ארמונו ההיסטורי בעל מאות השנים של דוכס ונציה

מידע כללי והיסטוריה על ארמון הדוג'ה בונציה

ארמון הדוג’ה (Palazzo Ducale) הוא הכינוי לפאלאצו דוקאלה- ארמון הבנוי בסגנון גותי ונציאני. הארמון נמצא בצלע המזרחית של כיכר סן מרקו, צמוד לגשר האנחות, ברובע סן מרקו. בעבר מבנה זה היה בית המגורים של דוכס ונציה-הדוג׳ה– שעמד בראש רפובליקת ונציה ההיסטורית. הארמון הוא אחד מסימני ההיכר של העיר ונציה שבאיטליה, בתקופות אחרות היה מבנה זה המקום החשוב ביותר באירופה (ראו – ההיסטוריה של ונציה) מבחינת קבלת החלטות על מסחר וכלכלה. היום הוא בעיקר אתר תיירותי חשוב בעיר ונציה, המשמש כמוזיאון.

הקומפלקס מורכב ממספר מבנים ששונו, שופצו ונוספו במהלך מאות שנים בעקבות מספר שריפות שפגמו במבנה, קריסות חדירות ושינויים בצרכים. בניית הארמון המקורי התרחשה במאה ה-9 לספירה, כשונציה החלה להפוך לכוח עולה באיטליה, אך ארמון זה נהרס ונבנה מחדש כמה פעמים. בניית מרבית הארמון הנוכחי החלה באמצע המאה ה-14 (אז בנו את החזית הורודה המפורסמת של הארמון שמקורה מאבן מורונה), כאשר לקראת סוף המאה ה-15 התווסף לבנייה גם סגנון הרנסאנס, ועל הארמון עבדו מגדולי אמני ונציה ביניהם בליני וטיציאן.

לקראת סוף המאה ה-16 לאחר שריפה שלישית חזרו לבנות בסגנון הגותי המקורי. במאה ה-19 לאחר שהמבנים היו במצב הרס מתקדם, ממשלת איטליה השקיעה כספים רבים בשיקום הארמון. מאז סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 המבנים נמצאים באחריות עיריית ונציה כחלק מרשת המוזיאונים של העיר.

מי הוא הדוג'ה?

דוג’ה הוא תואר אצולה איטלקי המקביל לתואר הדוכס המוכר יותר. מחוזות רבים בצפון איטליה נשלטו על ידי הדוג’ות השונים בין המאה ה-8 למאה ה-18 (בראשיתו היה תפקיד זה להיות נציגו של הקיסר היושב בקוסטנטינופול). חשוב לומר שהדוג’ה של ונציה, בניגוד לאצילים אחרים, לא קיבל את התואר בירושה. תהליך הבחירה עבר מספר שינויים במהלך השנים אך ניתן לומר כי במרבית הזמן הוא נבחר על ידי מועצה של חכמים וזקנים ותפקידיו העיקריים היו לשלוט באוצר ובצבא ולחלק תפקידים מיניסטריאלים כמו גם לשמש כשופט העליון של ונציה.

כוחו של הדוג’ה לא היה מוחלט והוא הוגבל בעיקר על ידי המועצה שגודלה ועוצמתה השתנו עם השנים. הדוג’ה מונה לתפקיד לכל חייו (זו הסיבה שלרוב נבחר לכך אדם יחסית זקן). הבחירה של הדוג’ה במשך שנים רבות הייתה מגובה בהסכמת העם (לפחות למראית עין). כאשר הדוג׳ה הוצג לאזרחי ונציה בכיכר סן מרקו היו ההמונים אמורים להריע ובכך להמחיש את קבלת השליט עליהם. השיטה הפוליטית הזו של ונציה משמרת היבטים רבים של דמוקטריה (גם אם לא מושלמת כפי שאנו מכירים היום).

הוגים רבים כמו ג’ון לוק, שכתב על השלטון הבריטי בלונדון ומונטסקיה שכתב על הפרדת רשויות בצרפת, התייחסו ושאבו רעיונות ממודל שלטוני זה. הסיום של ימי הדוג’ות הגיע בכיבוש של ונציה בידי צבא נפוליאון במאה ה-18, שחוץ מאשר לבזוז את אוצרות ונציה ולשלוח חלקים מהם לפריז, ביטל את מעמדם ואז תואר זה איבד ממשמעותו.

