התקופה הקלאסית - רומא הופכת לאימפריה
רומא נכנסה לתקופה של פריחה ושגשוג והתחילה לצאת למלחמות רבות – בתחלה כמלחמות הגנה על העיר ולאחר מכן כמלחמות התקפה שונות, אותן הציגה בשנים הראשונות גם כן כ”מלחמות הגנה”. התפתחותה של העיר בשנים הללו, יכולתה להקים צבא מקצועי אדיר מימדים (שחלק מתורות הקרב שלו נלמדות עד ימינו) ויכולות הנדסיות שהעולם טרם ידע (ולקחו לו שנים רבות לדעת) – הביא את העיר הקטנה על גדות הטייבר להתרחב ולגדול. בתחילה היא השתלטה על כל שטחי איטליה של היום, כולל האיים סיציליה, סרדיניה וקורסיקה. בשלב הבא, העיר הרומית, שכבר הפכה לממלכה ולמעצמה אזורית, הצליחה לנצח את המתחרה הגדולה ביותר שלה באותה תקפה – קרתגו – במלחמה שתיכנס לספרי ההיסטוריה בתור “המלחמה הפונית השנייה”. ניצחון זה, שהביא את רומא להיות השליטה החזקה ביותר באגן הים התיכון, נחשב בעיני רבים לראשית התקופה האימפריאלית של רומא.
חניבעל המצביא של קרתגו יוצא דרך האלפים על מנת לאגף את רומא במלחמה הפונית השניה. בסופו של דבר חניבל יפסיד לסקפיו אפריקנוס ורומא תהפוך להיות אימפריה.
בהמשך, השתלטה רומא על חלקים רבים באפריקה, אסיה ואירופה, והאימפריה השתרעה מלונדוניום שבבריטניה ועד אלכסנדריה שבמצרים. בתקופה זו העיר רומא הפכה להיות המרכז השלטוני והתרבותי של האימפריה הגדולה בהיסטוריה של אירופה והעולם המערבי.
קשה לתמצת את כל ההיסטוריה של האימפריה הרומית בפיסקה אחת. בתקופה זו שינתה העיר רומא את פני האנושות, כאשר יצרה עבורנו את הרפובליקה, את הרודנות הקיסרית, את רעיון הממלכה הנוצרית הראשונה, את הבנייה אדירת המימדים, רעיון “הלחם והשעשועים”, וזה באמת רק על קצה המזלג…
עשרות היסטוריונים מילאו ספרים שלמים ועבודות מחקר שלמות על האימפריה הרומית, אך אנו בכל זאת ננסה לתמצת כאן את מה שמעניין אותנו כתיירים בתקופה זו.
אם היה משהו שהרומאים ידעו לעשות בצורה הטובה ביותר עד ימינו, זה היכולת שלהם לבנות. שלושת הדברים המרכזים שמאפיינים את הבניה הרומאית והפכו אותה לכל כך מפורסמת הם מבני ענק, אמות מיים שאפשרו להשקות את אוכלוסיות הערים הרומאיות, אך הסטארט-אפ של האימפריה וכנראה מה שהפך אותה לאימפריה הגדולה בהיסטוריה היה היכולת שלהם לבנות דרכים (כמו הוויה אפיה) כאשר כמאמר הפתגם, כל הדרכים הובילו בסוף למרכזה של האימפריה, שהפכה להיות מרכז העולם המוכר.
חשוב לומר – שהבנייה המרתקת והחדשנית של הרומאים לא הייתה רק גרנדיוזית ושל מבני אצולה, ציבור ושררה. בתוך הכרך הרומאי היה ניתן למצוא -מבנני מגורים שהם לא פחות ממהפכניים (כמו באינסולה רומנה – שבגבעת פלטין היום ניתן לראות בו ארבע קומות חוקרים מצביעים על קיומם של שתיים נוספות).
מלבד בנייה והנדסה הרומאים הביאו לעולם שיטות ממשל ומנהל ציבורי שמשמשות את העולם המערבי כבסיס לשיטות של היום (סנט, קפיטול – הם מילים מהתקופה הרומאית, הבסיס להפרדת רשוית התחיל ברומא, שיטת ארגון של המנהל הציבורי וכדומה) וכמובן שרומא העתיקה השפיעה רבות על המקצוע הצבאי המערבי – נושא שיעניין את יוצאי וחוקרי הצבא הרבים שבישראל (שיטות ארגון היחידות, תמרון, רעיינות של פיקוד מבוזר – כולם רעיונות שפותחו בצבא הרומאי למוד הניסיון והקרבות).
