אוטובוסים בהודו
אוטובוסים הם כלי פופולרי להגיע ליעדים שונים בהודו וגם למדינות השכנות סין ונפאל. האוטובוסים ליעדים רחוקים מתחלקים לרמות של: רגיל [לוקאל], אקספרס, סמי-דה-לוקס בעל מושבים נשענים אחורה [סמי סליפר], דה-לוקס, דה-לוקס ממוזג ואפילו דה-לוקס עם מושבי שינה [סליפר]. ליעדים רחוקים כמו קרובים, הנסיעה יכולה להיות בקווים שמשמשים גם את ההודים, או באוטובוסים פרטיים המיועדים לתיירים בלבד, אליהם מזמינים כרטיסים דרך סוכנויות הנסיעות והנסיעה בהם יקרה יותר. מטיילים רבים בוחרים בנסיעות ארוכות את אוטובוסי השינה וכך “חוסכים” לעצמם תשלום לגסט האוס. אוטובוסים אלו יוצאים לדרכם בלילה ומגיעים ליעדם בשעה מוקדמת בבוקר שלמחרת.
רכבות בהודו
הצורה הנפוצה ביותר לנסיעה למרחקים ארוכים בהודו. בהודו קיימת אחת ממסילות הרכבת הארוכות בעולם שחוצה את היבשת לאורכה ולרוחבה ומסיעה אף ליעדים מחוץ להודו כמו: בנגלדש, פקיסטן ונפאל והיא אחת מהארוכות והעמוסות בעולם. בשל הפופולריות שלה, הנסיעה ברכבת מאפשרת לכם לפגוש טווח מגוון ומעניין של תושבי הודו שישמחו לפתוח עמכם בשיחה.
הרכבות בהודו מחולקות למחלקות נוסעים ועלות הכרטיס היא בהתאם למחלקה. ניתן לבחור בין מחלקה ראשונה שמחיר הכרטיס שלה מקביל למחיר טיסה מקומית, למחלקות הכוללות או לא כוללות דרגשי לינה, מזגנים ועוד.
כיום, רוב מכירת הכרטיסים לרכבות בהודו הינה ממוחשבת. וניתן לרכוש כרטיסים גם דרך האינטרט או הטלפון. בשל הפופולריות של הרכבת, מומלץ להזמין כרטיס מס’ ימים קודם למועד הנסיעה. פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר India railways – החברה הממשלתית שמפעילה את הרכבות בהודו. ברבות מהתחנות יש תורים המיועדים לנשים או לתיירים בלבד – כדאי לנצל זאת.
רכבות בהודו
נסיעה בטוחה בהודו
הנסיעה באוטובוס ליעדים רבים בהודו פשוט מפחידה. הנהגים נוהגים במשך 24 שעות (אמנם בתחלופה) בכבישים צרים עם עיקולים די מפחידים. על מנת להוריד את מפלס הסיכון, מטיילים רבים מעדיפים לשכור ג’יפ עם נהג בעל מחוייבות גדולה יותר לנסועים ולהתעקש על נסיעה רק בשעות היום. זה אמנם יותר יקר, אבל כנראה גם יותר בטוח. לשיקולכם.
אופנוע
אפשרות נוספת לנסיעה ברחבי הודו היא שכירת אופנוע. זוהי אפשרות יותר זולה מהשכרה של ג’יפ עם נהג, אך הנהיגה מסוכנת וקשה. בכל מקרה, אם החלטתם לשכור, אל תשכחו לעשות ביטוח אופנוע למנוע צרות לכל בעיה.
אוטו ריקשה בהודו
הנסיעה באוטו ריקשה בהודו היא יותר חווייה תרבותית תיירותית מאשר בחירה מודעת. מחיר הנסיעה אמנם זול במחצית ממחיר במונית אבל הוא כולל גם את זיהום האוויר של הערים הגדולות. לשיקולכם.
ריקשה בהודו
ריקשת אופניים בהודו
ריקשות אופניים נעלמו כבר כמעט לגמרי מהמרכזים של הערים הגדולות בהודו, אך הן עדיין מהוות אמצעי תחבורה חשוב בעיירות הקטנות יותר. הנסיעה בהם יותר מתאימה להגעה ליעדים קרובים יחסית ועדיפה בעיקר בשל החווייה האנתרופולוגית של כלי רכב זה שכמעט וכבר חלף מהעולם.
צפור לי ואצפור לך בהודו
עם עומס בכביש, בורות, פרות שנעמדות באמצע הכביש, ללא נתיבים מסומנים או חוקי תנועה שנשמעים להם, החוק היחיד שכולם מיישמים הוא הצפירה. כולם צופרים בכביש בהודו. מודיעים על כניסה לצומת, על יציאה מהצומת, על עקיפה, על עצירה, או סתם לברך לשלום. את הצפירות רק ההודים יודעים כמובן לפענח ולכם נותר רק לקנות פקקי אזניים ולקוות להגיע ליעד במהרה.