שער הניצחון (Arc of Triomphe) ממוקם בכיכר שארל דה-גול (לשעבר כיכר אטואל) בקצה המערבי של שדרות השאנז-אליזה ובמפגש בין הרובע ה-8, ה-16 וה-17. השער מהווה את אחד האתרים המפורסמים והמרשימים ביותר מבחינה אסתטית והיסטורית בפריז כולה. ברגליו של השער העצום ישנן מדרגות המאפשרות לטפס לראש השער לתצפית מרשימה על מרכז פריז. ניתן לראות את 12 השדרות המתפצלות מכיכר שארל דה-גול, השאנז-אליזה ואתרים כמו מוזיאון הלובר,מגדל אייפל, מונפרנאס, ארמון האינבליד, כנסיית סנט-אוגוסטין ועוד ועוד מאתריה החשובים של פריז.
"תצעדו הביתה תחת שער ניצחון..." (נפוליאון לחייליו אחרי הניצחון המזהיר בקרב אוסטרליץ')
שער הניצחון נבנה בהוראה של נפוליאון בונפרטה לאחר הניצחון בקרב אוסטרליץ ב-1806, ונועד להנציח את אלו שלחמו ונפלו למען צרפת במהפכה הצרפתית ובמלחמות נפוליאון. השער תוכנן על ידי האדריכל הצרפתי ז'אן שלגרן שהוחלף לאורך השנים בשורה של אדריכלים שונים כיוון שבניית השער נמשכה יותר מ-30 שנה. מקור ההשראה לשער הינה שערי ניצחון בסנון האימפריה הרומית כמו שער טיטוסברומא, אך נבנה בסגנון ניאו-קלאסי שכל כך מאפיין את פריז (ראו אדריכלות בפריז).
שער הניצחון מבט מלמטה
האיתורים הם בהשפעה ישירה של
הבניה הקלאסית (צילום מקורי)
השער הוא סמל לאומי צרפתי חשוב, אולי החשוב ביותר בימים אלו. בנייתו כללה מאבקים פוליטיים נוקבים ולא מעט אינטרסים פוליטיים וכלכליים שזורים בו. לא נכנס כאן לכל הסיפור של השער אך בקצרה נספר כי בניית השער היא סמל לעוצמה צרפתית שעלתה במהירות ודעכה גם כן בצורה יחסית מהירה (גם העלייה המטאורית וגם הדעיכה היו בימיו של נפוליאון) והתגלמו בתוכניות מגלומניות ועצירת בנייה. יש להזכיר, שלאורך השנים קבוצות פוליטיות מסויימות כמו הרפובליקנים השתמשו בו כדי להשביע את רצונם של המלוכנים וכדומה.
פרסומת
תהלוכה לרגל שחרור פריז מהכיבוש הנאצי (תמונה: Jack Downey)
היסטוריה
תמונות רבות מההיסטוריה של פריז ודמויות רבות מההסטוריה של העיר שזורות בשער זה. התהלוכה לרגל נישואיו של נפוליאון עם מארי-לואיז מאוסטריה ב-1810 עברה מתחת לשער (כיוון שעוד היה בבנייה הוקם לכבוד החתונה דגם זמני מעץ), ואף תהלוכת ההלוויה שלו תחת השער השלם ב-1840 בדרך למקום קבורתו באינבליד. כמו כן, גופתו של הסופר ויקטור הוגו הוצגה תחת שער הניצחון ב-1885. השער נעשה לנקודה קבועה למצעדי ניצחון לאחר הצלחות צבאיות ובמצעד הצבאי השנתי ביום הבסטיליה. לאחר ניצחון הצרפתים במלחמת העולם הראשונה הם ערכו מצעד בשאנז-אליזה לחגיגת ניצחונם על הגרמנים. ב-1940 לאחר כיבוש פריז על ידי הגרמנים, נערך מצעד גרמני מתחת לשער. ארבע שנים לאחר מכן, עם שחרורה של פריז, ערך שארל דה-גול תהלוכה שעברה מתחת לשער.
