בזיליקת פאולוס הקדוש, רומא – המדריך המקיף ביותר בעברית | Basilica of Saint Paul

מידע כללי

בזיליקת פאולוס הקדוש (Basilica di San Paolo fuori le Mura) היא אחת ממבני הדת החשובים ביותר ברומא ובעולם. הבזיליקה קרויה על שמו של הקדוש החשוב ביותר לנצרות אחרי ישו (אולי רק יחד עם פטרוס), פאולוס הקדוש. הוא נחשב לאדם שהפך את הנצרות מכת יהודית אזוטרית לדת מיסיונרית שעתידה לשלוט בעולם לשנים רבות. הבזיליקה מכונה לעיתים גם “בזיליקת טריום דומינורום” (basilica trium Dominorum – בזיליקת שלושת האדונים). הכוונה לשלושה קדושים מקומיים בני המאה החמישית. הבזיליקה היא חלק מקריית הוותיקן כך שהיום אינה שייכת לעיר רומא.

פאולוס הקדוש

קדוש נוצרי מהחשובים לנצרות הקתולית והאורתודוקסית. דמותו והביוגרפיה שלו לוטה בערפל. ידוע כי היה יהודי ששמו היה שאול התרסי, שהפך להיות תלמידו של ישו ועזר להפיץ את הנצרות. מלבד פרטים אלה אין הסכמה על ההיסטוריה של האיש והתוקף של הכתבים שנכתבו עליו. ישנן אף טענות שהיה רב וטען שהנצרות טובה לאלו שאינם יהודים.
על פי האמונה המקובלת על הנוצרים, פאולוס הקדוש כתב את אגרות פאולוס – מהחשובים שבטקסטים הנוצריים. מופיע לרוב ביצירות האמנות עם ספר חוקים וחרב.

הטענה העיקרית היא שאותו פאולוס קבור בכנסייה. אך למרות דברי האפיפיור בנדיקטוס, שסובר שניתן לקבוע באופן חד משמעי שזהו קברו של פאולוס, הרשו לנו להיות סקפטים…
כמו בכל קברי הקדושים בעולם ניתן, ואפילו הגיוני, להטיל ספק בטענה זו. מעט מאוד ידוע על חייו של האיש וודאי על שנותיו האחרונות (יש סברה שהוא מת בכלל בספרד), כך שגם אם נקבל את האמונה הקתולית השמרנית שהיה אדם כזה והוא אכן הוצא להורג ברומא על ידי הקיסר נרון, עדיין קשה לקבל את הטענה שהוא הובא לקבורה במקום זה.
אבל כדי לא להרוס את החגיגה ננסה להתייחס ליופי ולסיפור של הבזיליקה, שהיא כאמור אחד ממבני הדת החשובים בעולם והכנסייה היחידה ברומא ששמרה על צורתה הקדומה במשך 1435 שנות קיומה! (עד למאה ה-19).

ההיסטוריה של הבזיליקה

המבנה הראשון שהוקם באזור היה בתחילת המאה הרביעית, בראשיתה של התקופה הנוצרית של רומא. על בנייתה הורה הקיסר קונסטנטינוס, מי שהפך את רומא לביזנטית. במהלך השנים הראשונות המבנה הורחב, כאשר בשנת 386, בתקופת הקיסרות של תאודוסיוס הראשון, החלה בנייתה של בזיליקה גדולה ומפוארת יותר.

אלה היו השנים בהן האימפריה הרומית החלה לשקוע, לכן יכולות הבנייה והתקציבים כבר לא היו כמו פעם ואת מבנה הבזילקה המחודש זכה לראות רק הקיסר שהחליף את תיאודוסיוס – ליאו הראשון, במאה ה-5 לספירה. בשנים אלו הייתה זו הבזיליקה הגדולה בעולם ועקפה אפילו הבזיליקה ה”מתחרה” של פטרוס הקדוש. ועד למאה התשיעית הכנסייה הורחבה עוד מספר פעמים.

