מה רואים?
במהלך השנים שופצה מחדש הכנסייה פעמים רבות, כאשר אפיפיורים שונים מפארים אותה (יותר ופחות) וכמה מחפצי האמנות הרבים של רומא הועברו אליה (כמו עמודים ממרחצאות קרקלה שדמויות האלילים הרומיים הפאגניים הוסרו מהם). כיום זו כנסייה קדומה מאוד וככזו היא שונה מאוד בצורתה ואיתוריה מאלו של כנסיות רומא הגדולות מתקופת הרנסנס.
סנטה מריה אין טרסטוורה בלילה (צילום מקורי).
החלקים המיוחדים בכנסייה הם שני הפסיפסים המעטרים אותה: במאה ה-13 האמן פייטרו קוואליני עיצב בכנסייה את הפסיפסים המתארים את חייה של מרים. ארבעים שנה מאוחר יותר התווסף פסיפס נוסף המתאר את עלייתה של מרים לשמים (הפסיפס עוצב על ידי דמניקו זאמפיירי).
מלבד הפסיפסים כוללת הכנסייה את פסלה של המדונה והתינוק על ראש המגדל, פרסקאות מדהימות שאת חלקם ציירו רפאל ותלמידיו מהאקדמיה שבפירנצה, אך לצורך העניין אין בהם ייחוד ותוכלו לראות אותם בעוד עשרות כנסיות ברומא ובכלל.
סרטון בו כומר מציג את בזיליקת סנטה מריה אין טרסטוורה