האתרים המרכזיים בעיר העתיקה
כיכר סטרומצקה, בית העירייה הישן השעון האסטרונומי ואנדרטת יאן הוס:
הלב של פראג והמרכז הרוחני שלה (קרא עוד על הכיכר ואתריה).
כיכר העיר העתיקה בשעת בין ארבעים – מבט ממרומי השעון
גשר קארל:
אחד מפלאי תבל החדשים, אולי האייקון המרכזי של העיר פראג על שלושים הפסלים המיוחדים שבו ובנייתו הייחודית. הגשר מחבר את העיר העתיקה למאלה סטרנה ולמצודת פראג (קרא עוד על גשר קארל).
להקת רחוב על גשר קארל (צילום מקורי)
כנסיית טין היא ללא ספק אחד מאתרי החובה בעת ביקור בפראג בכלל ובעיר העתיקה של פראג בפרט. מגדליה של כנסיית טין אמנם צופים על העיר העתיקה כולה, אך הכניסה לכנסייה די נסתרת. (קרא עוד על קתדרלת טין).
אי קטן ונחמד בנהר הוולטובה ונמצא בין העיר העתיקה לבין המאלה סטרנה. על יד האי ישנו זרם קטן ששמו בצ’כית Cetrovko (“זרם השטן”). הזרם נוצר על ידי תעלה מלאכותית שנחפרה במטרה לאפשר את פעילותן של טחנות מים, אשר ניתן לראות שרידים של שלוש מהן כיום. באי ישנו פארק נחמד (פארק קאמפה) המשמש כמקום מפגש לצעירים, סטודנטים ובעלי כלבים ומוזיאון קאמפה הממוקם באחת מטחנות הרוח. אפשר ליהנות באי גם מכוס קפה וטיול בסמטאות היפות שלו (קרא עוד על האי).
“זרם השטן” היוצר את האי קמפה (צילום מקורי)
ארמון גולץ-קינסקי (Goltz-Kinsky Palac):
ארמון גולץ קינסקי שונה משאר הבניינים הבנויים סביב כיכר סטרומצקה. הוא אולי נבנה על ידי אותו אדריכל שבנה את כנסיית סנט ניקולס (דיצנהופר) אך הוא המבנה היחיד באזור הבנוי בסגנון הרוקוקו. המבנה הוורוד, שנבנה במקור עבור משפחת גולץ, היה בעבר מבנה פרטי אך במהלך השנים הפך להיות מבנה ציבורי.
למבנה זה יש קשר לשני אנשים חשובים. הראשון, פרנץ קפקא, שבמבנה זה הייתה כיתת בית הספר שלו ובקמה התחתונה הייתה בנויה החנות של אביו. אישה אחרת היא ברטה פון זוּטנֶר (Bertha von Suttner), האישה הראשונה שזכתה בפרס נובל לשלום ונולדה במבנה זה. מבחינתם של צ’כים רבים למבנה זה יש גם קונוטציה שלילית מאוד, מכיוון שעל מרפסתו הכריזו ב-1948 על הפכיתה של פראג לקומוניסטית. כיום המבנה משמש כבית לגלריה הלאומית.
ארמון גולץ-קינסקי – שונה מאוד מהמבנים האחרים בסביבה (צילום מקורי)
האוניברסיטה של פראג (Univerzita Karlova):
האוניברסיטה הראשונה של מרכז אירופה היא אחד המבנים המרתקים של העיר פראג. היא קרויה על שמו של המלך קארל מכיוון שהוא זה שהורה על הקמתה. מהמבנה הגותי המקורי לא נשאר הרבה, והאוניברסיטה היום כנראה פחות יפה מכפי שהייתה בימיו של קארל, אך היא מרתקת בעיקר בגלל הסיפור שלה.
עד המאה ה-16 נחלקה האוניברסיטה לארבע קבוצות על פי מוצאם של הסטודנטים (צ’כים, סקסונים, בווארים ופולנים). היא הייתה המקום בו פעל יאן הוס (הוא היה רקטור האוניברסיטה במאה ה-15) וכמו אוניברסטיאות רבות בעולם היא הפכה להיות המקום בו החלה הלאומיות וההגדרה העצמית של האומה הצ’כית.
אחרי הוס, ניסו אנשי הכנסייה להשתלט על האוניברסיטה והיא כמעט הפכה לישועית (מה שלא כל כך הצליח) כיוון שצביונה העיקרי היה פרוטסטנטי. אחד מהתהליכים המיוחדים שעברו על האוניברסיטה בפראג הוא “המאבק על הלשון” בין הגרמנים לבין הצ’כים, אשר סבב לא מעט סביב השאלה באיזו שפה ילמדו באוניברסיטה. המאבק הביא לפיצול האוניברסיטה לגרמנית ולצ’כית (כיום האוניברסיטה הגרמנית על שם קארל פועלת בגרמניה).
