רישום יתר

שותף בכיר בכתיבת העמוד: ליאור פרג'

מידע כללי

רישום יתר (Over Booking) הוא מצב – נפוץ בהחלט – בו חברות התעופה רושמות לטיסה מסוימת יותר נוסעים מאשר מספר המושבים הקיימים במטוס בפועל. הסיבה שהן עושות זאת, ניחשתם נכון, היא כלכלית. חברות התעופה מתבוננות על סטטיסטיקות לפיהן אחוז מסוים מבין אלה שרכשו כרטיסים לטיסה לא מתייצבים אליה בפועל. הן מעוניינות למקסם את הרווחים שלהן ככל שניתן ולמנוע מצבים בהן המטוס ייצא לדרך עם לא מעט מושבים ריקים. אובר בוקינג היא דרך עבורן להקטין לכך את הסיכויים ולצמצם את ההפסד הכספי שהיה עלול להיגרם אם אנשים מסוימים לא היו מגיעים לטיסה. כאשר לא כל האנשים מגיעים לטיסה, נראה שאין בעיה: יש מקום על המטוס לרוב לכל נוסע שהגיע לשדה התעופה. האנשים שמראש רכשו את כרטיסי האובר בוקינג לא יודעים על כך דבר ולא נפגעים מכך. הבעיה מתחילה כאשר אדם שרכש כרטיס מגלה כי הוא לא יכול לעלות לטיסה – קשה למצוא ישראלים שיישארו רגועים במקרה הזה.




אז למה עושים אובר בוקינג?

אובר בוקינג היא לא המצאה ישראלית, אך עדיין ניתן להתבונן עליה כאין גרסה תעופתית של “שיטת מצליח”. התופעה הפכה לנפוצה יותר ויותר בקרב חברות המציעות טיסות לחו”ל, שכפי שתעיד כתבה מלפני מספר שנים שמתארת את התופעה. מה שהשתנה עם השנים הוא ש”חוק שירותי התעופה” נוסח והגדיר שהחברות שנוסע שרכש כרטיס לא טס אצלן בגלל אובר בוקינג יצטרכו לשלם לו.

ייתכן מאד שהתמונה הכללית תהיה משתלמת עבור החברות גם במצב הדברים הזה, כי הרי לא תמיד האובר בוקינג מתגלה ולכן החברות לא צריכות לפצות את הלקוחות שנפגעו מכך. בנוסף, הוא מאפשר למכור לא מעט כרטיסים שאחרת לא היו נמכרים.

ומה לגבי פיצויים?

מנקודת המבט של הנוסע, הרלוונטית יותר לענייננו, עליו לדעת כי הוא זכאי בהחלט לקבל פיצוי עבור ביטול טיסה עקב רישום יתר – חובה זאת מוגדרת בסעיף החמישי של חוק שירותי התעופה משנת 2012. החוק מגדיר הטבות שחברות התעופה צריכות להעניק בשל סירוב להטיס נוסע בטיסה, גם בשל אובר בוקינג. הפיצוי הכספי שלו נקבע על פי מרחק הטיסה, כשנכון לעכשיו מדובר על הסכומים הבאים:

  • מרחק טיסה של עד 2,000 ק”מ – 1,250 ש”ח.
  • מרחק טיסה של עד 4,500 ק”מ – 2,000 ש”ח.
  • מרחק טיסה שעולה על 4,500 ק”מ – 3,000 ש”ח.

מעבר לפיצוי הכספי, על חברת התעופה להנפיק לנוסע כרטיס חלופי לאותו היעד, תוך פרק זמן סביר. כרטיס הטיסה החלופי מביא לכך שהפיצוי שמקבל הנוסע קטן בחצי, אך רק אם חברת התעופה דואגת לכך שהנחיתה שלו ביעד הסופי היא תוך לא יותר מאשר עד ארבע שעות (טיסות של עד 2,000 ק”מ), עד חמש שעות (2,000-4,500 ק”מ) או עד שש שעות (4,500 ק”מ ומעלה). אם הטיסה המאוחרת מביאה לעיכוב גדול יותר, חובה על חברת התעופה לדאוג לכרטיס חלופי ולהעניק את הפיצוי לנוסע במלואו.

מעבר לפיצוי הכספי, חובתה של חברת התעופה היא להעניק לנוסעים את מה שמכונה “שירותי סיוע”: אירוח בבית מלון (במידה ובעקבות ביטול הטיסה והמתנה לטיסה הבאה הם צריכים לשהות במלון לילה אחד ומעלה), הסעות משדה התעופה לבית המלון, מזון, משקאות, שתי שיחות טלפון וכן שירותי פקס ודואר אלקטרוני.




המלצות וטיפים

  • במידה ואתם טסים בטיסה עם סכנת אובר בוקינג (משמעותי בקיץ ובחגים) מומלץ לבצע צ’ק-אין מוקדם מהבית כדי להימנע מהסיבוכים המיותרים של עיכוב הטיסה. ​

אולי יעניין אתכם גם:

עוד עמודי מידע באתר על טיסות