שערי ניצחון נוספים בצרפת ובעולם
בניית שער ניצחון הייתה דרך מקובלת עוד באימפריה הרומית לציון ניצחון במלחמה, אשר נעשתה נפוצה במדינות רבות בעולם. לדוגמא, ישנם שערי ניצחון באיטליה (שער הניצחון ברומא), אלג'יר, הודו, לבנון, ספרד (שער הניצחון בברצלונה) ואפילו בישראל. בצרפת עצמה יש עוד 15 שערי ניצחון שונים, מתוכן ארבעה הבנויים בפריז. שער הניצחון בכיכר שארל דה-גול, הינו הגדול והמפורסם מבניהם. שער הניצחון של קרוסל הממוקם מול ארמון הלובר שהוקם אף הוא בהוראה של נפוליאון ב-1806; והגרנד ארש (הקשת הגדולה) שהוא למעשה בניין משרדים שנבנה בשנות ה-80' כמחווה מודרנית לשער הניצחון. שער הניצחון המודרני מסמל את ניצחון השלום והאנושיות על פני המלחמה. שלושתם יחד משלימים את ה"אקס היסטוריק", כלומר הנתיב ההיסטורי של מבנים ומונומנטים ממזרח למערב פריז ובליבו ניצב שער הניצחון. המסלול עובר מהלובר ושער הניצחון קרוסל במזרח, דרך האובליסק בקונקורד, השאנז-אליזה ולשער הניצחון הגדול, גשר מעל נהר הסין עד לאזור לה-דפנס במערב, שם נמצא הגרנד ארש המודרני.
השער עצום ונראה למרחוק, גובהו כ-50 מטר ורוחבו כ-45 מטר ועומקו 22 מטר. המבנה כה גדול שב-1919 במצעד הניצחון של מלחמת העולם הראשונה טס צ'רלס גודפרוי עם מטוסו דרך הקשת בהצלחה! השער מלא בעיטורים ופסלים המתארים רגעים היסטוריים הקשורים בניצחון. בבסיסה של כל רגל בשער ישנה קבוצת פסלים מרכזית, אשר כל אחת מהן נבנתה על ידי פסל צרפתי מפורסם שונה. אם תגיעו לשער מכיוון השאנז-אליזה, תוכלו לראות בצד ימין את "ההתנגדות של 1814" ובצד שמאל את "השלום של 1815". בצד השני של הרגליים נמצאים הפסלים של "הניצחון של 1810" ו"צאת המתנדבים של 1792".
מעל לקבוצות הפסלים הללו ישנם 30 שלטי אבירים עליהם חקוקים ניצחונות צרפתים גדולים במהפכה הצרפתית ובמלחמות הנפוליאוניות. בקירותיו הפנימיים חקוקים שמותיהם של 660 צרפתים, מהם 558 גנרלים של האימפריה הצרפתית הראשונה. אלו המסומנים בקו תחתון הם אלו שנפלו בקרב. כמו כן, מופיעים שמותיהם של ניצחונות גדולים של צרפת במלחמות נפוליאון, למעט התקופה שבין הגלות נפוליאון באלבה והתבוסה בווטרלו. בחזית הקשת ישנם שישה תבליטים המתארים אירועים מרכזיים במהפכה הצרפתית ובמלחמות הנפוליאוניות- נפילת אלכסנדריה, הקרב באוסטרליץ, קבורתו של גנרל מרסו וכו'. מתחת לשער נמצא קבר החייל האלמוני שנבנה במלחמת העולם הראשונה לציון זכר החיילים שנפלו ללא זיהוי גופותיהם. מאז 1920 בוערת במקום אש תמיד לזכר הנופלים האלמונים של המלחמה, ולאחר מכן גם לזכר הנופלים במלחמת העולם השנייה (כל ערב ב-18:30 מדליקים את האש).
כאמור ראש השער הוא אחת מנקודות התצפית היפות של פריז ביום ובלילה. השער מאפשר לראות מצד אחד את כל שדרות השאנז-אליזה ומצד שני את אזור לה דפנס (אחד מאזורי העסקים המפורסמים של פריז) ולקבל תמונה פנורמית של עיר פריז. העלייה לתצפית דורשת עליה של 200 מדרגות לוליאניות לערך. העלייה לא פשוטה אך שווה וייחודית (למי שמתקשה ישנה מעלית).
נוף ללה דפנס ושער הניצחון המודרני
המדרגות לגג שער הניצחון (צילום: מקורי)
פרסומת
המלצות "הכל על"
שער הניצחון הוא אתר חובה לביקור לכל מי שמגיע לפריז והוא מתאים לכל סוגי התיירים. אפשר לבוא אליו במטרו ולחזור. אפשר ממנו להתחיל סיור באזור השאנז אליזה (עדיף כיוון שאז ההליכה היא בירידה), ואפשר דווקא לסיים בו את ההליכה באתרי השדרה המפורסמת. למי שזמנו ותקציבו בידו מומולץ להיכנס לשער. למי שלא, אפשר להסתפק במבט מבחוץ.
