הודו – דתות

מידע כללי

הדת הנפוצה ביותר בהודו היא ההינדואיזם, אליה משתייכים כ-80% מהאוכלוסייה. בהודו מיעוט מוסלמי גדול, המונה כ- 13% מהאוכלוסייה. דתות נוספות בהודו הן הנצרות (כ-2.5%), הסיקיזם (כ-2%), הבודהיזם (0.8%) והג’ייניזם (0.4%).

הינדואיזם בהודו

ההינדואיזם היא הדת העיקרית בהודו (80% מהאוכלוסיה). מדובר בדת פאנתיאסטית הרואה את קיום האל בכל. ההינדואיזם נחשב לדת העתיקה ביותר מבין הדתות הראשיות בעולם ולשלישית בגודלה בעולם (עם כ-1.05 מיליארד מאמינים).

קאסטות בהינדואיזם

על פי ההינדואיזם, כל אדם בהודו משתייך לקאסטה – כת. הריבוד החברתי הוא היררכי – ישנן קאסטות עליונות וישנן קאסטות נחותות, שאינן מתערבות ביניהן. בראש הקאסטות עומדת כת הברהמינים – המנהיגים הרוחניים ופרשני הוודות (כתבי הקודש), לאחריה כת הקשטריה – הלוחמים והשליטים. לאחר מכן, הואישיה – הסוחרים והאומנים, ולבסוף, כת הסודרה, כת האיכרים ובעלי המלאכה, שהם בדר”כ הפועלים השחורים. מתחת לכל אלה מגיעה הקסטה הנמוכה ביותר, ה”דליט” שמקבלים יחס בזוי ומתייחסים אליהם כאסורים במגע/טמאים.

גלגול נשמות בהינדואיזם

ההינדים מאמינים באמונת גלגול הנשמות, הטוענת שנשמתו של אדם עוברת גלגולים שנים ולא מוצאת מנוח, עד אשר היא מתמזגת עם האל, ואין היא צריכה לעבור גלגולים נוספים.

מאז הקמת הודו העצמאית נעשה מאמץ, שהצליח חלקית בלבד, לטשטש את החלוקה לכתות ולהפחית את אפליית הכתות הנמוכות, עד כדי אפליה מתקנת לטובת ה”טמאים”.

אלים ומיתולוגיה בהינדואיזם

האלים, המיוצגים לרוב ע”י פסלים אליליים, נתפסים על ידי ההינדים כהתגלמויות שונות של האל האחד, הברהמן. האלים הראשיים בדת ההינדואיזם הם: ברהמה – בורא העולם, וישנו- משמר היקום ושיווה- כח ההרס שבעולם. האל הפופולרי ביותר בהינדואיזם הוא אל הפיל גאנש, שהוא בנו של שיווה, וניתן למצוא תמונות ופסלים שלו כמעט בכל פינה בהודו.

פרות בהודו בהינדואיזם

לפי ההינדואיזם, הפרה הינה חיה קדושה, ואין לאכול מבשרה. וכך, מראה נפוץ בהודו הן הפרות שעומדות באין מפריע באמצע הרחוב.

גורו, מהרישי ובאבא

כהני הדת בהודו נקראים גורו. בנוסף, אנשים שהגיעו לדרגות אמונה גבוהות מכונים סוואמי, מהרישי, בהגוואן. על הכינוי באבא שמוצמד לאנשים קדושים אחראיים דווקא אנשי המערב שהגיעו להודו.

איסלאם בהודו

המוסלמים שהגיעו להודו דרך הרי ההימאליה השתלטו על חלקים נרחבים בצפון הודו. השפעת השלטון המוסלמי בהודו ניכרת עד היום בדמות מסגדים וארמונות מפוארים שהשליטים המוסלמים בנו. הטאג’ מהל שנמצא בעיר אגרה הוא המבנה המפורסם ביותר מהתקופה המוסלמית. הוא נבנה על ידי שאה ג’יהאן, אחד מהקיסרים המוסלמים מהשושלת המוגולית, לזכר אשתו האהובה, שילדה לו 14 ילדים ומתה בלידת הילד האחרון, לאחר 20 שנות נישואים.

נצרות בהודו

הנצרות בהודו שייכת לזרם שנקרא הנצרות הסורית וניתן למצוא אותה בעיקר בקרלה, גואה ומקומות נוספים בדרום הודו. לפי המסורת המקומית הנצרות הגיעה להודו עם תומאס, אחד מהשליחים שיצאו להפיץ את הנצרות בעולם והוא הוצא להורג והפך לקדוש במדראס. כשהגיעו הישועים הפורטוגזים במאה ה- 16 היו כבר נוצרים בהודו.

סיקיזם בהודו

הסיקים מרוכזים במדינת פנג’ב, כשהמקום הקדוש ביותר להם ביותר הוא מקדש הזהב באמריצר. הדת שלהם נוסדה על ידי נאנק במאה ה-15 עם כוונה לאחד בין מעלות ההינדואיזם והאיסלם. גם לסיקים מנהגים וסממנים בולטים כמו שערם הארוך העטוף טורבן. קראו עוד על הסיקיזם בעמוד אמריצר.

בודהיזם בהודו

הבודהיזם נוצר כאשר הנסיך גאוטמה פרש מהארמון המלכותי, הכיר את העולם וקבע שהחיים למודי סבל. הדרך לצאת מהסבל היא להגיע לנירוונה בדרך הבודהה. הוא קבע כי אין מעמדות וכי יש גלגול נשמות עד שמגיעה הגאולה. הממסד ההינדי שחשש מפני הנטייה לעבר הבודהיזם, דאג לצרף את הבודהא להינדואיזם כאחד מגילגוליו של האל ההינדי וישנו.

ג’ייניזם בהודו

הג’ייניזם היא דרך מחשבה דומה לבודהיזם. גם כאן סיפור לידת הדת מספר על הנסיך מהאווירה שעזב את חצר המלכות לחיות כנזיר והפך לגואל המושלם. גם בדת זו לא מכירים במעמדות, מאמינים בגלגול נשמות ובנירוונה. בניגוד לבודהיזם, הם מאמינים בנזירות לצורך כפרת עוונות. לקדושים הג’ייניזטים סימני הכר ומנהגים בולטים. הם מתהלכים ברחובות כשהם ערומים ואוחזים במטאטא על מנת לטאטא מדרכם יצורים כדי לא לדרוך עליהם, הם לא אוכלים דבש וחובשים מטפחות על האף שמא יגרמו למות חרקים באכילה ובנשימה.