רומא היא ערש הנצרות והמקום בו יושב המרכז של הכנסייה הקתולית, על כן בעיר רומא ישנן המוני כנסיות, חלקן מהמיוחדות והיפות בתבל.

כנסיית פטרוס הקדוש

כנסייה זו הינה אחת הכנסיות המתויירות והידועות בעולם. היא משמשת כאייקון של רומא ושל הותיקן. למידע נוסף על כנסיית פטרוס.

בזיליקת פאולוס הקדוש

אחת משלוש הכנסיות הגדולות והעתיקות ברומא. קרויה על שמו של הקדוש הנוצרי פאולוס. למידע נוסף על באזיליקת פאלוס הקדוש.

הפנתאון

בימים עברו מבנה הפנתאון אמנם היה מוקדש לאלים הראשיים של השמיים, אך מתקופת הרנסנס הוא משמש ככנסייה הקרויה “מרים של הקדושים המעונים”. למידע נוסף על הפנתאוןן.

סנטה מריה דל פופולו

כנסייה זו, שפירוש שמה “מריה הקדושה של העם”, שוכנת בכיכר דה פופולו והיא אחת הכיכרות המפורסמות ברומא. למידע נוסף על כנסיית מריה דל פופולו.

סנטה מריה אין טרסטוורה

כנסייה זו, הקרויה על שם הרובע בו היא נמצאת (טרסטוורה), הינה אחת הכנסיות המיוחדות בעיר והקדומות שבה. היא מיוחדת בעיקר בגלל הפסיפס המעטר את חזיתה. למידע נוסף על כנסיית סנטה מריה אין טרסטוורה.

כנסיית סנטה מריה דלה פאצ'ה

כנסייה שזוכה לביקורים רבים בעיקר בגלל מיקומה ליד כיכר נבונה. למידע נוסף על סנטה מריה דלה פאצ’ה.

בזיליקת יוחנן הקדוש

בזיליקה זו היא הבזיליקה הראשית של רומא והמקום בו יושב הבישופ של רומא, הלא הוא האפיפיור. שמה ניתן לה על שם הקדוש יוחנן המטביל, אחד מהקדושים החשובים ביותר בעולם הקתולי. זו היא הבזיליקה העתיקה ביותר מבין ארבע הבזיליקות הפטריארכליות בעיר (הבזיליקות הכפופות ישירות למרותו של האפיפיור וזוכות ליחס מיוחד), ובנוסף היא נחשבת לכנסייה הראשית של הכנסייה הקתולית והמבנה החשוב ביותר למיליוני אנשים בעולם.

סרטון (ארוך) המציג את יופיה של הכנסייה על רקע
צלילי המיסה המתקיימים בה:

ההיסטוריה של הבזיליקה ארוכה, לכן רק נסביר בקצרה שהיא כוללת בנייה מיידית בזמן הפיכתה של רומא לנוצרית, שוד, ונדליזם ובנייה מחדש במאה החמישית לספירה, ושיפוץ רנסנסי מהמאה ה-18, הכולל את מרבית חלקי המבנה שניתן לראות כיום.

מה רואים בבזיליקת יוחנן הקדוש?

מבנה הכנסייה בצורת צלב, כולל כמה חלקים מעניינים לצפייה:

חזית הכנסייה – מורכבת מארבעה מפלסים ובנויה מקשתות המחקות את הבנייה הרומאית העתיקה. בכניסה תוכלו לראות גם את פסליהם של 12 השליחים, הבנויים בצורה ניאו-קלאסית מדויקת ועומדים בסמוך לקירות הכנסייה. מומלץ להביט על התקרה, הכוללת ציורים מהברית החדשה. ללא ספק גולת הכותרת בכנסיית יוחנן המטביל היא המזבח והאפיריון הגותי הנמצא מעליו.