מרכז החיים הרומאי היה בפורום הרומאי בו התהלכו הפטריקים (האצילים הרומאים) וגם הפלביים (פשוטי העם), שהוא אחד מאתרי העתיקות עוצרי הנשימה שיש באירופה. בו היו הרומאים קונים, אוכלים מתדיינים ומקריבים קורבנות. את חיי הדת והתרבות שלהם מילאו מקדשים כמו מבנה הפנתיאון, מקדש זאוס (שהיה על הגבעה הקפיטולינית) ואצטדיוני ספורט כמו זה שהיה בפיאצה נבונה או הקולוסיאום. יש הרואים בהם כמה מהמבנים המיוחדים שהעולם ידע. למזלנו, היום ניתן לראות ולהרגיש באופן בלתי אמצעי את המבנים הללו, ולקבל מושג כיצד הייתה בנויה העיר רומא. חשוב להבין שלקח לאדם שנים רבות על מנת להבין מחדש כיצד בונים מבנים כגון אלו.
כדאי לדעת – מרבית המבנים מתקופת ראשית האמפרייה הרומית שרומא הייתה עוד רפבובליקה קטנה – קבורים אל מתחת לאדמה.
הקולוסיאום (מבט מהפורום) והפורום הרומאי – דוגמאות לבנייה רומית בתקופת האימפריה
אחרי שדיברנו על המבנים כדאי שנגיד כמה מילים על גיבורי אותה תקופה, כיוון שדמויותיהם של אותם אנשים ילוו אותנו בכל החלקים של הסיור בעיר רומא.
בראש ובראשונה ניתן להזכיר את יוליוס קיסר – שכאשר בא לעולם הביא לז’רגון הרפואי את המונח ניתוח קיסרי, ושכשביטל את הרפובליקה והכריז על עצמו כשליט רומא ה”כל יכול” הביא לעולם את המושג “קיסר” בהיבט ההנהגה הרודנית.
מעברו של קיסר את נהר הרוביקון (באזור בולוניה, שהפך גם הוא לביטוי שמשמעו “עבר את נקודת האל-חזור”) יצר למעשה מציאות חדשה בעולם המערבי כולו – במשך שנים רבות מאותו יום ואילך לסנט הנבחר ברומא לא הייתה משמעות רבה אל מול כוחו של הקיסר. דבר זה לא ישתנה גם לאחר ההתנקשות בקיסר וישאר נכון לכל אורך חייה של רומא. למעשה העולם יחכה לכינון הדמוקרטיה הבא עד ביסוד ארה”ב ב-1783.דמות אחרת שכדאי מאוד להכיר היא דמותו של אוגוסטוס, שזכה בקיסרות לאחר רצח קיסר, ולמעשה הוא זה שחתום על כך שרומא הפכה לאימפריה שהעולם לא ידע כמותה לפניה וגם אחריה. אוגוסטוס הבין שהעוצמה של רומא אינה בצבאה אלא ביכולת הייצור ויכולת העברת המשאבים שלה. לכן סגר אוגוסטוס חלקים מהצבא, והשקיע במקום בשיפור המסחר והחקלאות ובבניית דרכים. הדוגמא הטובה לכך היא הוויה סקרה בפורום הרומאי, שהיא מתקופתו של אוגוסטוס.
אוגוסטוס נחשב לקיסר הגדול של רומא שבתקופתו הגיעה העיר לשיא אדיר. לאחריו התחילה העיר בנסיגה. השחיתות השלטונית עלתה, מנהג “לחם ושעשועים” שנועד להעסיק את ההמון על ידי סיפוק של לחם ושעשוע בתיאטראות כמו הקולוסיאום עלה וגאה ופגע מאוד בכלכלתה של רומא (היו תקופות בהן מעל 200 אלף איש ברומא הסתמכו על קצבאות הלחם הללו).דמות שלישית מרתקת, שהובילה אחד מהאירועים החשובים ברומא, אינה דמות של קיסר אלא דווקא של עבד. ספרטקוס היה עבד שהנהיג מרד עבדים ואיכרים מנוצלים כנגד העריצות הרומאית. המרד נכשל והסתיים בתליית אלפי עבדים מובסים לאורך הוויה אפיה במטרה להפחיד את העבדים הבאים – מה שמלמד על עריצותה של האימפריה, אך הוא הסעיר את דמיונות לוחמי החופש בכל העולם עד ימינו.שמות ענק נוספים מהסלבריטאות ההיסטורית שמשוייכים לתקופת רומא העתיקה הם קיקרו המחוקק הנודע, טיטוס, אדריאנוס, סקפיוס אפריקנוס, מרקוס אוריליוס (שבתקופתו היה שיפור קטן בנסיגה של האימפריה), ואת כולם נפגוש בזמן הסיור שלנו ברומא העתיקה.
פסל של אוגוסטוס ככוהן דת המוצג במוזיאון הותיקן (צילום: Jastrow)
רישום של מקדש יוליוס קיסר כפי שעמד בפורום הרומאי
פסלו של יוליוס קיסר (צילום: Alfred von Domaszewski)
