מבנה בית העירייה הישן ומגדל השעון האסטרונומי
מבנה השעון של פראג הוא פלא טכנלוגי של ממש. כדי להבין למה, זכרו שהשעון נבנה במאה ה-15 והוא בעל מנגנון פעולה מורכב ביותר. השעון בפראג מציג הרבה יותר מהשעה, הוא מציג כמעט את כל הידע האסטרונומי שהיה ידוע למדענים בימים אלה ומייצג את העובדה שבאותה תקופה פראג הייתה המוקד המדעי החשוב של אירופה ואולי של העולם כולו.
מגדל השעון המפורסם של פראג –
מיצג מדהים של אדריכלות, מכניקה ואסטרונמיה בתחילת דרכה.
ההיסטוריה של מגדל השעון:
המבנה בן המאה ה-14 נבנה כאשר קיבלו תושבי פראג אוטונומיה חלקית ואת הזכות להקים מועצה עצמאית. מועצת העיר החדשה הטילה מסים על התושבים ובכספים אלה בנתה את בית העירייה הזה, שנבנה יחד עם מגדל בן כ-70 מטר. במלחמת העולם השנייה ניזוק הבניין קשות ממלחמות הרוסים והגרמנים, אבל מאז זכה לשיפוץ ולשחזור יסודי. ניתן להיכנס אל בית העירייה ולבקר בו ובמוזיאון התת קרקעי הנמצא תחתיו, ואף לעלות למגדל ממנו נשקפת תצפית מרהיבה על פני כל העיר פראג.
מה רואים בשעון האסטרונומי של פראג?
השעון האסטרונומי הוא מבנה הניצב בחזית המגדל של בניין העירייה הישן. השעון, שנבנה במאה ה-15, הפך לאחד הסמלים הבולטים של פראג. בתקופת מלחמת העולם השנייה, נשרף בניין העירייה והשעון ניזוק ולאחריה הוא שופץ ותוקן. ישנה אגדה הטוענת שבונה השעונים אולץ לעבוד כאשר כיסוי עיניים על ראשו בכדי שלא יוכל לשחזר את בניית השעון במקום אחר. גרסה אחרת סוברת שהוא פשוט עוור לאחר בניית השעון. לגרסה זאת יש גם סוף מעניין הטוען שהשען העיוור נקם והוציא את מנגנון הפעולה של השעון, מה שהביא להפסקת פעילותו להרבה מאוד שנים עד שהצליח השלטון למצוא שען אחר שיבין איך אפשר לתקן את הבעיה.
השעון האסטרונמי מקרוב
בחזית השעון מופיע לוח שנה, אותו צייר אחד מהציירים הצ`כים הגדולים, יוזף מיינס, ובכל שעה עגולה (עד השעה 21:00) ניתן לראות את ה”גלוק שפיל” – דמויותיהם של 12 השליחים של ישו יוצאות בריקוד מדלת עץ קטנה. המופע החוזר הזה מביא לנהירה המונית לכיכר. מלבד נציגי הקדושה בדמותם של השליחים, הצגה קבועה זו כוללת גם את נציגו של המוות – דמות השלד מצד ימין המשחק בשליחים בחוטים ומחזיק שעון חול בידו השנייה. מלבד המוות והקדושה משתתפות בהצגה גם דמויות נוספות המייצגות את התכונות האנושיות (כמו קמצנות ופזרנות).
ה”גלוק שפיל”:
מלבד ההצגה הקבועה, מציג השעון את השעה והתאריך במגוון צורות, כיאה למאה ה-15 בפראג, בה שלטה אמנות האסטרולוגיה והאסטרונמיה. בשעון ישנו לוח שנה ולידו בנוי השעון האסטרונומי, שמציג את התפיסה האסטרונומית של אותה תקופה, כאשר כדור הארץ במרכז (למי שלא זוכר את שיעורי ההיסטוריה – לקח שנים רבות לפני שהכנסייה ובית המלוכה התפכחו וקיבלו את הטענה שכדור הארץ סובב סביב השמש). השעון מציג את זמן גרמניה העתיק (ספרות רומיות ומחוג השמש), זמן צ’כי העתיק (ספרות גותיות), זמן בבלי המחלק את שעות היום מהזריחה לשקיעה (לדתיים – זה הוא השעון היחיד בעולם שמחשב שעות זמניות), וזמן הכוכבים (גם הוא בספרות רומיות).
סביב השעון ישנם סמלים של שניים עשר המזלות, כדי לאפשר חישובים אסטרולוגיים שונים (פראג הייתה בתקופה זו מרכז אסטרולוגי של ממש, עד כדי כך שמבנים כמו גשר קארל הסמוך קבעו את יום בנייתם על פי התאריך האסטרולוגי).
חלקי השעון השונים של השעון האסטרונומי של פראג (צילום מקורי)
אנקדוטה מעניינת נוספת על השען היא שבמהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר שהנאצים כבר שלטו בעיר, ציפו הצ’כים להגעת האמריקאים המשחררים ופרצו במרד משלהם בשלטון הנאצי. האמריקאים התעכבו והצ’כים הובסו על ידי מכונת המלחמה הנאצית. בעקבות המרד והלחימה שבעקבותיו פסק השעון מלפעול פעם נוספת.