אכסדרת הכניסה לבזיליקה  
(צילום: RomeCabs)

במהלך השקיעה של רומא, העיר ספגה פלישות רבות והבזיליקה ניזוקה בצורה קשה. אז הוחלט לבצר אותה ולהקיפה בבתי מגורים של איכרים. כך נוצר לרומא מעין פרבר שהתקיים כמעט 500 שנה ונחרב בגלל רעידת אדמה.

אחרי רעידת האדמה, ב-15 ביולי 1823 פרצה שריפה, בעקבות רשלנות של עובדים שתיקנו את גג המבנה. שרפה זו הרסה את רוב המבנה. נוצרים מכל העולם תרמו כספים לשיקום הבזיליקה ומנהיגי העולם תרמו חפצי אמנות כדי לייפות אותה מחדש: המשנה למלך מצרים שלח עמודי אלבסטר והצאר הרוסי תרם חומרי בנייה יקרים כמו מלכיט ולפיס לזולי. לאחר סיום השיקום הכריזה ממשלת איטליה על האתר כעל אוצר לאומי בשנת 1840.

מה רואים בבזיליקה?

מבנה הבזיליקה מנסה לשמר את המבנה המקורי. אורכה הוא 131.66 מטר, רוחבה 65 מטר וגובהה 29.7 מטר. והיא שנייה בגודלה רק לבזיליקת פטרוס שבקריית הותיקן.

בחזית הבניין ישנה אכסדרה צבועה, שהיא תוספת ניאו-קלאסית מהשחזור שהתרחש במאה ה-19. למרות שהיא אינה מקורית היא אחד החלקים היפים של הבזיליקה. ראוי לציין גם את הגרסה המחודשת לפסלו של פאולוס (הנראה קצת כמו דמות של לוחם ופחות כמסיונר).

תקרת האפסיס המוזהבת

פסלו של פאולוס

דלת הכניסה חדשה יחסית וכוללת שרידים מהשער המקורי, שנבנה במאה ה-11 בקונסטנטינופול (איסטנבול של היום). הדלת הימנית נקראת גם “הדלת הקדושה” והיא נפתחת רק בזמן חגים. משני צידי שער הכניסה תוכלו לזהות את דמותיהם של פטרוס ופאולוס. את דמותו של פאולוס תזהו בקלות – פסלו מצביע כלפי מטה, ככל הנראה לכיוון קברו, וכמו ברוב היצירות המתארות אותו הוא מלווה בספר וחרב.

זה אולי קצת מערער את תפיסותיו של מי שחשב שהביטוי “ספרא וסייפא” הוא יהודי בלבד (למרות שאולי אפשר לענות על דיסוננס זה בהבנה שפאולוס היה במקורו יהודי).

החלל הראשי כולל 80 עמודים, גם הם מהשחזור שהתבצע לכנסייה במאה ה-19, וכך גם התקרה המקושטת בתבליטים המוזהבים שמחכים את האמנות היוונית. מהמבנה המקורי של הבזיליקה ניתן לראות רק את החלק הפנימי של האפסיס (כלומר החלק החצי מעגלי הנמצא בקצה הכנסייה), אותו אפשר לראות בתמונות למעלה. קצת לפני האפסיס תוכלו לראות את מקדש הוידוי המיוחד שנבנה על ידי ארנולפו די קמביו במאה ה-13 לספירה.

הדיוקנאות בחלק העליון של גג הכנסייה מתארים את “חזון יוחנן”, שהוא החזון המתאר את אחרית הימים שתביא כליון לכל הכופרים ולחיי נצח ושלווה למאמיני הנצרות.

בנוסף תוכלו לראות את פסלו של ישו ו-12 השליחים, מוקפים על ידי הסמלים של ארבעת האוונגליסטים (כותבי הבשורות החשובות של הנצרות). בחלק התחתון של הבזיליקה תראו פרוטרטים של אפיפיורים וקדושים מתקופות שונות.

מחוץ לבזיליקה כדאי להציץ בקלויסטר (גינה פנימית מוקפת עמודים) היפה, שנבנה על ידי ואסאלטו בין השנים 1205 ל-1241, ובו עמודים כפולים בצורות שונות.

בזיליקת פאולוס הקדוש (צילום: Mac9)