לא ניכנס כאן לכרונלוגיה מפורטת, אפשר גם להגיד שלפחות על תחליתה של תקופה זו הרבה אמת הסטורית מעורבבת עם מיתוסים ואגדות שונות. ולא מעט מורכביות שיעניינו בעיקר הסטוריינים, חוקרי יחב”ל וחוקרי תרבות. ניתן לומר בפשטות מוחלטת שהכוח החזק ביותר בספרד היה מוסלמי בתקופות – שבין המאה השמינית למאה החמש עשרה. כאשר שליטת המוסלמים באנדלוסיה בדרום הייתה חזקה ואילו בצפון הם התקשו למשול בצורה ישירה ומוחלטת. רבים מהמחוזות הצפוניים היו חופשיים, או חצי חופשיים עם קשר למוסלמים בדרום או לצרפת בצפון.
הקאסה אמלייר של פוץ’ והקאסה באליו של גאודי באישמפלה של ברצלונה השפעות מוריות בבבניה (צילום מקורי)
עוד נקודה כללית אחרונה – השלטון המוסלמי בספרד – לא היה מונוליטי כלל. המורים הם הקבוצה המפורסמת ביותר של מוסלמים ששלטה בחלקים בספרד אך היו גם קבוצות נוספות שהגיעו ממרוקו, תוניסיה, מאורטניה וחלקים שונים של אפריקה ואסיה. בחלקים שונים של תקופת ספרד המוסלמית היו מוקדי הכוח המוסלמים מחולקים לט’איפות (צורת שלטון – ממלכה עם תרצו) שנלחמו בניהם והיו צריכים לתת גם מענה לבעיות מבית אצליהם כולל מרידות אזרחיות שהתקיימו בכל אזור צפון אפריקה (כנראה שהאביב הערבי היה כבר בעבר).
בתקופה זו, החיבור בספרד בין התרבות המוסלמית לאירופה כלל לא מעט מאורעות דמים, כפיה של מעברי דתות, גירושים על בסיס אתני אך גם כלל לא מעט יצירה ופיתוח מדעי ותרבותי. הבשורה המדעית, הכלכלית מארצות האסלאם אל ספרד ואירופה. אנדלוסיה שהיום ענייה הייתה החלק העשיר של ספרד וממנה פרצה תודעה של קדמה, נאורות, (וחי עינוגים) לכל אירופה.
העושר של אנדולסיה בכסף, בתרבות ובידע היווה את “תור הזהב” הספרדי הראשון שהיה גם “תור הזהב היהודי הראשון” היה בתקופה זו.
ציור בו ניתן לראות את הצד היפה של אופיה של ספרד המוסלמית (ציור מהמאה ה13)
הידע המתמטי המסולמי בתקופה זו פגש בבניה והנדסה האירופית הקלאסית. הגן האנדולסי – שיטת השקיה וגינון חדשנית (שדרוג של הגן המוסלמי הפרסי) אפשרה ליצור בוסתנים פורחים בארצות אפריקה ואסיה הגיעה לאנדולסיה וממנה לכל האזורים החמים של ספרד, הפילוספיה של אריסטו, אפלטון ושאר הפילוסופים היוונים שנעלמה בתקופת ימי הביניים של אירופה הנוצרית הנבערת והטיפשה ושרדו בארצות האיסלאם החלו לחדור בחזרה לאירופה (עם עזרה לא קטנה של היהודים – ראו על כך בדף על ספרד והיהודים).
באותה תקופה ספרד הייתה החזית לשיח בין דתי שניסה לחבר בין עקרונות של אמונה ודת לעקרונות של אמת, חקירה המדעית ומחשבה או לחילופין להעמיק בתורת הסוד של הדתות כולן.
אחד הנציגים החשובים של תקופה זו שפעלו בספרד הוא ללא ספק אישים כמו איבן רושד (רופא, פילוסוף ואיש דת מוסלמי, את פסלו ניתן לראות עד היום בעיר הולדתו קורדובה) – שיצר בקורדבה את שמונה העיקרים של האסלאם וחיבר את האיסלאם עם המחשבה היוונית של אפלטון ואריסטו. אין ספק שהוא והרמב”ם שכתב בערך באותה תקופה את שלוש עשרה עיקרי האמונה היהודית ויצר גם הוא חיבר בין יהדות לבין ההוגים היוונים השפיעו האחד על השני.
הניסיון לחבר בין מחשבה ואמונה לא היה היחיד שפרח בספרד (אנדלוסיה) של אותה תקופה, המחשבה המיסטית והניסיון לפתח את “תורת הסוד” המוסלמית, הנוצרית והיהודית, גם פרחו באותה תקופה. דוגמאות לכך הן ספר הזוהר סביר להניח שספר הזוהר נכתב במאה ה13 בספרד על ידי הרב משה לאון והכת הסופית שהתפתחה על ידי פעילות של אבן אל ערבי.
בית תרבות בטוסה דל מאר – השפעה אדריכלית מורית ברורה (צילום מקורי)
התקופה המוסלמית מורית השאירה חותם משמעותי בספרד עד ימינו – בעיקר בדרומה שהוא בעל מאפיינים יותר ויותר מוסלמיים /מורים – אך גם הנוסעים בצפונה של ספרד יכולים לחזות בבניה מורית ובשמות הרחובות והגיבורים של אותה תקופה (אפילו המודרניסטה המפורסמת של ברצלונה הושפעה מהבנייה המורית).
למרות הדימוי המאוד פתוח שמנסים היום להציג את תקופת תור הזהב המוסלמית של ספרד, ישנם מקרים רבים של רדיפות והמרות דת שהתבצעו בזמן השלטון המוסלמי וניתן לומר שלא פעם היו הנצרים המקומיים בדיכוי מוסלמי (חלק מהסיפורים של תקופה זו נכנסו לסיפורי המיתוס של האתרים השונים – למשל הכנסייה בעמק נוריה מיוחסת למקום בו נמצאו כליו של הקדוש המקומי גיל שברח מהעמק מאימת המוסלמים).