ונציה היא הבירה של מחוז ונטו (Veneto) – איזור הספר הצפון מזרחי של איטליה, המורכב מהרים וגבעות הגולשים אל הים התיכון ומחורצים ביניהם בנהרות ונחלים רחבים, כמו גם לא מעט אגמים. המפורסם ביניהם הוא אגם גארדה שנמצא כשעה נסיעה מונציה בגבולו של מחוז ונטו. עובדה גיאוגרפית זו, הופכת את האיזור הסמוך לונציה לאחד האיזורים הפוריים מבחינה חקלאית באירופה (ולאחד האזורים העשירים מבחינה קולינארית).
“לגונת ונציה” היא למעשה אגם המופרד מהים התיכון באמצעות רצועת חוף,
ובתוכה נמצאים איי ונציה (צילום מקורי)
מאפיינים אלו הופכים את איזור ונציה לאיזור עשיר מבחינה תיירותית הכולל חופי רחצה לים האדיראטי (Adriatic Sea) ואת חופי הרחצה והבילוי של הלידו ממזרח מחד וחופי רחצה באגם גארדה ממערב מאידך. כמו כן ונציה מציעה גישה לאתרי סקי בהרי הדולומיטים (Dolomites) הצופים על המישור בו נמצאת ונציה, והרבה מאוד נקודות עניין לחובבי הטבע כמו איזור הגבעות האאוגניות (Euganean Hills) הסמוך אל העיר.
חשוב להבין, המבנה הגיאוגראפי של ונציה הופך אותה לעיר שצריכה להתמודד עם חוסר יציבות קיצונית – ישנן תקופות של הצפות (קרוי בפי המקום אקווה אלטה – מים גבוהים). בכל שנה בימי הגאות הקיצונית, העיר מתמודדת היטב עם הנושא ולרוב מדובר באטרקציה תיירותית ומטרד אך לא מעבר. לעומת זאת בתקופות של התייבשות – המים בתעלות יורדים, ויש בעיה לעיתים לקיים כסדרה את התנועה המבוססת על סירות. זאת יחד עם הצורך לייצר שיטת בניה, אדריכלות ועיצוב שיאפשרו להתמודד עם הצפיפות ועם העובדה שהמים נוגסים כל הזמן ביסודות המבנים. לכל זה, יש לצרף את העובדה שונציה לא מפסיקה לשקוע ויורדת בפלס הגובה שלה בכל שנה (בגלל המבנים המכבידים על איי הבוץ, חפירה של בארות וזרמים של מי הלגונה) אל מול העובדה שבעקבות ההתחממות הגלובאלית מפלס המים עולה.
רחוב טיפוסי בונציה – ונציה עצמה היא למעשה קבוצה של איים ותעלות מלאכותיות
המחוברים בניהם ברשת של גשרים (צילום מקורי)