ההיסטוריה של אגם גארדה

התקופה הפרה - היסטורית

ההיסטוריה של אזור אגם גארדה מתחילה עם הקרחונים של עידן הקרח האחרון (טוב נו, היא מתחילה עוד לפני כן, אבל רחוק כל כך קשה לנו לעקוב…). הקרחונים העצומים משנים את פני השטח ומעצבים אותם להיות האיזור האלפיני אותו אנחנו מכירים כיום, על כך תוכלו לקרוא יותר תחת הגאוגרפיה של אגם גארדה.

אגם גארדה נוצר בשל נסיגת קרחון בזמן תקופת האבן הקדומה (צילום: derwiki, רישיון פומבי)

את העובדה שהאזור היה מרכזי להתיישבות אנושית כבר בתקופה פרה היסטורית אפשר לראות במספר אתרים סביב האגם. למשל אפשר למצוא שרידי קבורה בסירמיונה, וחריטות פריהיסטוריות בהר לופיה שבגארדה. במנרבה דל גארדה, סירמיונה ופסקיירה דל גארדה נמצאים שרידים שמהווים חלק מבתי הכלונסאות הפרהיסטוריים. בקסטלטו נמצא סלע ועליו חריטות, שלפי מומחים נעשו לפני 4,500 והן העדות העתיקה ביותר לציביליזציה באזור. ניתן לראותו בבנין מועצת העיר. זו רק רשימה קטנה, ניתן לפגוש את התקופה הפריהסטורית של האזור בנקודות רבות אחרות. למי שממש רוצה להעמיק בלמידה על תקופה זו של האזור מומלץ לבקר במוזיאון הארכיאולוגי ג׳יובאני רמבוטיו בדסנזאנו דל גארדה.

התקופה הרומאית

במרוצה (הארוכה מאוד) של ההיסטוריה האנושית באיזור, התקיימו באגם מספר אירועים חשובים, רובם חלק מתהליכי מפתח בהיסטוריה של האומה האיטלקית. בכללי ניתן לומר שלפני יצירת הרפובליקה האיטלקית שהתגלגלה להיות בסופו של דבר המדינה האיטלקית, שלטו על האיזור והשפיעו עליו עמים שונים, בעיקר ניתן לציין את הרומאים, הגרמאניים והאוסטרים, השפעה שניתן לראות על השפה וחלק מהאוכל המקומי עד היום.

אירוע המפתח הראשון הבולט מבחינת המשמעות לאומה האיטלקית הוא קרב אגם בנאקוס. בנאקוס הוא בעצם שמו הלטיני של אגם גארדה, והמדובר על קרב בתחילת המאה הראשונה לספירה שהתקיים בין הרומאים תחת פיקודו של קיסר רומא– קלאודיוס השני גותיקוס, לבין השבטים הגרמאניים. הקרב התקייים לגדת האגם, והוא נגמר בכך שרוב הצבא הגרמאני נשחט על ידי הרומאים והקיסר זכה בתואר הראוותני ״גרמניקוס מאקסימוס״.

מלבד אירוע זה היה אזור גארדה מיושב ופורה מאוד. יש שרידים לא מעטים לוילות ובתי חווה מהתקופה הרומאית של האזור. אפשר להזכיר את טורי דל בנאקו– ששמה מעיד על מקורות מחנה צבאי רומי בעיירה, הוילה הרומאית – בקאסטלטו, מצודת פנדה בטורבולה, את הוילה הרומאית בדסנזאנו דל גארדה ועוד נקודות רבות אחרות בהם נחשף התייר לתקופת האמפריה הרומאית באזור.

בימי הביניים

בימי הבניים היה האגם נקודה מהותית לקרבות השליטה בין הנסיכויות השונות של צפון איטליה – כאשר בעיקר הוא שימש כגבול בין הלוברדאים ממילאנו ונסיכי ונציה. באותה תקופה האגם היה שדה קרב של ממש ואזור גבול לאורך שנים רבות. עד היום הגבול בין מחוז ונטו ומחוז לומברדיה עובר בסמוך לסרימיונה וחוצה את האגם לשניים. האגם עצמו אירח קרבות ימיים (הונציאנים חפרו תעלה על מנת להביא לפה ספינות מלחמה אחרי שאלו סיימו את תפקידן בים התיכון).

