מה רואים?
כאמור העיירה היא חלק מפארק אלטו גארדה (פארק ענק הנתחם מסאלו בדרום ועד הגבול של לומברדיה עם אלטו אדיג’ה בצפון, כמה קילומטרים מצפון ללימונה דל גארדה). בעוד שבעיירות הדרומיות יותר של הפארק והיותר עירוניות ומאוכלוסות, הוא פחות מורגש, הביקור בבוליאקו ובעיירות האזור (למשל גרניאנו דומה מאוד לאופי זה), משאיר אותכם בתוך תחושה של לינה בתוככי הפארק הלאומי. הבתים הנמצאים בקצה העיירה מרגישים כמו חלק מהיער של הפארק הלאומי, ואולי אם תלונו בהם תזכו לראות צבי או אייל מבקרים אותכם.
בוליאקו ועיירות האזור נמצאות בליבו של הפארק. הן מאופיינות בנוף כפרי ושילוב של חקלאות (ברובה מסורתית ופרטית כמו פעם) ונוף הררי הכולל צוקים הנופלים אל האגם וחומות אבן עתיקות. כאמור העיירה נמצאת גם במרחק קצר מאגם ולווסטינו Lago di Valvestino (שהוא אחד מנקודות הציון החשובות של הפארק הלאומי). האגם (הקטן יותר מאגם גארדה) הנמצא בראש ההר הצופה על העיירה הוא אבן שואבת לתיירים באזור ומספק מראה ייחודי שונה מאוד מאגם גארדה הגדול וההמוני. כדאי לדעת שהאגם הוא בכלל מלאכותי (תוכלו לראות את הסכר שלו ששמו הוא סכר קולה-Cola די בקלות) ונבנה בראשית המאה העשרים כדי לייצר חשמל.
סמוך לאגם גארדה תמצאו בעיירה את ה”טיילת” והמרינה שעוד משמרת את האופי של כפרי הדייגים שהיו פה פעם. היום העיירה היא חלק מהנקודות החשובות על האגם למחפשי הספורט הימי, אך היא הלכה על מיתוג יוקרתי יותר… היא נחשבת כבירת היאכטות של אגם גארדה, וניתן לראות במרינה של העיירה לא מעט כאלו.