מידע כללי והיסטוריה
צ’אנג ראי (Chaing Rai) העיר הצפונית לצ’אנג מאי, ומשמשת גם היא כבסיס יציאה לטיולים רבים באזור צפון תאילנד, הפופולארי ביותר ידוע בשם “משולש הזהב” – המשולש של גבולות תאילנד, מיאנמאר (בורמה) ולאוס. צ’אנג ראי משמשת גם כבסיס לשייט בנהר המקונג ובנהר הקוק הקטן יותר, ולטרק ל- טאטון, מקום מושבו של שבט ארוכות הצוואר.
מבחינה היסטורית, צ’אנג ראי (שפירוש שמה הוא העיר של המלך מנגראי) היתה בירת ממלכת לאנה עד לפני 710 שנים, אז, בשל שטפונות קשים שפקדו אותה, נאלצה לוותר על התואר לטובת צ’אנג מאי הדרומית לה (ומכאן שמה של צ’אנג מאי – “העיר החדשה”).
עד לפני כמה עשרות שנים צ’אנג ראי סבלה ממוניטין שלילי כמקום מושבם וריכוזם של ברוני הסמים (עקב הסמיכות לאזורי גידול האופיום). כיום, לאחר שגידול הפרג והפקת האופיום וההרואין יצא מחוץ לחוק, צ’אנג ראי נהנית מתדמית שלווה ונעימה.
צ’אנג ראי מאגדת בתוכה מקדשים מרשימים ורבים, ביניהם וואט פרה קאו (Wat Phra Kaew), וואט ג’ט יוט (Wat Jet Yot), וואט פרה סינג (Wat Phra Singh) ו-וואט פרה תאט דואי צ’ום תונג (Wat Phra That Doi Chom Thong).
מקדש וואט פרה סינג בו שוכן העתק של הבודהה ממקדש בעל השם הזהה בצ’אנג מאי
(צילום: ปวีณ, רישיון)
אתרים מרכזיים
- משולש הזהב (Golden Triangle) – זהו משולש הגבולות שבין המדינות לאוס, מיאנמר ותאילנד ונקודת המפגש של שני הנהרות רואק ומקונג. האזור מפורסם בעיקר בשל ההיסטוריה שלו בגידול וסחר אופיום. במקום ישנה תצפית על מפגש הגבולות. לא רחוק נמצאים מעברי גבול ללאוס ולמיאנמר, למי שמעוניין לחדש ויזה (ראה מידע נוסף על ויזות בתאילנד).
משולש הזהב – משולש הגבולות שבין המדינות לאוס, מיאנמר ותאילנד (צילום מקורי)
- וואט פרה קאו (Wat Phra Kaew) – המקדש הבודהיסטי החשוב ביותר בצ’אנג ראי, על פי האגדה בשנת 1434 פגע ברק במקדש וחלקו התמוטט, אז נגלה תחתיו בודהה האזמרגד ששוכן כיום במקדש האזמרגד (Wat Phra Kaew) שבבנגקוק. כיום ניצב במקדש העתק של בודהה האזמרגד, המוכר כ”בודהה אבן-הירקן של צ’אנג ראי”.
- המקדש הלבן – רונג קון (Wat Rong Khun) – כ-13 ק”מ דרומית לצ’אנג ראי נמצא מקדש בעל גן מטופח המשלב צמחייה ומים. המבנה עצמו עשוי אבן לבנה ומצופה בשברי מראות, שיוצרים מראה טהור ונקי, אך מאוד יוקרתי. פנים המקדש שונה ממקדשים אחרים ויש בו בעיקר דמויות ותמונות מחיי היום-יום במקום פסל הבודהה השגרתי. לצד המקדש יש גלריית תמונות של האמן התאילנדי צ’אלרמצ’אי קוסיתפיפאט אשר תכנן את המקדש.
המקדש הלבן – מבנה שונה ומרענן משאר המקדשים באזור
(צילום: JJ Harrison, רישיון)
- כיכר השעון (Chiang Rai Clock Tower) – במרכז העיר ניצבת כיכר גדולה ובה מגדל מוזהב ובמרכזו שעון. המבנה עוצב ותוכנן על ידי האמן צ’אלרמצ’אי קוסיתפיפאט שבנה גם את המקדש הלבן. מופע אורקולי מתקיים במקום מדי יום בשעות 19:00 ,20:00 ,21:00.
- מוזיאון בית האופיום (The Opium House) – המוזיאון מציג אביזרי עישון ואמצעי גידול רבים ומגוונים, ובכך מתאר את ההיסטוריה של גידול, סחר ושימוש באופיום באזור. היכל האופיום (Hall of Opium) – מציג גם הוא את היסטורית הסמים באזור, אך בצורה יותר מעניינת ואטרקטיבית, הביקור בו ארוך יותר ומלמד יותר על תרבות האופיום באזור.
- גני המלכה האם מיי פה לואנג (mae fah luang) – בעקבות פרויקט גדול של מלכת תאילנד לפתח את אזור הצפון ואת החקלאות באזור, הוקם לכבודה על פסגת הר טונג (Doi Tung) ארמון וגנים מלכותיים המשתרעים על 10 דונם עם שלל פרחים וצמחים בעיצוב מיוחד. המלכה הקימה כבישים ומערכת חינוך ותמכה במקומיים להמיר את גידולי הסמים לחקלאות יצרנית ולהשתמש בקרקע הפורייה לפרחים, ירקות, פירות, קפה וטבק. הגנים נמצאים כ-50 ק”מ מצ’אנג ראי. אתר רשמי: http://www.maefahluang.org/index.php?lang=en