על האדריכלות הגותית
האדריכלות הגותית נוצרה מתוך האדריכלות הרומנסקית, התחילה במאה ה-12 בצרפת (בעיקר בפריז אך לא רק) ונמשכה עד המאה ה-16. היא מאופיינת על ידי קשתות מחודדות, קמרון צלעות (קשתות מחודדות הנפגשת בתקרת המבנה) ותמיכות דואות (קשתות המחברות בין קיר קתדרלה גבוהה במיוחד ומעבירות את הכוחות של המבנה הגדול אל עמוד רחב מחוץ למבנה).
סגנון אדריכלות זה מזוהה עם הקתדרדלות הגדולות, המנזרים והכנסיות של אירופה ועם טירות, ארמונות, עיריות ואוניברסיטאות. רבות מהכנסיות הגדולות שבנויות בסגנון זה נחשבות ליצירות אומנות יקרות ערך ונמצאות ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסקו. החזית הגותית המפורסמת ביותר בעולם היא של קתדרלת נוטרדם בפריז.
הבניה הגותית נעשית תוך כדי אומנות המלאה בסמלים, והפסלים הרבים הם בעלי משמעות נרטיבית, לרוב דתית, ומטרתם להעביר מסר לצופים בהם. לרוב מדובר על חלקים מהברית הישנה ו/או החדשה או סיפורים של גיבורים וקדושים מקומיים המונצחים במבנה.
קמרון צלעות בקתדרלת יוליה הקדושה
(צילום מקורי)
כנסיית סנטה מריה דל מאר – מבט מלפנים (צילום מקורי)