האתרים המרכזיים ברובע היהודי
המוזיאון היהודי בפראג – כניסה כללית:
המבנה המרכזי של המוזיאון היהודי הוא כנראה המוזיאון היהודי העתיק ביותר באירופה, כיוון שהוא נבנה עוד ב-1906 במטרה להנציח את זכרם של יהודי בוהמיה ומורהביה. המוזיאון כולל תצוגה של חפצי קודש ויודאיקה מכל רחבי אירופה בכלל ומפראג בפרט. האוסף המוצג במוזיאון הוא עדות להיסטוריה רבת השנים של היהודים באזור.
כאמור, כאשר הנאצים עלו לשלטון הם הסכימו להצעת הקהילה היהודית והפכו את הרובע למוזיאון שיוקדש לעם אותו הם חשבו שהם יסלקו מהעולם. כך הגיעו לפראג חפצי יודאיקה מכל רחבי אירופה. בימי השלטון הקומוניסטי הפעילות במוזיאון הייתה מצומצמת ביותר ורק לאחר מהפכת הקטיפה חזר המוזיאון לפעול בצורה סדירה. כיום המוזיאון מוחזק וממומן על ידי הממשלה הצ’כית שרואה בו (בצדק) מנוע תיירותי רב עוצמה ליהודים ובכלל.
המוזיאון היהודי של פראג
(צילום: Feťour, רישיון)
בית הכנסת הישן חדש (staronova synagoga):
על אתר זה נכתב עמוד חדש המוקדש לו ראה – בית הכנסת הישן חדש (staronova synagoga)
בית הכנסת “החדש ישן” (ביידיש: אלט-נוי-שול) הוא מבנה בארוקי מרשים, וכנראה שהוא בית הכנסת העתיק ביותר שעודנו פעיל. היהודים בעיר אוהבים לקרוא לו גם “בית הכנסת על תנאי”, בגלל אגדה האומרת שבית הכנסת יעבור לירושלים כאשר המשיח יגיע.
בית כנסת זה הוא בית הכנסת של המהר”ל (שהצ’כים קוראים לו רבי לב). הסיפור המפורסם ביותר שנקשר לבית כנסת זה הוא סיפורו של הגולם מפראג שכנראה עצמותיו נמצאות בבית הכנסת.
סולם המתכת המוביל לעליית הגג של בית הכנסת – שם על פי האגדה מצויים שרידיו של הגולם
(צילום מקורי)
בבית הכנסת הזה קיימו במשך שנים תפילות (עד לא מזמן), אך במהלך העשור האחרון הוא הפך למוזיאון באופן מוחלט (המניין שנהג להתפלל בבית הכנסת עבר לבית הכנסת חב”ד).
בית הכנסת הזה הוא מיוחד בבנייתו ושונה לחלוטין מבתי הכנסת שאנו מכירים הן בגלל סגנון בנייתו הייחודי, הן בגלל שאולם התפילה המקורי נמוך מהרחוב הסמוך, והן בגלל זה שבמקור דלת הכניסה לבית הכנסת היא מהקיר הדרומי ולא כפי שנהוג היום אל מול ארון הקודש (הסיבה לכך שהוא כל-כך עתיק שהוא נבנה לפני כתיבת השולחן ערוך בו נכתבה הלכה זו)
עוד מידע שודאי יעניין רק את הדתיים שבנינו מעל הארון הקודש כתובה הכתובת דלמ”ע ראשי התיבות של הקטע המפורסם ממסכת ברכות “דע לפני מי אתה עומד…” (ברכות כח:).
המדהים הוא שבית הכנסת כל כך מיוחד שהוא אפילו זכה לכך שיוציאו עבורו בול בישראל:
מצא את ההבדלים: הבול של “בית הכנסת על תנאי” (מקור הצילום ומידע נוסף על סיפורו באתר התאחדות בולאי ישראל) וצילום של בית הכנסת ברובע היהודי
(צילום מקורי)
קרא עוד על בית הכנסת החדש ישן בפראג
בית הקברות היהודי:
בית הקברות היהודי הוא מהעתיקים שניתן לראות באירופה (הוקם בסוף המאה ה-15). ניתן לראות בו מעל 12,000 מצבות, ואיש אינו יודע כמה אנשים באמת קבורים כאן. ההערכות מדברות על מעל 100 אלף יהודים (הקבורה הייתה מתבצעת בכמה מפלסים), סידור הקברים הוא מבולגן וחסר סדר והאתר מקרין תחושה של הדר עתיק מחד ומחנק מאידך. בבית הקברות ניתן לראות גם את קברו של הצדיק המפורסם המהר”ל מפראג, יוצר הגולם. הקבורה בבית הקברות בוצעה במפלסים עקב חוסר במקום ולרוב סומנו על המצבה זהותו של הקבור, ומקצועו.
בית הקברות היהודי בפראג (צילום: cphoffman42)
מצבות מעניינות במיוחד:
- מרדכי מייזל – המלך של יהודי פראג במאה ה-16 שהיה תעשיין ומנהיג ציבור, ועומד מאחורי לא מעט מבנים ברובע.