חזיתו של ארמון הדוג’ה שהפכה להיות סימן ההיכר שלו. החזית עשויה שיש ורוד שהובא מורונה (צילום מקורי)

מה רואים בארמון הדוג'ות?

הארמון כאמור הוא יצירה אדריכלית רבת שנים המערבבת סגנונות רבים (ראו- אדריכלות בונציה). הביקור בתוכו כולל מעבר בין מספר רב של חדרים ומסדרונות, הכוללים מספר אוספים חשובים ונפרשים על פני שלוש קומות.

Museo dell’Opera
במאה ה-19, במאמצים לשיקום הארמון, חלק מחלקיו הוסרו והוחלפו בחלקים זהים אך חדשים. החלקים המקוריים, יחד עם פסלים שמהווים יצירות מופת של סיתות ונציאני מהמאות 14-15, מוצגים במוזיאון זה. במוזיאון 6 חדרים המציגים את חלקים אלו, לאחר שעברו עבודת שחזור קפדנית. כמו כן מוצגים שם עבודות ארכיטקטוניות ודקורטיביות באבן מחזיתו של הארמון.

דירות הדוג׳ה
דירות הדוג׳ה הם חדרי מגורים יוקרתיים (אם כי לא גדולים במיוחד), חלקם בשימוש ציבורי וחלקם בשימוש פרטי. החדרים הפרטיים היו שמורים לדוג׳ה ולבני משפחתו, ובהם רהיטים וחפצים שהדוכס הנוכחי הביא איתו מביתו הקודם (ונשארו שם עד אשר הגיע דוג׳ה חדש שהביא איתו את רהיטיו הוא).
בחדרים אלו, בעלי שמות שונים ויחודיים לכל חדר, אפשר לראות בין השאר את המפות העתיקות והגלובוסים הענקיים בהם עשו שימוש הדוג’ות השונים.

משרדי הרפובליקה
חדרים נוספים בארמון שימשו כמשרדים ולשכות של מוסד הרפובליקה. בחדרים עבודות אומנות של טובי האמנים לאורך תקופות שונים, ביניהם טינטורטו, ורונזה וטייפולו. חדרים אלו הם: חדר ההמתנה, חדרון הכניסה לאולם המועצה, לשכת המועצה, לשכת הסנאט, חדר המצפן (משפט), חדר יועצי המוסר, לשכות היועצים, לשכת חיל הים וכו׳.

בתי הכלא
בארמון הדוג׳ה שכנו גם בתי כלא, שכמו הארמון עצמו, השתנו ואורגנו מחדר במשך מאות שנות קיומם. בית הכלא הישן נמצא בארמון הדוג׳ה וכולל את הפוזי- ״הבאר״ (Pozzi) – שם שניתן לו בשל התנאים האפלים והרטובים שבו, ואת ״העופרת״ (Piombi), עם תנאים גרועים לא פחות- תאי האסורים היו ישירות מתחת לגג עופרת, שהעביר את הקור מהחוץ למבנה בחורף, וחימם מדי את החדרים בקיץ.
בית הכלא החדש נמצא במבנה שונה מהארמון, ממש מולו מהצד השני של התעלה.

מסדרון ראוי לציון המחבר בין ארמון הדוג׳ה לבין בית הכלא החדש שנמצאו מהצד השני של התעלה הוא בעצם גשר האנחות. זהו גשר הבנוי מכל צדדיו- בעל קירות ותקרה, דרכו עברו המורשעים ישירות מבית המשפט אל בית הכלא. בגשר חלונות קטנים, דרכם המורשעים ראו בפעם האחרונה את העיר לפני כליאתם. לורד ביירון פירש את שם הגשר כך שבעוברם בגשר היו העצורים נאנחים למראה האחרון של העיר היפה. זוהי רק הנחה בגדר האגדות משום שלמעשה ניתן לראות רק מעט מאוד דרך סורגי האבן שמכסים את החלונות, ומפני שתאי האסירים בכלא החדש אוכלסו בעיקר על ידי פושעים שנשפטו לזמן קצר.

חלקים נוספים
עוד תוכלו לראות את הסקאלה דה אורו, וחצר הארמון בה נמצאות מדרגות הענקים שישמשו להכתרת הדוג’ות. כמו כן ניתן לראות את חדר העינויים והחקירות בו חקרו את הנידונים השונים ואת היציאה לגשר האנחות המפורסם.

