במאה ה20 והמאה ה21

מידע כללי

תחילת המאה העשרים הייתה מאופיינת בחוסר יציבות שלטונית – בספרד בכלל ובמדריד בפרט. ספרד נכנסת למלחמת אזרחים קשה ורצחנית בשנות השלושים של המאה העשרים. הרצחניות של מלחמה זו הייתה מהקשות ביותר שידעה אירופה כמו כל המלחמות של המחצית הראשונה של המאה העשרים שהפגישו כלי מלחמה מודרניים עם מיליטנטיות ולאומנות קיצונית שהייתה רווחת בקרב עמי אירופה ומנהיגיה.
העיר מדריד (כמו כל ספרד) תמכה בתחילה ברפובליקאים. למרות שהרפובליקאים, הליברלים, הסוציאליסטים והאנרכיסטיים נלחמים רוב הזמן ביחד, ושולטים בערים המרכזיות של ספרד (ברצלונה ומדריד) כוחותיו של פרנקו שזוכים לתמיכה מבחוץ של איטליה וגרמניה מתקדמים אט אט ומשתלטים על כל ספרד.




באותה תקופה המשטר הרפובליקאי של מדריד מזמין יצירה מפיקאסו שתתאר את הלחימה הקשה. פיקאסו מצייר את יצירת המופת “גרניקה” שמתארת את הפצצת חייל האוויר הגרמני שסייע לפרקנו עיירה בצפון ספרד. היצירה המרשימה מוצגת במוזיאון ריינה סופיה והיא אולי הציור המזוהה ביותר עם זוועות המלחמות של המאה העשרים שכללו בין היתר הפיכת אזרחים למטרות של כלי מלחמה מודרניים ורצחניים במיוחד.

גרניקה יצירת המופת של פיקאסו המתארת את מלחמת האזרחים הספרדית – מוצגת במוזיאון אוסף המלכה סופיה

פרנקו שממקם את מפקדתו בבירה העתיקה של קסטיליה-לאון – בורגוס (שחוץ מהחשיבות ההיסטורית שלה היא צומת דרכים חשובה). פרנקו וצבאו כובשים את מדריד אחרי מצור ארוך והרס רב במרץ 1939 אחד האירועים שמסמלים יותר מכל את סוף המלחמה ותחילת שלטונו הפאשיסטי לאומני של פרנקו בספרד.

טורה דה מדריד וטורה דה אספניה ליד כיכר אספניה גורדי השחקים הם מסממני הפיתוח של מדריד במאה העשרים ואחת(צילום מקורי)

בתחילה העיר חווה תקופה כלכלית קשה תחת יד הברזל של פרנקו כולל חרם והבידוד שחווה ספרד ממדינות העולם לנוכח הדיקטטורה ששורה בה. מצד שני – העיר עוברת פיתוח מאסיבי באזורים מסוימים תחת פרויקט האורבניזציה החדש שכלל גם את הבניינים וגורדי השחקים אותם רואים היום בכיכר אספניה ובגראן ויה.

פרנקו הולך לעולמו בשנות השבעים וספרד עוברת לאט לאט לשילוב של דמוקרטיה ומלוכניות תוך מתן אוטונומיה ועצמאות למחוזות השונים. מדריד נותרת הבירה של ספרד. אזור קסטיליה נפרד לשני מחוזות אוטונומיים שונים מחוז קסטיליה-לאון – שהוא המחוז הגדול ביותר של ספרד ומחוז קסטיליה לה מנצ’ה.

מדריד ידעה להסתדר עם הקולות הלאומיים השונים שמגעים מברצלונה וקטלוניה, גאליסיה וחבל הבאסקים ולהצליח לפחות בינתיים להישאר כבירתה של ספרד המאוחדת ויחד עם זאת לעבור פיתוח כלכלי, אדריכלי ותיירותי אדיר והפכה להיות אחת מהבירות האטרקטיביות של אירופה לתייר המבקר בה.

בתוך תקופת הפריחה והשגשוג שחוותה מדריד משנות השמונים אפשר לדבר על מספר מקרי אלימות, עקב שאיפות לאומיות של קבוצות אתניות מצד אחד ושל קבוצות אידיאולוגיות שמאליות שונות מאידך, שיצרו גלים של אלימות ופיגועי טרור בספרד בכלל ובמדריד בפרט. הפיגוע הגדול ביותר שחוותה מדריד ואירוע האלימות הגדול והמשמעותי ביותר שחוו מדריד וספרד הם פגועי הטרור האסלאמיסטיים של תומכי אל קאידה ב11 במרץ 2004 שגרמו למוות של יותר מ170 איש ולפציעה של מעל 1500 איש.

למרות אירועים שליליים אילו בעשורים האחרונים השלימו מדריד וקסטיליה פיתוח מסיבי של הערים. במאה העשרים והמאה העשרים ואחת מדריד למעשה בונה כאמור את הגראן ויה המדהים, את תחנת הרכבת אטוצ’ה, את שדה התעופה ברכאס מפתחת את הסנטיאגו ברנבאו ועוד מבנים ונקודות עניין נוספות, שמכניסים את מדריד לחלק מרשימת הערים המודרניות והאטרקטיביות ביותר על מפת התיירות העולמית.