ההיסטוריה של ארמון ברבריני
הארמון ממוקם בשטח שבתקופה העתיקה שימש כאתר קדוש (את שרידי המקדש שהיה במקום בתקופה העתיקה ניתן לראות עדיין בעת ביקור בתוך המבנה).
בימי הביניים היה שייך השטח למשפחת האצולה ספורצה, שהחליטה בשנת 1549 לבנות בו את ארמונה. שמונה עשורים לאחר מכן בן המשפחה, הקרדינל אלסאנדרו ספורצה, נקלע לקשיים כלכליים. לכן בשנת 1625 נרכש המבנה על ידי מאפאו ברבריני, מי שיהפוך בעתיד לאפיפיור אורבנוס השמיני.
הארמן הפך להיות מרכז מושבה של משפחתו של מאפאו משפחת ברבריני, משפחה שהגיע מפירנצה ולאט לאט הפכה להיות, אחת מהמשפחות החשובות של הפוליטיקה הרומאית.
הכניסה לארמון ברבריני (צילום: antmoose)
את הארמון בנו שלושה אדריכלים שונים: קרלו מדראנו, שאחראי גם על בזיליקת פטרוס הקדוש, אחיינו פרנצ’סקו בורומיני, ולורנצו ברניני, האיש שבנה חצי מרומא הנוצרית.
במהלך השנים הוחרם הארמון על ידי האפיפיורים שחשקו בארמון המעוצב, והושב לידי משפחת ברבריני רק בשנת 1653.
מה רואים בארמון ברניני?
הארמון מורכב למעשה מוילה גדולת מימדים ומחצר מדהימה. סגנון הבנייה של הארמון הינו סגנון ונציאני ולא רומאי, מה שהופך את מראהו למיוחד יחסית בנוף מבני רומא הנוצרית. החלקים המעניינים של המבנה כוללים את חלונות הכניסה המיוחדים היוצרים תחושה של מרחב, מדרגות הספירלה שנחשבות לפורצות דרך בתחום העיצוב האדריכלי וציורי קיר וטרקלינים מפוארים שממחישים למה כדאי להיות אפיפיור או מי ממשפחתו.
תחושה זו מתעצמת כאשר רואים את “חדר הנסיכה” בארמון – אם אתם מסיירים בעיר עם בנות (בכל הגילאים), כדאי לקחת אותן לחדר הזה. כנראה שהן תמצאנה בו עניין (היזהרו רק מרעינות שעלולים להיכנס לראש…).
עוד חלק מעניין בארמון הוא “הגן הסודי” (giardino segreto) שחבוי מהרחוב באמצעות חזית המבנה.
האלגוריה האלוהית של פיאטרו דה קורטונה
מבנה הארמון מיוחד וסיפק במשך שנים סמל לאדריכלים רבים, אך מלבד מבנה הארמון, היום הוא משמש את הגלריה האיטלקית לאמנות עתיקה (Galleria Nazionale d’Arte Antica).
בין הציורים הרבים המוצגים בגלריה ניתן למנות כמה מרשימים ביותר:
גולת הכותרת של הארמון היא “האלגוריה האלוהית” המצוירת על התקרה הנמצאת של גג הטרקלין/האולם המרכזי של המבנה. היא נחשבת ליצירת מופת בארוקית. גג הטרקלין מציג פרסקאות רנסנסיות מרשימות, בו נראה האפיפיור ברבריני כשליח האלוהים מוקף מלאכים. אולי נושא הציור מגוחך, אבל הביצוע מרשים ומיוחד. הגלריה מכילה חלק מאוסף שמפוזר גם בגלריית בורגוזה וגלריית קורסיני.
יהודית כורתת את ראש הולופרנס של קאראווג’ו
(זכויות לצילומים: Tetraktys)
עוד בגלרייה:
“לה פורנרינה” (בת האופה) של רפאל – ציור המתאר כנראה את אחת ממאהבותיו הרבות של האמן שצייר בשנת חייו האחרונה (יש הטוענים שחלקו בכלל לא ציור על ידי רפאל כי אם על ידי תלמידו).
יהודית כורתת את ראש הולופרנס של קאראווג’ו – ציור המציג את פעולת הגיבורה המכבית, שכורתת את ראש הגנרל הרומאי לאחר שהשקתה אותו חלב.
דיוקן הנרי השמיני של האנס הולביין, שנמצא בחדר היצירות הפלמיות, בו המלך נראה עוטה גלימה לכבוד נישואיו (כנראה שמדובר בהעתק).
“דוד ושאול” – הסצנה בה שאול מאיים לזרוק את חניתו על הנער המנגן עבורו ועתיד לכבוש את ממלכתו.
מעשה הסדום בסבינות של סטפונו קולונה.
“נרקיס” של קאראווג’ו – בו מתאר הצייר את הנסיך המיתולוגי המתאהב בבואתו במימי האגם.