – ביזת מנורת בית המקדש.
תבליט אחר בשער מאפשר לנו לדמות כיצד נראתה תהלוכת הניצחון שנערכה על הדרך הקדושה. שימו לב להמוני העבדים הצועדים, בראשם טיטוס רכוב על כרכרה רתומה לארבעה סוסים ועל כתפו הנשר המסמל את האימפריה הרומית.
שימו לב גם לעובדה שהסוסים ובני האדם שווים בגודלם ואילו הקיסר והנשר גדולים מאוד – מוטיב זה חוזר על עצמו באמנות הרומית שרצתה להדגיש את העליונות האנושית ואת עליונות האימפריה ושליטיה.
תבליט זה מעניין כיוון שהוא מסמל למעשה את הצעידה שלאחר צעידת הניצחון. זהו התבליט בו הולכים העבדים החדשים אל ביתו של הגנרל המנצח, לאחר שעברו את טקס ההשפלה בדרכם לגבעת הקפיטול.
ארכיטקטורה וצורת בניית השער
שער טיטוס בנוי בסגנון המשלב מאפיינים רומיים ויווניים וצורתו הינה צורה סטנדרטית המאפיינת שערי ניצחון מהתקופה הרומית ועד ימינו. הוא מקפיד על יחס בנייה ופרופורציות כפי שדורשת האמנות הקלאסית. השער מציב את דמותו של האדם בגודל על טבעי ושומר על שיטת בנייה גסה, אך יעילה ומהירה – שיטה המאפיינת את הבנייה הרומית. לעומת הבנייה הגסה, חלקים רבים מסוטטים בעדינות , כמו לדוגמה גלימות ובגדי האנשים, מה שמאפיין את האמנות היוונית.מוטיבים נוספים המאפיינים את האמנות היוונית המוקדמת הם, לדוגמה, הערבוב בין אלים לבין בני אדם – אלת הניצחון ניקה, המסמלת את ניצחונם של הרומאים, לעומת השיטה הרומאית בה לרוב השליטים והגנרלים עצמם מועלים לרמת אלים.
קוריוז ציוני – יהודי לסיום
תבליט המנורה שימש כמודל למנורה המופיעה בסמלה הלאומי של מדינת ישראל (למרות שיש ויכוח רב בין המפרשים האם כך באמת נראתה המנורה בבית המקדש). קיימת למשל שאלה לגבי חסרונן של רגלי המנורה וציור הנראה כדרקון בתחתיתה (המצדדים בצורת המנורה הזו פתורים שאלה זו בטענה שהרגליים קטנות ולא מורגשות ואילו הדרקון המופיע בשער הוא למעשה שני הכרובים הפונים זה כלפי זה).
