מקור הריקוד לא ברור – כנראה שכמו ריקודים רבים מקורו בפולחן חקלאי או לאחד האלים האירופיים הקדומים (הטענה הרווחת שמדובר בריקוד לאל השמש).
פסל הרוקדים במונז’ואיק (צילום מקורי) – הריקוד הוא סמל לאומי קטלוני ממדרגה ראשונה וזוכה למקום של כבוד בתרבות של קטלוניה וברצלונה
מה שכן ברור שכבר בימי הבניים של ספרד שימש הריקוד כסמל לאומי ולכן גם פעלו נגדו גופים דתיים ומלוכנים. למשל: במהלך המאה ה16 יש אזכורים על כך ש מועצת אוניברסיטת אולוט אוסרת על ריקוד הסרדנה, כנסיית ז`ירונה אוסרת על כניסת זמרים נודדים שרקדו סרדנה וידוע לנו על איסורים של ריקוד סרדנה בתחומי הכנסיות בכל רחבי קטלוניה. האיסורים הללו היו מוכרים עד למאה 17 אז הריקוד הפך להיות פופולארי. במהלך השנים הוא כמעט ונעלם וזכה להתעוררות מחודשת במאה ה19 עם ההתעוררות הלאומית הקטלנית.
ריקודי הסרדנה היום פופלארים בעיקר בקרב מבוגרים אך תנועות שונות מנסות לקרב אותם גם לרוקדים הצעירים.
כך נוצרים מעגלים שונים, באינטנסיביות ריקוד שונה שבה כל אחד יכול למצוא את עצמו.
