1. עמוד הבית
  2. »
  3. ברצלונה 2024 המדריך התיירותי המקיף ביותר בעברית
  4. »
  5. סיכומי טיולים בברצלונה
  6. »
  7. ברצלונה נגישות לנכים ומוגבלי תנועה – ליאור כוכב לב

ברצלונה נגישות לנכים ומוגבלי תנועה – ליאור כוכב לב

כתב: ליאור כוכב לב

(להוספת כתבות לאתר)

חזרנו מטיול בברצלונה עם אדם נכה על כסא גלגלים באוגוסט 2013.
אפשר לומר שברצלונה, יחסים לערים אחרות, נגישה לנכים על כסא גלגלים, אבל צריך שיהיה להם מלווה. מלבד אזור “הר היהודים” ופארק גואל רוב העיר עצמה הוא מישור ואפשר ללכת ברגל.




תחבורה ציבורית

אוטובוסים:

כל האוטובוסים (כולל A1 ו- A2 המגיעים מנמל התעופה) נגישים, יותר מאשר בארץ.
בכל אוטובוס יש שני מקומות לנכים ורמפה בדלת האחורית, שהנהג פותח אותה בלחיצת כפתור תוך כדי שהוא סוגר את הדלת האחורית.
לגבי אוטובוס התיירים- אוטובוס הקומתיים- לא נסענו בו, אך ראינו שהקומה הראשונה נגישה וכנראה שהעליונה לא נגישה.

מטרו:

אפשר לומר שמעל 90% מהתחנות נגישות, כלומר בהחלט אפשר ומומלץ להשתמש המטרו.
הפתרון שאנחנו מצאנו- אם היינו צריכים לרדת או לעלות בתחנה שאינה נגישה, אז הלכנו ברגל מתחנת המטרו הסמוכה הנגישה (מרחק של כרבע שעה הליכה מתחנה לתחנה).

חשוב לשים לב: ישנן מפות שבהן רשומות התחנות הנגישות, וישנן מפות שבהן רשומות כל התחנות שאינן נגישות- אז לקרוא טוב טוב טוב!!! (זה מופיע בספרדית ושורה מתחת באנגלית), ולכן כדאי להיצמד למפה אחת שבוחרים כדי לא להתבלבל- וגם מומלץ, אם יש, להשתמש במפה שבה מופיעות התחנות הלא נגישות, כי הרשימה הרבה יותר קצרה מרשימת התחנות הנגישות.

בכל תחנות המטרו הנגישות בברצלונה יש מעליות הנמצאות ממש על המדרכות ברחוב. כמו-כן בעוד שלתחנות הגדולות יש כמה אפשרויות להיכנס/לצאת, אז המעלית המיועדת לנכים תהיה רק במקום אחד כזה.
ישנן תחנות בהן כדי לרדת או לעלות צריך לעבור בכל קומה למעלית אחרת, בעוד ששאר האנשים עולים/יורדים במדרגות רק במקום אחד.

חשוב מאוד להדגיש שישנן תחנות מטרו שאינן נגישות (כמו פלסה אספניה) אבל באותה תחנה יש גם מעבר לרכבת רגילה (לא תחתית) שהיא נגישה- כלומר לא לטעות ולחשוב שבכל תחנת רכבת רגילה, אז גם המטרו נגישה.

לגבי הקרונות: הקרון הראשון והקרון האחרון בכל רכבת מיועדים לנכים, אבל שימו לב(!) כמעט ואין הבדל בין הקרונות האלו לאחרים, כי מבחינת כניסה לקרון- אין רמפה או משהו כזה, מדובר בכניסה רגילה כמו בכל הקרונות, אבל, האדם הנכה על כסא הגלגלים צריך מלווה שיכניס אותו.

ההבדל היחיד הוא שבקרונות האלה יש מקום מיועד עם חגורת בטיחות, אבל אין צורך ולכן בקיצור אפשר להיכנס לכל הקרונות עם מלווה ופשוט לעצור את הגלגלים ולהחזיק את הכסא בזמן הנסיעה.

