ונציה והיהודים

כל המידע על הקהילה היהודית בונציה

מידע כללי

כבר בימי הביניים חיו יהודים רבים בעיר ונציה, אך רק במאה ה-16 קיבלו את זכויות של תושבים והוקם עבורם הגטו הונציאני. הגטו הוקם ע״י הרפובליקה הונצית עקב גזרות ואיסורים על יהודי ונציה. זהו למעשה המקור לשם גטו כמו שאנו מכירים אותו כיום, על שם בית יציקה (באיטלקית: גטו | Ghetto) הנמצא ברובע. הגטו ממוקם בחלקה הצפוני של ונציה, כחלק מרובע קאנארג’ו. הגטו מחולק לגטו החדש (Ghetto Nuovo) וסמוך לו הגטו הישן (Ghetto Vecchio). אך אל תתנו לשמות לבלבל אתכם, כי למעשה הגטו החדש הוא הגטו העתיק יותר, והגטו הישן הוא החדש מביניהם.

יהודי ונציה השתלבו בחברה ועסקו במסחר, אך מהר מאוד הגו בונציה את הרעיון כי עליהם להטיל גזרות ואיסורים כדי למנוע מהם להשתלט על כל התחומים. ואכן, כבר בסוף המאה ה-14 סולקו חלק מהיהודים מהעיר, ואלו שנשארו אולצו ללבוש סימן מזהה, הוטלו עליהם סנקציות בקניית שטחים ונאסר עליהם לבנות בתי כנסת. צריך לדייק ולומר שהגבלות אלו לא חלו רק על יהודים אלא על כלל קבוצות הזרים בונציה כפי שמתבטא למשל בסיפורו של פונדאקו דיי טורקי.




חזית בית הכנסת הלבנטיני (Levantine Synagogue)
(צילום: Didier Descouensרישיון)

רק לאחר גירוש יהודי ספרד, לקראת סוף המאה ה-15, עלה שוב מעמדם של יהודי העיר, והם הצליחו לשוב ולהתשלב בחיי המסחר, החברה, המדע והאקדמיה. בניגוד לערים אחרות באירופה בהן היהודים חיו בגטו – בונציה במהלך היום היהודים היו רשאים לעזוב את הגטו לצורך פרנסה, אך לקראת ערב היו מחויבים לחזור, מכיוון ששערי הגטו ננעלו.

מעמד היהודים בונציה נחשב לטוב ביחס לשאר ערי אירופה, מה שעודד הגירה גדולה ושילוב של תרבויות שונות בונציה. עקב ריבוי התרבויות הוקמו חמישה בתי כנסת שונים ברובע – כל אחד ייצג קהילה אחרת. תקופה זו הייתה תקופה של שגשוג ביהדות ונציה והעיר הפכה להיות מרכז דתי ותרבותי יהודי חשוב. אולי הדמות החשובה ביותר שפעלה בעיר הייתה של דון יצחק אברבנאל שפעל בונציה במהלך המאה ה-16 (פילוסוף יהודי ומפרשני התנך החשובים ביותר).

בסוף המאה ה-18, כשנפוליאון כבש את ונציה, הוא שחרר את הגטו והיהודים הורשו לגור בכל חלקי העיר. כך היה עד לכיבוש הנאצי בין השנים 1943-1945, אז הסתתרו רבים מיהודי ונציה באזורים הכפריים. 200 יהודים נתפסו ע״י הגרמנים ונשלחו למחנות ההשמדה.

שלט הנצחה גטו יהודי ונציה

שלט ההנצחה לזכר קורבנות השואה בגטו ונציה
(צילום: אריה דרזירישיון)

כיום הקהילה היהודית בונציה מונה כ-500 חברים. הגטו נשאר פעיל מאוד, כל חמשת בתי הכנסת שהוקמו בעיר נותרו עומדים על תילם, שלושה מהם פתוחים לקהל הרחב במסגרת סיורים מאורגנים של המוזיאון היהודי של ונציה (Jewish Community Museum), ובשניים הנוספים – בית הכנסת הלבנטיני (Levantine Synagogue) ובית הכנסת הספרדי (Spanish Synagogue), מתקיימות תפילות. בית הכנסת הלבנטיני פתוח בחודשי החורף בשל ההסקה הפועלת בו, ובית הכנסת הספרדי והמרווח יותר פתוח בחודשי הקיץ. חשוב להדגיש כי בעת התפילות לא מתאפשרת כניסת מבקרים לבתי הכנסת.

בגטו פועל בית חב״ד המפעיל חנות תשמישי קדושה. סמוך לו, שוכן בית האבות של הגטו, בו היה קיים מקווה ״מי ים״. המקווה המקורי נהרס, אך במקום קיים מקווה חדש. בית הקברות היהודי אינו ממוקם בונציה עצמה, אלא באי הסמוך – לידו. בית הקברות הוקם ב-1385 והוא משמש לקבורה גם כיום. בגטו תמצאו מכולות כשרות, מסעדות כשרות ואפילו בתי מלון כשרים (למידע נוסף על מלונות לדתיים ושומרי מסורת בונציה).




המלצות "הכל על"

המלצות הכל על לתייר שמעוניין להכיר את יהדות ונציה:

  • לתייר המתעניין בנושא יהדות ונציה, בראש ובראשונה מומלץ להגיע לסיור בגטו היהודי של ונציה. בעמוד על אזור זה אנו מפרטים יותר מידע על מה שניתן לראות בגטו. הדגש הוא לתיירים המתעניינים בתחום הוא לא לפספס את סיור בתי הכנסת המודרך, המופעל על ידי הקהילה היהודית.
  • דרך נוספת לחקור את הגטו היא סיור אוכל בגטו היהודי של ונציה, שאמנם אינו כולל מאכלים כשרים אך בהחלט נותן נקודת מבט נוספת על הרובע.
  • בעמוד על דתיים ושומרי מסורת המבקרים בונציה אנו מפרטים על הדרכים להצטרף לתפילה של הקהילה ולקידוש שלה במהלך שבת בבוקר. המלצה זו תקפה גם לתיירים לא דתיים שרוצים להכיר את התרבות היהודית של ונציה היום. זו גם הדרך לבקר בבתי הכנסת הפעילים שאינם כלולים בסיור המודרך. כמובן שיש צורך לשמור על כללי ההתנהגות המתאימים.
  • באתרים הבאים תוכלו להתעדכן בפעילות הקהילה הענפה (כולל הסיורים המודרכים):

מפה