פראג והיהודים

מידע כללי

בצ’כיה בכלל ובפראג בפרט, ליהודים יש היסטוריה ארוכה ומוצלחת, באופן חריג בהשוואה להיסטוריה של היהודים במקומות אחרים באירופה. היהודים התיישבו בפראג ובאזור בהמיה ומורהביה כבר מראשית המאה התשיעית לספירה, כאשר הגיעו לאזור מהגרים יהודים מאזור רוסיה, גרמניה וספרד, מה שהפך את צ’כיה ופראג לעיר מיוחדת מבחינת התרבות היהודית שנרקמה בה, אשר שילבה יהודים ממקומות רבים.

היחס של השלטונות לתושבי העיר היהודים היה לרוב חיובי ביותר. יש הרואים את העובדה שהעיר איפשרה ליהודים חופשיות לנצל את קשרי המסחר הבינלאומיים שלהם כאחת הסיבות שהפכו את פראג לצומת מסחר מרכזית בתקופת שגשוגה של העיר.

כיצד בא לידי ביטוי שגשוגם של היהודים בפראג?

בעיר פראג פעלו ושגשגו זרמים ותנועות יהודיות רבות, התנועה האורתודוקסית לדוגמה זכתה לעדנה רבה בפראג, אחד ממקורות החסידות מחד והלמדנות הליטאית מאידך פעל בה, ועוד שמות רבים וגדולים כמו בעל התוספות יום טוב, מגדולי פרשני התלמוד. בפראג פעלו ושגשגו גם קבוצות שבתאיות, ותנועות השכלה חילוניות. בתוך תנועת ההשכלה אפשר למנות את הסופר פרנץ קפקא כנציג המפורסם ביותר (למרות שישנם דיווחים על חזרתו למקורות לפני מותו). דוגמה נוספת הוא המשורר מוריץ הרטמן, שתמך בשיריו (שנכתבו בגרמנית) בעם הצ’כי השואף לעצמאות והשווה בין פראג הכבושה לירושלים.
קפקא והמהר”ל מפראג הם מגיבורי העיר המרכזיים (פסלו של המהר”ל נמצא בפתח אחד מבתי העירייה הרבים בעיר). ניתן לראות כיצד בזמנים עברו אנשים כמו מייזל (אולי הדמות המוכרת ביותר ברובע היהודי) הייתה מחוברת לשלטון המקומי.

פסלו של המהר”ל בכניסה לבית העירייה הישן של העיר פראג (צילום מקורי) 

באופן כללי אפשר לומר ש”ההצלחה” היהודית בפראג נבעה בעיקר מתמיכת השלטונות והאצולה, שהבינו כי האוריינטציה הגלובאלית היהודית יכולה להועיל למסחר ולכלכלה המקומית. לכן לאורך ההיסטוריה ניתן לראות שליטים שהטיבו עם היהודים. המלך קארל הרביעי העניק ליהודים זכויות רבות להגדרה עצמית, איפשר להם ללכת עם סמלים דתיים ואף להניף דגל משלהם. היהודים שירתו כתף אל כתף עם הצ’כים בקרבות ההגנה על העיר פראג כבר מהמאה ה-16, דבר בעקבותיו קיבלה הקהילה היהודית דגל מבית המלוכה לאות הוקרה (השמור עד היום בבית הכנסת החדש ישן). וכמובן אי אפשר שלא להזכיר את הקיסר יוסף השני, שפתח את שערי הגטו והעניק ליהודים זכויות רבות. היהודים הכירו ליוסף השני טובה וקראו לרובע היהודי על שמו “רובע יוספוב“.

בית העירייה החדש ובית הכנסת הגבוה ברובע היהודי –
מסממני הפריחה של יהודי פראג תחת הנהגת מורדכי מייזל (צילום מקורי).

קשיי היהודים בפראג

מנגד (עבור מי שרוצה לרדת ולבנות את ביתו בפראג), חשוב לציין שלא כדאי לצייר בראש תמונה אוטופית לחלוטין של חיי היהודים בפראג. צריך לזכור כי גם בצ’כיה ידעו היהודים התעמרויות, הצקות וגירושים. ניתן לראות זאת לדוגמה בסיפורו של פסל ישו על גשר קארל (הסיפור המלא מפורט בעמוד על הגשר), בעובדה שעד לימי פרנץ יוסף היהודים היו מחוייבים לגור ברובע היהודי או בגטו ובניסיון הגירוש של יהודי פראג על ידי המלכה מריה תרזה (גירוש שלא צלח והפך רק לקנס כבד, עקב התערבות המעצמות).