אנחנו יכולים לספר, שבהתחלה כשלא ידענו זאת, לאחר שהמתנו לרכבת כמה דקות ברציף, כאשר הרכבת הגיעה אנחנו הלכנו במיוחד לקרון האחרון המיועד לנכים, אבל נהג הרכבת לא חיכה לנו, ופשוט סגר לנו את הדלתות מול העיניים שלנו והמשיך לנסוע. זה לא נעים, אבל מבחינתם הרכבת צריכה לצאת ושנחכה לרכבת הבאה עוד כמה דקות…

למידע נוסף על מטרו בברצלונה.

נמל התעופה:

בעוד שבנתב”ג מאפשרים לשני מלווים להצטרך לאדם נכה על כסא גלגלים (למשל מלווה-מטפל ובן/בת זוג), בברצלונה נותנים רק לבנאדם אחד ללוות אותו.
ישנם מספר עובדים בנמל התעופה שהתפקיד שלהם הוא לדאוג לבידוק הביטחוני של נכים, הם לובשים חולצת מדים מיוחדת.
למידע נוסף על נמל התעופה של ברצלונה.

רכבת רגילה:

חלק מהרכבות נגישות וחלקן לא.
יחד עם זאת, לפי הנוהל יש ליצור קשר מראש לפני הנסיעה ברכבת, ואז גם אם צריך לנסוע ברכבת שאינה נגישה, הם דואגים לשלוח שני עובדים עם מעין “רמפה חשמלית ניידת” שבעזרת ניתן לעלות/לרדת מהרכבת.
כך שההבדל בין הרכבות הנגישות ללא נגישות, הוא שבנגישות יש מקום מיועד בטיחותי לנכה עם כסא גלגלים, ובלא נגישות אין מקום כזה, צריך לעצור את הגלגלים והמלווה צריך להחזיק את הכסא בזמן הנסיעה.

נגישות של אתרים

באופן כללי ברוב המוזיאונים נותנים כניסה חינם או בהנחה לנכה ולמלווה שלו.
חשוב, ליתר בטחון, להביא תעודת נכה כי בחלק מהאתרים דורשים לראות אותה.

רכישת כרטיסים לאתרים בברצלונה הנגישים לבעלי מוגבלות בתנועה

בין המוזיאונים שהיינו והיו חינם לנכה ולמלווה:

מקומות שהיו חינם לנכה אך לא למלווה:

מוזיאון שבו ניתנה הנחה לנכה וגם למלווה:

מוזיאון קבוצת הכדורגל של ברצלונה.

מידע על אתרים נוספים:

  • מזרקות הקסם– מכיוון שצריך לעלות שם במדרגות ואין כניסה מסודרת לנכים אנחנו הלכנו שמאלה (כאשר הפנים לכיוון המזרקה) ואח”כ פנינו ימינה ועלינו דרך איזו רחבת חניה שנמצאת שם. מדובר ב-5 דקות הליכה. מאוד מומלץ לא לפספס.
  • פארק גואל– אנחנו לא ממליצים להגיע לשם. הדרך והמקום בכלל אינם נגישים. תחנת המטרו- גם אינה נגישה. שאר האנשים, כדי להגיע לאתר עצמו, עולים במדרגות נעות שנמצאות ממש באמצע הרחוב, אנחנו פשוט עלינו ברגל דרך הרחובות מסביב, עליות קשות, וזה לקח לנו בערך שעה הליכה בעליות האלה ברחובות עד שהגענו. לא ראינו באזור אוטובוסים, רק מוניות שירות שאינן נגישות לנכים.
  • מנזר מונסראט– לאתר ניתן לנסוע ברכבת שיוצאת מכיכר קטלוניה (כאמור המטרו שם לא נגישה אז צריך להגיע לתחנה הזו לא דרך המטרו, או לרדת בתחנת מטרו סמוכה וללכת ברגל). בכיכר עצמה יש מעלית שבה יורדים לרכבת הזו, ויש שלט על המעלית שהיא מיועדת להגיע לאתר מונסראט (הכיכר גדולה וצריך לחפש בה את המעלית הספציפית הזו).
    האתר עצמו הוא הר שאפשר לטייל בו עם כסא גלגלים. אבל כדי להגיע למקום נוסף גבוה יותר בהר באמצעות רכבת נוספת, בתוספת תשלום- זו כבר בעיה והרכבת הזו שנוסעת שתי דקות היא לא נגישה- צריך לעלות כמה מדרגות כדי להגיע אליה וצריך לעמוד בזמן הנסיעה. אנחנו הרמנו את האיש שהיה איתנו וקיפלנו את כסא הגלגלים, אבל אנחנו חייבים לציין שהעובדים של הרכבת הזו היו מאוד לא אדיבים וחסרי סבלנות כלפינו.