בימי השלטון הנאצי נסגרה האוניברסיטה לשלוש שנים, לאחר שאלו ניסו להפוך את שני חלקי האוניברסיטה לגרמניים (הם נתקלו בהתנגדות עזה, אסרו חלק מהמורים וחלק מהתלמידים ואת חלקם אף הוציאו להורג). בימי השיא שלה עברו באוניברסיטה של פראג חוקרים ידועי שם כמו איינשטיין, טסלה וכמובן הוס. כיום היא נחשבת לאחת מהאוניברסיטאות הטובות בעולם, שנייה רק למוסקבה במזרח אירופה.
תיאטרון סטאבובסקה (Stavovske divadlo):
תיאטרון סטאבובסקה הוא מבנה ניאו-קלאסי בעל אולמות מיוחדים בצבע ירוק. המבנה נבנה על ידי הרוזן נוסטיץ במאה ה-18 ופירוש שמו הוא “תיאטרון האחוזות”. בימים עברו הוא שירת בעיקר את את הקהילה הגרמנית הגדולה שהתגוררה בסביבה זו. פירסומו של התיאטרון הגיע לו בזכות שתי הופעות בכורה שקיים בו מוצרט, “דון ג’ובאני” ו”חסדי טיטוס”. מאז ועד היום לוקחים הצ’כים בעלות על יצירות אלו (ווריאציות שונות לאופרה דון ג’ואבני אפשר לראות בכל מקום בעיר, אך המיוחדת ביותר היא זו המתקיימת בתיאטרון בובות!) ואף מתגאים בעובדה שהסרט “אמדאוס” צולם בתיאטרון.
כיום תיאטרון הסטאבובסקה מציג קונצרטים, הצגות ואופרות מיוחדות, בעיקר של מוצרט (לרוב בגרסאות פשוטות יותר המתאימות לתיירים) והוא נחשב לאתר מועדף על תיירים המבקרים בעיר. לאתר האינטרנט של התיאטרון: https://www.stavovskedivadlo.cz/
רחוב קארלובה והדרך המלכותית: רחוב קארלובה הוא אחד מהרחובות המרכזיים של פראג. הוא מוביל מהעיר העתיקה, דרך גשר קארל ומאלה סטרנה עד לרובע המצודה. רחוב זה נקרא גם “הדרך המלכותית”, כיוון שזו הייתה הדרך בה הלכו מלכי בוהמיה בעת הכתרתם.
כיום רחוב זה מלא בעיקר במסעדות ובחנויות לתיירים, וכמובן בזרם בלתי פוסק של תיירים הפוסעים מהעיר העתיקה למצודה או להיפך (המלצה של “הכל על”: לכו מהמצודה לעיר העתיקה ולא להיפך, זו ירידה ועל כן זה יותר נוח).
קאפלת בית לחם (Betlémská kapl):
קאפלת בית לחם היא הקאפלה המזוהה ביותר עם המאבק לעצמאות הצ’כים. הקאפלה היפה והפשוטה נבנתה במאה ה-13 על ידי צ’כים שרצו לקיים בה תפילות בצ’כית. הכומר שהנהיג את הכנסייה הוביל אותה במשך עשר שנים עד להעלתו על המוקד. לאחר מכן, כמו באתרים אחרים בעיר, השתלטו עליה הישועים. כשלא הצליחו להניא את המאמינים מדרכיהם הכופרות, החליטה הכנסייה הקתולית להרוס את המבנה ורק הקירות החיצוניים נשארו.
רק עם הקמתה של צ’כוסלובקיה במאה העשרים וחזרתו של יאן הוס “לאופנה”, החליטו להקים מחדש את הכנסייה והיא שוחזרה. כיום ישנו בקאפלה מוזיאון המוקדש ליאן הוס (בקומה השנייה, ששימשה כחדר השינה שלו בזמן שהיה מנהיג הכנסייה).
כתובת: 6 Betlémské náměstí.
איך מגיעים?
– חשמלית (טראם): קווים 18, 22, 6, 23 לרדת בתחנת stanice Národní třída
– מטרו: קו B, לרדת בתחנת Národní třída
שעות פתיחה: ימי ג’-שבת 10:00-17:30, בעונת התיירות עד 18:30
מחיר: 50 קרונות למבוגר, 30 לסטודנטים, 10 לילדים
קלמנטינום (Clementinum):
הקלמנטינום הוא מבנה ענק בעל כיפה ירוקה אשר נמצא ממש לפני ההגעה לגשר קארל. המבנה הוא למעשה גוש מבנים ענק בגודל של 20 דונם, שניתנו במתנה למסדר הישועים על ידי המלך פרדיננד, כדי שינסו להחזיר את האומה הצ’כיה לקתוליות. המבנה קרוי על שם מנהיג המסדר (קלמנט), והוא שימש לאורך השנים כמנזר ישועי, אוניברסיטה, מצפה הכוכבים בו יוהנס קפלר ביצע את תצפיותיו והיום הוא בעיקר אולם קונצרטים וספרייה לאומית.
אפשר לבקר בחלק מהאתר אך רובו סגור בפני תיירים. (למידע נוסף.)