את ימי הבניים של גארדה פוגשים התיירים כמעט בכל עיירה. מרבית הסמטאות והמרכזים העתקים של עיירות האגם הן מתקופה זו, וניתן לראות לא מעט מגדלי שמירה ומצודות מתקופה זו. המפורסמות ביותר נמצאות בדסנזאנו דל גארדה, סירמיונה, פדנגה סול גארדה וריבה דל גארדה – אבל אפשר לומר שכמעט בכל העיירות הנמצאות פה תמצאו מצודה או מגדל שמירה מימי הבניים במצב שימור כזה או אחר.

 מצודת סקליג׳רו בסירמיונה

מצודות ומגדלי שמירה מימי הבניים מסביב לאגם גארדה, את שרידי הלחימות בימי הביניים פוגשים פה כמעט בכל עיירה (צילומים מקוריים)

המאה ה-18 והמאה 19

אנחנו קופצים כמה מאות שנים קדימה. אגם גארדה הופך להיות שוב אזור קרבות מרכזיים הפעם במלחמות השונות שנועדו לקבוע את זהות השולטים באיטליה. מאורע גדול ראוי לציון באגם, הוא הקרה הגדולה של חורף 1,709. חורף זה היה החורף הקר ביותר במהלך 500 השנים הקודמות לכך, והוא היה כל כך קר שתוך מספר שעות מזרקות, בארות מים, נחלים ואגמים קטנים קפאו בכל רחבי איטליה. בזמן זה היה המקרה היחיד בהיסטוריה האנושית המתעודת בה קפא אגם גארדה, לו בדרך כלל יש מזג אוויר די נעים (לקריאה מורחבת על- מזג האוויר באגם גארדה), והתאפשר מעבר כרכרות על האגם. מקרה זה של קפאון יחיד בהיסטוריה הידועה ייחודי, אגב, גם ללגונת ונציה.

הקרב הבא מתרחש בסוף המאה ה-18 (1797), ונקרא קרב ריבולי. בזמן זה חלק זה של איטליה נמצא בשליטה אוסטרית, עוד לפני שאיטליה התגבשה להיות מדינה. בקרב זה נפוליאון והצבא הצרפתי מנצחים את האוסטרים וכובשים את צפון איטליה.

שנים לא רבות לאחר מכן באמצע המאה ה-19 (1859), נפוליאון מנצח שוב את האוסטרים (בעזרת הסדרדינים) בקרב הנקרא קרב סולפרינו (הנמצאת ק”מ ספורים מדרום לאגם). קרב זה מתקיים ליד העיירה סולפרינו שלשפת האגם, ולו חשיבות כחלק מתהליך האיחוד של איטליה כמדינה. בעקבות קרב זה הוקם הצלב האדום ונוסחה אמנת ז׳נבה.

תמונה של ריבה דל גארדה מסוף המאה ה-19 (צילום: The Library of Congress, רישיון פומבי)

שנתיים לאחר מכן ב-1861 נוסדת ממלכת איטליה, ו-7 שנים לאחר מכן, ב-1866 מתקיימות באגם גארדה קרבות כחלק ממלחמת העצמאות השלישית של איטליה. קרבות אלה מתקיימים בין קבוצות צבא קטנות מממלכת איטליה נגד האימפריה האוסטרית. במהלך קרבות אלה האוסטרים החזיקו במשך זמן רב בשליטה הימית על האגם. קרבות אלה נגמרים עם שביתת נשק בה אוסטריה מוכרת את הכוח הימי שלה שבאגם לאיטליה תמורת מיליון פלורינס, ובכך רובו של אגם גארדה מקבל שליטה איטלקית.

מוסוליני פוגש חייל של צבא הרפובליקה הסוציאל- איטלקית – 1944
(צילום: Vack from German Federal Archive, רישיון *התמונה הוקטנה)

מפה