האצטדיון מחולק לארבעה אזורים שונים (A,B,C,D). חלקים ממנו בנויים בכלל מתחת לגובה הקרקע של הרחוב הסמוך, ובתוך האצטדיון ישנן שמונה מעליות שמאפשרות גישה לחלקים שונים באצטדיון.
הקיבולת המקסימלית של האצטדיון הצטמצמה רבות במהלך השנים. אם ב-1953 האצטדיון אירח 120,000 צופים בעקבות התרחבות האצטדיון באותה שנה, לאחר שהוסרו מקומות העמידה בשנות ה-90 המאוחרות הצטמצמה הכמות המקסימלית שיכול האצטדיון לארח (תופעה זו “היכתה” בכל אצטדיוני הענק באירופה לאחר שהונהלו נהלי בטיחות מחמירים שאסרו פתיחה של יציעי עמידה).
כיום, נכון ל-2020, קיבולת האצטדיון סנטיאגו ברנבאו עומדת על כ-85,000 איש ובהרבה משחקים הוא נמצא ב”סולד אאוט” – כלומר אין אפשרות
להשיג בו כרטיסים ללא עזרה מסוכני משנה, אך בהרבה משחקים לא, וניתן לראות שאפילו במשחקי הקלסיקו האחרונים היו באצטדיון קרחות מה שאומר שבהרבה משחקים באצטדיון אין בעיה להשיג כרטיסים לבד באתר הקבוצה (מומלץ לקרוא בפירוט על נושא זה כאן – כרטיסים לריאל מדריד). את הכמות העצומה של הצופים מתפעלים כ-5,000 אנשי צוות בכל משחק!
בעשורים האחרונים הוכנסו לאצטדיון טכנולוגיות חדישות לשיפור הצפיה, התאורה, והשליטה בדשא והוא נחשב אחד האצטדיונים הכי טכנולוגיים בעולם. ב2014 הוצגו תוכניות לפיתוח של האצטדיון שיהפכו את האצטדיון למתקן המכיל יותר ממאה אלף צופים בכל אירוע.
מתוך חדר הגביעים של ריאל מדריד (צילום: Diriye Amey, רישיון)