מידע כללי והיסטוריה של הגטו היהודי בונציה
הגטו היהודי (Venetian Ghetto) הינו למעשה חלק מרובע קאנארג׳ו, הרובע הצפוני ביותר בונציה. הגטו מחולק לגטו החדש (Ghetto Nuovo) וסמוך לו הגטו הישן (Ghetto Vecchio). אך אל תתנו לשמות לבלבל אתכם, כי למעשה הגטו החדש הוא הגטו העתיק יותר, והגטו הישן הוא החדש מביניהם.
הגטו הוקם ב-1516 ע״י הרפובליקה הונצית עקב גזרות ואיסורים על יהודי ונציה. לא רבים יודעים אבל זהו הגטו הנחשב לגטו הראשון בעולם, כלומר לפני גטו זה, היהודים התקבצו לא פעם בשטחים שזוהו עימם, אך זו הפעם הראשונה שבה בצורה מגובה בחוק נאסר על יהודים לגור בחלקים אחרים של העיר ונאסר על תושבים אחרים להתגורר עימם. לפני שמייחסים לשלטונות הונציאניים אנטישמיות מוחלטת, יש לקחת בחשבון, שלא רק היהודים הוגבלו בשטח המחיה שלהם בונציה באותם שנים – למעשה זו הייתה מדיניות של השלטונות לעצר את המיעוטים הלאומים הרבים שהיו בונציה הקוסומופוליטית של אותם שנים, וכן הוגבלו גם הגרמנים, הטורקים וההולנדים הרבים שהיו בעיר (ראו למשל את סיפורו של פונדאקו דיי טורקי). מצד שני, תחימת היהודים בגטו התווספה לתקנות כמו ענידת סימני זיהוי (בונציה ענדו יהודים לראשונה טלאי ובתקופות מסויימות כובעים בעלי צבעים ייחודיים), והגבלות על החזקה בנדל״ן ורכוש, כמו גם לא מעט עלילות דם וגילויי אלימות קשים כנגד יהודי ונציה.
רק ב-1797 כבש נפוליאון את איטליה ושיחרר את הגטו. אבל גם אז בחרו רבים מתושבי ונציה היהודים להישאר בתחומי הגטו – הפעם מבחירה. כיום הקהילה היהודית בונציה מונה כ-500 חברים, רובם אינם מתגוררים עוד בגבולות הגטו (היום מתגוררים בגבולות הגטו באזור ה30 תושבים יהודים) אך רבים מהם ומהתיירים היהודים המבקרים בעיר (במיוחד הדתיים ושומרי המסורת שבהם) עדיין מגיעים אליו מדי יום כדי ליהנות משירותי הדת הרבים שהוא מציע (למידע נוסף על ונציה והיהודים).