כנסיית פרנציסקוס הקדוש וכיכר האבירים הצלבנים (Kostel svatého Františka z Assisi):
הכנסייה, שהייתה שייכת בעבר למסדר צלבני ששמו היה “אבירי הצלב של הכוכב האדם”, היא מבנה בסגנון בארוקי בין המאה ה-17. בימים עברו היו אבירי הכנסייה אחראים על גביית המסים ועל אחזקת הגשר שעמד כאן (בראשית ימי הכנסייה גשר זה היה גשר יהודית ורק בימיו של קארל נבנה גשר קארל).
המבנה עצמו של כנסיית פרנציסקוס הוא מבנה פשט הכולל פסלים נחמדים וגג ירוק, כאשר כמו כל כנסייה בארוקית בתוך הכנסייה תמצאו ציורי קיר וגג יפים.
גם כנסייה זו מרוויחה את לחמה מהשמעת קונצרטים לתיירים באולומות המרכזיים שלה. הכיכר שלפני הכנסייה היא כיכר מפורסמת ומלאה בתיירים (בעיקר מכיוון שהיא הכיכר שנמצאת מול גשר קארל וסביר שאיך שתעברו את הגשר יגיע אליכם מחלק פליירים שיציע לכם להגיע לקונצרט בכנסייה (חוויה מומלצת גם למי שאינו חובב מוסיקה קלאסית).
כתובת: 3 Křižovnickém náměstí
שעות פתיחה: 10:00-18:00 (הכיכר פתוחה כמובן בכל שעות היממה)
כנסיית פרנציסקוס הקדוש (צילום: jsmjr)
מוזיאון סמטנה (Muzeum Bedřich Smetana):
מוזיאון סמטנה ממוקם במבנה יפה על גדת נהר הוולטובה, עליו כתב המלחין הצ’כי את היצירה המפורסמת שלו “מולדתי”. המוזיאון מוקדש לחייו ולפועלו של יוצר צ’כי אהוב זה. סמנטה הוא גיבור לאומי בפראג ובצ’כיה בכלל ולמרות שיצירותיו מפורסמות ביותר, חייו היו טראגיים הוא התחרש בגיל צעיר, וסבל מבעיות נפשיות וגופניות רבות.
סמטנה היה מלחין, מורה למוזיקה, לאומן, ואיש מלהיב ונלהב. יחד עם מלחין צ’כי מפורסם אחר, (שגם הוא אייקון מרכזי של העיר וגם עבורו קיים מוזיאון) דבוז’אק, הוא כתב לחנים שעירבו בין מוסיקה עממית פולקלוריסטית לבין מקצבים ומוטיבים קלאסיים/רומנטיים חזקים – כך יצא ש”מולדתי” דומה מאוד להמנון של מדינה קטנה במזה”ת. גם “התקווה” וגם “מולדתי” מבוססים על אותה מנגינה פולקלוריסטית רומנית.
מה רואים במוזיאון? האמת, לא הרבה. תווים (ועוד תווים), קצת ציורים, ספרים, מתנות שקיבל המלחין בימי חייו ועצמות השמע של המלחין. אפשר גם לשמוע במוזיאון את מיטב יצירותיו של סמנטה. המוצג המעניין במוזיאון שבכלל נמצא מחוץ לו הוא פסלו של המלחין הצופה על נהר הוולטובה שסמנטה כל כך אהב. חוויה מצחיקה היא לשבת על כוס קפה כאשר סמנטה יושב לצידכם…
כתובת: Novotného lávka 201
שעות פתיחה: כל ימות השבוע חוץ מימי ג’ 10:00-17:00
מחיר: 50 קרונות למבוגר, 25 קורונות לילדים וסטודנטים.
אתר המוזיאון: https://www.nm.cz/Mapa-Webu/?error=404
מוזיאון סמטנה כפי שנשקף משייט על הוולטבה (צילום מקורי)
בית האסטרונום:
בית זה, הנמצא ברח’ קולבה מספר 4 סמוך לגשר קארל, הוא ביתו של יוהנס קפלר, עוזרו של האסטרונם הנודע טיכו בראהה, שהפך להיות אסטרונום מפורסם לא פחות ממורו.
קפלר הסביר כיצד כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו נעים. הוא היה הראשון להבין כי הם אינם נעים במעגל אלא באליפסה והיה אחד מהחוקרים שקידם את הטלסקופ של גלילאו, למרות שראייתו שלו הייתה לקויה והוא לא חזה בכוכבים בעצמו אלא הסתמך על כתבים של אלו שקדמו לו.
קפלר הפך לאחד מגיבורי העיר פראג למרות שהיה גרמני, כיוון שהפנה עורף למולדתו הישנה אחרי שהכריזה על אימו מכשפה ודרשה ממנו להפוך לקתולי. בית זה שימש כמקום המחקר של אחד המדענים החשובים בהיסטוריה, ובחצר זו חקר את השמיים ואת המרכיבים של פתיתי השלג. עבודתו של קפלר הייתה התשתית המרכזית לעבודתו של ניוטון אחריו.
אתר נוסף הקשור לקפלר הוא הקלמנטינום (קרא עוד למעלה).
רחובות העיר העתיקה בלילה (צילום מקורי)