מה רואים בכיכר?
במרכז הכיכר נמצאת המזרקה המפורסמת של מדריד, הנקראת פונטנה דה לה סיבלס. מזרקה ניאו-קלאסית זו קיבלה את שמה מסיבלה (cybelle), אלת הטבע והאדמה של הדת הפריגית (מקבילה לאלה גאיה היוונית), והיא נחשבת לאחד מסמליה החשובים של מדריד. המזרקה מתארת את האלה ישובה בכרכרה אשר נמשכת ע”י שני אריות.
מזרקת דה סיבלס – שימו לב לאריות המושכים
-
פלאסיו דה קומיוניקאסיונס – בניין העירייה
המבנה הבולט בותר בפלאזה דה סיבלס הינו הפלאסיו דה קומיוניקאיונס – פירוש שמו של הבניין הוא מבנה (פלאסיו הוא מילה המתארת בניין מפואר ולא מבנה רגיל) התקשורת. שמו ניתן לו לאור העובדה ששימש בעבר כמפקדת שירות הדואר הספרדי. אחרי שהבניין המרשים היה ביתו של הדואר והמוזיאון הטלגרפי עד 2007, הוא הפך לבית העירייה הרשמי של מדריד (איונטאמיינטו דה מדריד).
מהמבנים המפורסמים בכיכר משמש כיום בעיקר כמוזיאון בו מוצגים אוסף של מוצגים מאמריקא הלטינית כשריד לתקופה בה מדריד הייתה המרכז הפוליטי של אותה אזור.
מעבר לפלאסיו דה פראדו מצידו האחר של בניין העירייה נמצא הבאנקו דה אספניה, מרכז הבנק הראשי של ספרד. החלק הישן ביותר בבניין העצום, הגובל עם כיכר סיבלס, נבנה בין 1882 ו-1891. מאוחר יותר הוא הורחב בשנת 1936 ושוב ב-1975. בחלקו הפנימי, 30 מטר מתחת לפני השטח, ישנו חלל בו הבנק מאכסן זהב (שסביר שנלקח על ידי הספרדים מדרום אמריקה). ודאי תרצו לדעת על אחד מאמצעי ההגנה המעניינים שהיה במקום לפני שהותקנו אמצעי אבטחה מודרניים כמו אלה המוכרים לנו כיום – במקרה של סכנה לזהב החדר היה מוצף במים.
מעברו השני של באנקו דה אספניה נמצא הפלאסיו דה לינארס. הארמון הבארוקי נבנה בשנת 1873 ע”י בנקאי עשיר, חוזה דה מורגה. מאה שנים לאחר מכן הבניין נקלע למצב שדרש תיקון דחוף וב-1992 חודש לחלוטין. כיום מאכלס המבנה את הקאסה דה אמריקה, מרכז תרבותי וגלריית אמנות המתמקדים בעיקר באמנות אמריקה הלטינית. יש הטוענים שהמבנה נרדף ע”י רוחו של הבעלים הראשון, אשר הרוויח כאן את הונו בעולם החדש.