המלצות "הכל על"

• ארמון הדוג׳ה מומלץ מאוד לביקור והוא מאתרי החובה של ונציה. אם אתם באים לזמן קצר ואין לכם זמן לפחות עברו בכניסה אליו. כדאי לתכנן את הביקור כך שתגיעו לארמון מוקדם יחסית לפני שהוא מתמלא.
• כדאי להזמין כרטיסים לאתר זה מראש במיוחד בתקופת הקיץ, ומומלץ מאוד למי שמתעניין בדברים לעשות זאת עם סיור מודרך. האפשרויות לכרטיסים הן:
  • ארמון הדוג’ה בלבד–  להזמנת כרטיס דילוג על התור לארמון הדוג’ה בלבד.
  • הדרכה– כרטיס משולב הכולל דילוג על התור והדרכה באנגלית בארמון הדוג’ה ובבזילקת סן מרקו ניתן למצוא כאן.
  • כרטיס סן מרקו סיטי פאס– כרטיס משולב הכולל את ארמון הדוג’ה, מוזיאון קורר ושאר המוזיאונים העירוניים של הכיכר, מוזיאון קווריני סטמפליה וכניסה ל-3 כנסיות לבחירתכם מתוך רשימה של כ-15 כנסיות. למידע נוסף על סן מרקו סילבר סיטי פאס.
  • כרטיס המוזיאונים של ונציה– גם הוא כרטיס משולב, הכולל את ארמון הדוג’ה, עם עוד 10 מוזיאונים וביניהם מוזיאון קורר. למידע נוסף על כרטיס המוזיאונים של ונציה.
• את הביקור בארמון הדוג’ה כדאי לשלב עם כיכר סן מרקו הסמוכה והאתרים הסמוכים לה.
• למעוניינים ניתן לרכוש כרטיס משולב של מוזיאון קורר יחד עם ארמון הדוג׳ה (ניתן לרכישה בשני המקומות ומוזיל את מחיר הכניסה).
• כמו כל האתרים במרכז ונציה דרך ההגעה המומלצת היא ברגל ובאמצעות סירת האוטובוס (ואפורטו), למידע נוסף על תחבורה בונציה.
• אתר זה, כמו רוב האתרים בונציה, אינו נגיש לרכב פרטי, אותו מומלץ להשאיר במגרשי החניה שברובע סנטה קרוצ׳ה (יש לזכור כי אין גישה לתוך ונציה עם רכב פרטי- למידע נוסף על חניה בונציה, השכרת רכב בונציה והשכרת רכב באיטליה).
• האתר מתאים ומומלץ למשפחות עם ילדים, ילדים קטנים משלמים מחיר מופחת. ראו גם בנושא זה עוד תחת ונציה עם ילדים.
• ארמון הדוג׳ה נגיש לגמרי לבעלי מוגבלויות בתנועה, הכניסה אליו היא דרך היציאה הממקומת בסוף- בחלק הכי קרוב לבזיליקת סן מרקו, שגם היא נגישה לגמרי ולכן מומלץ לבקר בשניהם יחד. למידע נוסף על ונציה למוגבלי תנועה, ומידע פרטני על התנהלות בתוך ארמון הדוג׳ה לבעלי כסאות גלגלים ניתן למצוא באתר זה.
• הלינה ליד הארמון אידיאלית עבור מי שמעוניין בלינה במרכז העניינים ומוכן גם לשלם עבור כך. האיזור נחשב ליקר יותר מרוב האיזורים בעיר, לכן עבור מי שמעוניין לחסוך בעלויות הלינה מומלץ להתרחק מהאיזור. ריכוז גדול של מלונות ניתן למצוא בכל חלקי הרובע, ויש לקחת בחשבון כי מדובר ברובע התוסס והתיירותי של ונציה, ועל כן גם הרועש ביותר. בין המלונות המומלצים ליד הארמון ניתן לציין את מלון דניאלי (Hotel Danieli, a Luxury Collection Hotel), מלון פגנלי (Hotel Paganelli) ומלון מלון ריו (Hotel Rio), למידע נוסף על מלונות ליד בזיליקת סן מרקו ומלונות בונציה.
• לקריאה נוספת: למתעניינים בארמונות ניתן לבדוק את עמוד התוכן שלנו- ארמונות בונציה.
• להמלצות כלליות על ונציה- ראו ונציה מידע כללי – המלצות.