למי שבוחר להביט באתר מבחוץ בלבד, צריך לתכנן ביקור של 10-15 דקות. תיירים הנכנסים פנימה לסיור עצמאי צרכים לתכן 30-60 דקות ביקור כולל מרכז המבקרים ותצפית. סיור מודרך באתר ייקח לרוב בין 60-120 דקות.
סביב השער עצמו יש תנועת מכוניות בלתי פוסקת ולכן הכניסה לשער הניצחון הינה דרך מנהרה תת-קרקעית. הכניסה היא דרך רחוב Avenue de la Grande Armee. לחילופין, ניתן להיכנס למנהרה מיציאה המטרו Wagram.
אם אתם לא מסתפקים במידע ההיסטורי שניתן פה, בחלק התת-קרקעי של שער הניצחון פועל מוזיאון המתאר את היסטוריית בניית השער ומספק פרטים על מלחמותיו של נפוליאון.
מומלץ לבקר באתר ביום ובלילה אם אפשר, כיוון שהתאורה הייחודית שלו הופכת אותו לשונה לחלוטין בשעות החשכה. למעוניינים להגיע למקוo לתצפית אנו ממלצים על שתי אופציות בבוקר בפתיחה כדי לחסוך את התור ואת הדוחק. ובערב בין ערביים בשעת שקיעה כדי להינות מתצפית באור יום מחד ומהערב היורד על פריז מאידך (קלאסי לחופשה רומנטית).
למבקשים לתצפת מראש השער (כאמור מומלץ), אנו ממליצים לקחת בחשבון שהמקום פתוח ונתון לפיגעי מז"א. כלומר בקיץ בצהריים יכול להיות מאוד חם, בחורף כשיורד גשם או בלילה יכול להיות מאוד קר ולא נעים. מומלץ לקחת זאת בחשבון בתכנון - במיוחד למבקרים עם ילדים.
האתר מותאם לכל המשפחה. הוא מעניין ולא דורש הרבה כדי להתרשם ממנו, בנוסף ילדים עד גיל 18 נכנסים לאתר חינם. מה שהופך אותו לאופציה מצויינת גם לביקור עם ילדים.
המקום הוא מרכז החגיגות של העיר ואירועים רבים כוללים חגיגות ותהלוכות ומצעדים מאורגנים יותר ו/ או פחות העוברים בו. למשל אם אתם נמצאים בפריז באמצע יולי, מומלץ להגיע לשער הניצחון ב-14 ביולי, יום הבסטיליה, ולחזות במצעד המיוחד שחוצה את השאנז-אליזה לכיוון השער.
התצפית במקום נחשבת כאופציה פחות המונית מהאופציה של מגדל אייפל - בכל מקרה אפשר לקיים את שתי התצפיות. לדעתנו התצפית מהשער יותר יפה דווקא בלילה או בין ערביים כמפורט בהמלצה מעל.
אנו ממליצים לא לעמוד בתור למבנה. אופציה אחת היא להזמין כרטיסים מראש למשל פה, אופציה נוספת לחסוך את תור בכניסה לשער ולהביא לצמצום עלויות להזמין את הפריז פאס.
לא מומלץ להגיע למקום עם רכב פרטי (ראה השכרת רכב בפריז, השכרת רכב בצרפת) עדיף להתמש כמובן בתחבורה ציבורית במיוחד במטרו (יש תחנה ממש מתחת לשער). למי שבכל זאת מעוניין להגיע עם רכב שכור יש חניות סמוכות בכתובות הבאות - 77 Avenue Marceau, 75008 Paris, 8 Avenue Foc, 75016 Paris - המחירים יקרים מאוד.
איך מגיעים? מטרו- קווים 1, 2 ו-6 בתחנת Charles-de-gaulle-Etoile. אוטובוס- קווים 22, 30, 31, 52 ,73 ו-92. RER- קו A בתחנת Charles-de-gaulle-Etoile.
ילדים: כן.
שעות פתיחה: השער פתוח כל יום. מה-1 באפריל עד ה-30 בספטמבר בין השעות 10:00-23:00. בין ה-1 באוקטובר עד ה-31 במרץ בין השעות 10:00-22:30. המוזיאון סגור ב-1 בינואר, 1 במאי וב-25 בדצמבר, ובבקרים של ה-8 במאי, ה-14 ביולי וה-11 בנובמבר.