- מצבת המהר”ל – שמשמשת ככותל המקומי וכתובת לבקשת בקשות.
- המצבה העתיקה ביותר בבית הקברות – המצבה של הפייטן אביגדור קרא שנפטר בשנת 1439.
קרא עוד על בית הקברות היהודי בפראג.
בית העירייה היהודית (Zidovska radnice):
מבנה רנסנסי מהמאה ה-16 שנבנה על ידי מרדכי מייזל, פרסונה יהודית חשובה בתקופה זו. החזות הבארוקית שרואים בבניין היום היא תוצאה של שיפוץ מאסיבי שנעשה במאה ה-18. בגלל שילוב הסגנונות הנובע מהבניות הרבות שנעשו בבית הכנסת, המבנה הוא אחד המבנים המיוחדים ביותר שקיימים ברובע היהודי בפראג. למרות זאת, הוא לא המפורסם שבהם.
האטרקציה של מבנה זה היא ללא ספק השעון המיוחד, שמציג אותיות במקום מספרים ומחוגיו מתקדמים נגד כיוון השעון. (על יד בית העירייה ישנו מבנה בית כנסת נוסף בשם “בית הכנסת הגבוה”).
השעון של בית העירייה הישן – מהמבנים המסמלים יותר מכל את תקופת הפריחה של הרובע היהודי
(צילום: Jim, רישיון)
ברובע היהודי אפשר גם לראות מספר מבני בתי כנסת נוספים:
בית הכנסת מייזל (Maiselova):
בית כנסת מהמאה ה-16 שנבנה על ידי מנהיג הקהילה היהודית דאז, מרדכי מייזל. מבנה זה אמנם שמר על יסודות מעטים מימי הרנסנס, אך רובו הוא מבנה בארוקי מתקופת בנייתו המחודשת במאה ה-19. הוא משמש כהרחבה של מבנה המוזיאון המרכזי.
הכניסה לבית הכנסת מייזל – בית הכנסת המפואר ביותר בפראג
בית כנסת פנקאס (Pinkasova):
בית כנסת עתיק ביותר מהמאה ה-15, שלאחר מלחמת העולם השנייה הפך להיות מוקדש כולו לילדים שהושלכו להורג מגטו טרזין.
בית הכנסת פנקאס
בית כנסת קלאוס/קלזן (Klausova):
גם מבנה זה מימי המאה ה-16 נבנה על ידי ראש הגטו הפעלתן מרדכי מייזל. כמו רוב בתי הכנסת ברובע, גם מבנה זה שנמצא על יד בית הקברות של הרובע הוא אינו המבנה המקורי שנהרס במאה ה-17, אלא מבנה מאוחר יותר. כיום משמש המבנה כחלק ממוזיאון המנציח את חיי המשפחה היהודית.
בית הכנסת הספרדי (Spanelska synagoga):
בית כנסת זה הוא אחד מבתי הכנסת המיוחדים במערב אירופה, מפני שהוא מציג ערבוב מיוחד של מזרח ומערב – בארוק עם ערבסקות, סגנון מורי עם סגנון מרכז אירופי וכו’. בית כנסת זה הגיע לצ’כיה עם קהילה גדולה של יהודים מגורשי ספרד, והוא מהווה אחד הסמלים לאקלקטיות הרבה של תושבי העיר היהודיים. כיום גם בית הכנסת הזה הוא חלק מהמוזיאון היהודי, ובנוסף הוא מקיים אחת לתקופה קונצרטים והופעות של מוסיקה קלאסית, מוסיקה יהודית ומוסיקת עולם.
מבנה נוסף הוא מבנה חדר טהרה, המציג את דרך הטיפול במת על פי היהדות.
בית הכנסת הספרדי של פראג – שילוב של בניה מרכז אירופית עם השפעות אדריכלות מורית
(צילום מקורי)
נקודות עניין נוספות ברובע:
הבתים הקוביסטים
מתחם של מבנים קוביסטים שנבנה בתוך המתחם של הרובע העתיק. אין לאתר זה קשר ליהודי פראג אך הוא מושך אליו תיירים רבים המתעניינים באדריכלות ייחודית זו.
פסל פרנץ קפקא
יחד עם המהרל מפראג, קפקא הוא היהודי המוכר ביותר שצמח בפראג. היום הוא גיבור לאומי צ’כי (וניתן לומר שגם יהודי, וגם גרמני). אך מסכת חייו הלא פשוטה שכללה תחושת ניכור רב – הצ’כים ראו בו גרמני בגלל מוצא משפחתו, הגרמנים ראו בו יהודי בגלל לאומיותו ודתה של משפחתו, והיהודים לא ראו בו חלק מהקהילה כיוון שהיה רחוק מלהיות יהודי מסורתי. פסל זה הניצב באזור בו גדל קפקא כילד הוא רק אחד מהאתרים המוקדשים לסופר בעיר (ראה עוד על קפקא בפראג).
פסלו של פרנץ קפקא ברובע היהודי בפראג (צילום: Txllxt TxllxT, רישיון)