פסלו של ישו הצלוב על גשר קארל – מסימני ההשפלה של היהודים בעיר (צילום מקורי)

גם תקופת מרד ההוסיסטים לא הטיבה עם היהודים. ההוסיסטים לא אהבו את היהודים כיוון שראו בהם גרמנים או מקורבי השלטון הגרמני. למרות שהיו רפורמטורים ונאבקו על חופש הדת שלהם ועל חופש ההגדרה העצמית שלהם, לא היה להם ברור שיש להיאבק על חופש דת של בעלי דתות אחרות, שאינן לגיטימיות בעיניהם. בנוסף, הכנסייה הקתולית המשיכה להתנכל ליהודים ולנסות לשמר את מעמדם הנחות כדי להביא לחיזוק הנצרות.

בית הקברות היהודי – אחד מהעתיקים ביותר באירופה (צילומים: Postdlf)

סיפור אחר שממחיש את הבעיות של יהודי פראג הוא סיפורו של הנער שמעון אבלס שקבור בכנסיית טין. שמעון היה נער יהודי שהכנסייה הקתולית טענה שרצה להמיר את דתו לנצרות ואביו לאזרוס אסר עליו. כאשר הנער לא הקשיב לו האב רצח אותו. האב עבר חקירה קשה ועינויים והתאבד על ידי תלייה בעזרת תפילין. לא ברור אם ההאשמה אמיתית או לא, אך הכנסייה ניצלה מקרה זה להסטה כנגד כלל היהודים בפראג.

תקופה קשה נוספת בה נוצר קונפליקט בין יהודי העיר למקומיים הייתה בסוף המאה ה-19. היהודים, שדיברו גרמנית, הפכו להיות אחת ההצדקות הראשיות של הגרמנים לשליטתם בעיר, מה שהוביל לקונפליקט רב עם האוכלוסיה המקומית ששאפה לעצמאות והתנערות מהשליטה הגרמנית. סיפורו של קפקא (שהיה יהודי-גרמני), בעיות הזהות שלו והעובדה שלא התקבל על ידי ההמון כצ’כי עד למאה העשרים הם משל לסיפורם של היהודים כולם באותן שנים.

סממנים יהודיים בפראג (צילומים מקוריים)

התעוררות הציונות בפראג

בסוף המאה ה-19 הציונות החלה לתפוס תאוצה בפראג. העיר הפכה לאחת הערים המרכזיות בהן התעוררה התנועה הציונית, למרות שלרוב היא הייתה חלשה מאוד ולא הובילה לשינוי התנהגותי של ממש. בימים אלה היהודים נשארו נאמנים לצ’כיה, אך לאט לאט החלו להיפתח בתי ספר ציוניים ותנועות נוער ציוניות קיימו את מפגשיהן בעיר. בחוגי בית רבים נלמדו הרצל, בובר ואחד העם.

מלחמת העולם השנייה והשואה שבאה איתה תפסו את הקהילה היהודית בעיר לא מוכנה וכמעט חיסלו לחלוטין את אוכלוסיית היהודים בעיר. ממכה זו לא התאוששה יהדות פראג עד ימינו.

כיום בפראג יש קהילה יהודית פעילה. פועלות בה מסעדות כשרות, וכן ישנם בית כנסת ומקווה פעיל (לאתר הקהילה היהודית בפראג).
בנוסף בעיר פראג פועל בית חב”ד אחד הפעילים באירופה (לאתר בית חב”ד של פראג).

סיורים רגליים בעקבות יהדות פראג

העיר פראג מציעה אתרים רבים לתיירים המתעניינים בסיפורה של הקהילה היהודית בעיר. רוב האתרים מרוכזים ברובע היהודי של פראג – רובע יוזפוב. ברובע זה תמצאו אתרים מפורסמים כמו בית הכנסת החדש ישן, ביתו של פרנץ קפקא, בית הקברות היהודי  ובית הכנסת הספרדי. להמשך קריאה על הרובע היהודי בפראג.

אתר נוסף המהווה אתר עלייה לרגל ליהודים המתעניינים ביהדות העיר הוא בית הכנסת החדש, הנמצא בלב העיר החדשה ליד כיכר ואצלב ברחוב Jeruszalemska. בית הכנסת החדש נבנה בראשית המאה העשרים (כלומר הוא לא כל כך חדש, אבל הכל יחסי) והוא שונה במקצת מבתי הכנסת הבנויים במזרח/מרכז אירופה, מכיוון שהוא בנוי בסגנון בנייה ספרדי – עדות לקהילה הגדולה שהגיעה לפראג בעקבות גירוש ספרד.




המלצות ומידע לשומרי מסורת בפראג

  • מרכז “שובה ישראל” של הרב פינטו. מעניק עזרה בסידור שינה, אוכל כשר וארוחות בימי שישי שבת. המרכז פתוח כל יום מ-07:45 עד 23:00. ויש בו תפילות שתיה חמה וכיבוד 7 ימים בשבוע.
    כתובת: Dlouha 26 Street,Prague 1
    אתר אינטרנטhttps://shuvaisrael.cz
  • אתר בית חב”ד של פראג