נקודות תצפי​ת ומצפים הנגישים לנכים בברצלונה:

להלן רשימה של נקודות מצפה המאפשרות מבט ציפור על העיר ברצלונה מלמעלה, אשר נגישות לנכים ובעלי מוגבלויות בתנועה:

  • המונז׳ואיק – זוהי האופציה הקלאסית לתצפית. אפשר לעלות ברכבל (שמתאים חלקית לכיסאות גלגלים) או עם האוטובוס שמונגש באופן מלא. שתי נקודות התצפית רלוונטיות לנכים – גם זו שמעל כיכר אספניה (במרפסת של הארמון הקטלוני) וגם זו שמעל הנמל (ליד המצודה).
  • קניון הארנה – מאפשר תצפית מגג הקניון.
  • קניון קורט אינגלז – הקומה האחרונה שלו משמשת כתצפית וכאגף מזון.
  • רכס טיבידבו – מאפשר תצפית על החלק הצפוני של ברצלונה והמתחם המרכזי שלו נגיש לנכים.




המלצות נוספות של גולשי האתר

  • (מתוך סיכום טיול של משפחת לוונטר): “הסיור הראשון הכיל: הרובע הגותי והרובע היהודיה”סגרדה פמילייה”הבתים של אנטוניו גאודירובע הבורן וכנסיית סנטה מריה דל מאר היה מאד נחמד לעשות סיור ברמה האישית ולא עם קבוצה גדולה, בנוסף שהסיור בעברית זה הרבה יותר נוח כמובן. היה מהנה ונחמד ובהחלט מתאים להתניידות עם כיסא גלגלים, מאחר שבאופן כללי המדרכות רחבות ויש מודעות לנכים. רק אציין שבמטרו כייסו את הארנק של אמי דבר שקצת ביאס את הטיול…אבל נשכח בהמשך. הייתי מצפה (כמובן בלי להאשים רק כטיפ) שהמדריכה הייתה מבצעת תדריך קטן לפני הירידה למטרו בנושא כייסות רק כדי ליצור דריכות במיוחד לאנשים מבוגרים שהם קהל היעד לכייסות.
    הסיור השני הכיל: הר היהודים. סיור זה אינו מתאים למבוגרים או לכיסא גלגלים, איני יודע מה הייתה האלטרנטיבה אבל בגלל הכיסא לקחנו מטרו…ואז אוטובוס….ואז רכבל רק כדי להגיע לתצפית, ומשם היה קשה לזוז עם הכיסא אז חזרנו באותה הדרך (דבר שגרם לעלויות נוספות וגם הפך את הסיור לשתי נקודות בהתחלה (כיכר אספנייה) ובסוף תצפית הר היהודים + הסבר – מיותר לחלוטין.”.
  • המלצתה של רינה: ביקרנו בחודש שעבר ומאד נהנינו מהנגישות של ברצלונה, למעט אכזבה בפארק גואל. אני נעזרת בקלנועית ולא היה קל להגיע מתחנת האוטובוס במדרון התלול המוביל לפארק. לאכזבתנו נמסר לנו בקופה שהכרטיסים אזלו ואי אפשר להכנס. לא עזרו תחנונים והסברים שלא נוכל לחזור. הציעו לנו לחכות לשמונה וחצי בערב שאז נסגר הפארק ואפשר להכנס ללא כרטיסים. למרות הקושי הגדול בישיבה על הקלנועית והמתנה לסגירת הפארק. לא הצלחנו לשכנע את מנהלת האתר שתתחשב בקושי ותאפשר לנו להכנס לפני השעה המדוייקת. רק בשמונה וחצי על השעון אפשרו לנו להכנס, כדי למצוא אתר חשוך ודי מפחיד ולא מזמין להסתובב בו. יצאנו כרבע שעה אחרי שנכנסנו מאוכזבים וכועסים.