הופעות של סטון רוזס | Stone Roses

הסטון רוזס (The Stone Roses) היא אחת הלהקות המשפיעות ביותר בסצנת הרוק הבריטית, ששילב אלמנטים של רוק אלטרנטיבי, אינדי ופופ פסיכדלי בשנות ה-80 וה-90. הלהקה הוקמה בשנת 1983 במנצ'סטר, בריטניה, על ידי הסולן איאן בראון, הגיטריסט ג'ון סקוויר, הבסיסט מני (גארי מאונטפילד) והמתופף רני (אלן רנאט). בשנת 1989, הלהקה הוציאה את אלבום הבכורה שלה, The Stone Roses, שנחשב עד היום לאחד האלבומים הגדולים והמשפיעים ביותר בהיסטוריה של הרוק הבריטי. האלבום כלל שירים אייקוניים כמו I Wanna Be Adored, She Bangs the Drums, Made of Stone ו-Fools Gold, שהפכו את הלהקה לאחת המשפיעות בדורן.

הצלחת הסטון רוזס הייתה משמעותית, אך דרכם הייתה מלאה באתגרים. בעיות משפטיות עם חברת התקליטים שלהם גרמו לעיכוב ביצירת האלבום השני, Second Coming, שיצא רק בשנת 1994 לאחר חמש שנים של ציפייה. האלבום היה שונה בסגנונו, עם השפעות חזקות של בלוז ורוק קלאסי, וכלל שירים כמו Love Spreads ו-Ten Storey Love Song. למרות שהיו לו רגעים חזקים, הוא לא הצליח לשחזר את האימפקט של האלבום הראשון. זמן קצר לאחר מכן, הלהקה החלה להתפרק – ג'ון סקוויר עזב את הלהקה בשנת 1996, ואחריו גם רני. איאן בראון ומני ניסו להחזיק את הלהקה, אך בסופו של דבר, היא התפרקה רשמית באותה שנה.

לאורך השנים, הסטון רוזס נותרה להקה מיתולוגית בבריטניה, ורבים ראו בה את אחת ההשפעות הגדולות ביותר על הלהקות הבריטיות של שנות ה-90, כולל אואזיס. בשנת 2011, הלהקה הכריזה על איחוד מרגש ויצאה לסיבוב הופעות עולמי, כולל הופעות בלתי נשכחות בהייד פארק בלונדון ובאצטדיון איתיחאד במנצ'סטר. האיחוד נמשך מספר שנים, ובשנת 2016 הם אף הוציאו שני שירים חדשים, All for One ו-Beautiful Thing, אך ב-2017 איאן בראון הודיע שהלהקה מתפרקת שוב. למרות זאת, המורשת של הסטון רוזס נותרה חזקה, והם ממשיכים להיות מוערכים כלהקה שהגדירה תקופה והשפיעה על דורות של מוזיקאים.
הלהקה התפרקה רשמית בשנת 2017, לאחר סיבוב הופעות מוצלח, אך ללא הכרזה על פרויקטים עתידיים או אלבום חדש. למרות שחברי הלהקה התאחדו בשנת 2011 לאחר שנים של פירוק, הם לא הצליחו להוציא אלבום חדש מעבר לשני סינגלים בודדים – All for One ו-Beautiful Thing שיצאו בשנת 2016.

במהלך ההופעה האחרונה שלהם ב-24 ביוני 2017, שהתקיימה באצטדיון איתיחאד במנצ'סטר, איאן בראון, סולן הלהקה, אמר לקהל את המשפט: "אל תבכו שזה נגמר, תשמחו שזה קרה", רמז ברור לכך שהלהקה מסיימת את דרכה. זמן קצר לאחר מכן, הוא אישר שהסטון רוזס שוב התפרקו, ללא תכניות עתידיות לחזור לפעילות.

אחת הסיבות המרכזיות לפירוק הלהקה היא המתח הפנימי בין חבריה, במיוחד בין איאן בראון לג'ון סקוויר, הגיטריסט הראשי, שהיו ביניהם חילוקי דעות יצירתיים לאורך השנים. בנוסף, חברי הלהקה פנו לפרויקטים אישיים – איאן בראון המשיך בקריירת הסולו שלו, וג'ון סקוויר חזר לעבוד על אמנות פלסטית, שנעשתה עבורו תחום מרכזי יותר מאשר המוזיקה.

למרות שמעריצים רבים עדיין מקווים לאיחוד נוסף, נכון להיום, אין תכניות להופעות חדשות של הסטון רוזס, והחברים ממשיכים בדרכם האישית.

השירים המפורסמים של הסטון רוזס

• I Wanna Be Adored
• She Bangs the Drums
• Made of Stone
• Fools Gold
• Waterfall
• Sally Cinnamon
• Elephant Stone
• This Is the One
• Ten Storey Love Song
• Love Spreads
• Begging You
• Breaking into Heaven
• All for One
• Beautiful Thing
• Standing Here
• Where Angels Play
• Going Down
• Shoot You Down
• Something’s Burning

חוויות גולשים מההופעות של הסטון רוזס

אורי, 45, תל אביב
"הייתי בהופעה שלהם במנצ’סטר ב-2016, וזה היה אחד הרגעים הכי מרגשים שחוויתי. הקהל היה בטירוף, כולם ידעו שהם חוזים במשהו היסטורי. כשנשמעו הצלילים הראשונים של I Wanna Be Adored, כל האצטדיון פשוט התפוצץ באנרגיות שאין לתאר. זה היה כאילו חזרנו בזמן לשנות ה-90, כשמנצ’סטר הייתה מרכז העולם המוזיקלי. ג'ון סקוויר פשוט שלט בגיטרה, ואיאן בראון – למרות הקול המחוספס – הצליח לרגש כמו פעם. יצאתי מההופעה הזאת עם חיוך שלא ירד לי ימים."

דנה, 39, ירושלים
"אני וחבר שלי טסנו ללונדון במיוחד בשביל לראות אותם בפעם הראשונה, וכנראה גם בפעם האחרונה. לא האמנתי שאני אראה אותם שוב על הבמה, אחרי כל כך הרבה שנים של ציפייה. כשהם התחילו עם She Bangs the Drums, יכולתי לראות אנשים מבוגרים סביבי בוכים מהתרגשות. זה היה מופע נקי, בלי יותר מדי אפקטים – פשוט מוזיקה טהורה כמו שהיא צריכה להיות. הרגע הכי חזק? Fools Gold בגרסה מורחבת, כשהקהל כולו היה באקסטזה מוחלטת."

גיל, 50, חיפה
"סטון רוזס היו ונשארו הלהקה שהגדירה לי את הנעורים, אז כשהם הודיעו על הופעה בפריז, ידעתי שאין מצב שאני מפספס. הגעתי לשם עם חברים, ולמשך שעתיים חזרנו להיות ילדים בני 18. הם נתנו ביצועים מעולים, והכימיה בין החברים על הבמה הייתה משהו מיוחד. השיא מבחינתי היה This Is the One – כל הקהל צרח את המילים, וזה הרגיש כמו טקס דתי של ממש. למרות שידעתי שזה כנראה הסיבוב האחרון שלהם, הרגשתי סיפוק מטורף שזכיתי להיות שם."