שוב נספר שהכנסייה טוענת שכאן קבורים שרידיהם של קדושים נוצרים (הפעם גם פטרוס וגם פאולוס), שוב נביע את הסתייגותנו מעובדה זו ושוב נסכים שאין זה משנה אם הם אכן קבורים כאן – האפריון שבנוי לכבודם ומשלב אמנות גותית וקלאסית פשוט מדהים.

החזית הצפונית של הכנסיה.
שימו לב לקשתות ולמגדלי הפעמונים.

פסלו של מתיאס, דוגמה לפסלי
השליחים בכנסייה

האפיריון המרשים
(צילומים: Jastrow , Fczarnowski)

כדאי לדעת על הכנסייה: 

א. הכנסייה נמצאת באזור לאציו סמוך לארמון הלוטראנו, והיא אינה חלק ממדינת הותיקן באופן גיאוגרפי אך הריבונות האחראית על הכנסייה היא הותיקן.
ב. הכנסייה חוגגת יום חג המיוחד לה ב-9 לחודש נובמבר.

כתובת: Basilica di San Giovanni in Laterano, Piazza di S. Giovanni in Laterano, 4, Roma, Italy
איך מגיעים לכנסיית סנט ז’ובני? אוטובוס, בקווים מס’ 4, 16, 30, 85, 87. או חשמלית קווים 3 או 8 לתחנת Porta San Giovanni- Carlo Felice.

סנטה מריה מג'ורה

כנסיית סנטה מריה מג’ורה (שפירוש שמה הוא “כנסיית מריה הקדושה והחזקה”) היא אחת הבזיליקות הגדולות והחשובות ברומא והיא אחת הכנסיות הראשונות שהסבו ממקום עבודת אלילים פגאני לכנסייה, עוד בתחילת הפיכתה של האימפריה הנוצרית לרומאית (באזור המאה הרביעית לספירה).

גם פנים הכנסייה מאפשר לה לתפוס מקום של כבד בין הכנסיות היפות בתבל וברומא. הוא כולל תקרה מצופה זהב, פסיפסים ומוזאיקות, עמודים מעוטרים ורצפה מיוחדת המשתמשת במוטיבים גיאומטריים יפיפיים.
סנטה מריה מג’ורה הינה אחת הכנסות היחידות ברומא ששימרו חלקים רבים מהמבנה המקורי שלהן, מה שהופך אותה לאחת מארבע הכנסיות החשובות ברומא ובעולם הקתולי.

מיקום הכנסייה לא נבחר סתם, וכמו כנסיות רבות ברומא הוא קשור במלאך הנגלה בחלום, הפעם להאפפיור ליבריוס. ליבריוס חלם בלילה שמלאך בדמות מדונה באה ואמרה לו כי עליו לבנות עבורה כנסייה במקום בו יימצא למחרת שלג. וכמו גדעון ונס הצמר שלא יבש, כך גם ליבריוס גילה נקודה אחת ברומא בה ירד שלג (באמצע הקיץ) ובה הורה לבנות את הכנסייה. אירוע מוזר זה מונצח בפסיפסים הנמצאים בכנסייה מאוחרי האספיס (הגומחה המרכזית) ועל ידי פיזור פרחים לבנים על מזבח הכנסייה בכל 5 באוגסט.

מצגת תמונות ההמחישה את שתראו בסנטה מריה מג’ורה
(המוסיקה לא קשורה, היא שייכת לסמטנה ולנהר הוולטובה בפראג)

הכנסייה מורכבת משלוש קפלות, שכל אחת מהן עוצבה בידי אמן גדול אחר:
קפלת ספורצה – עוצבה על ידי מיכלאנג’לו.
הקפלה הסיסטינית – עוצבה על ידי פונטאנה (לא להתבלבל עם הקפלה הסיסטינית שבמוזיאון הותיקן).
קפלת פאולינה – עוצבה על ידי פונציו.

לקריאה נוספת: בזיליקת סנטה מריה מג’ורה

מלבד קפלות, בכנסייה ניתן לראות את:

מגדל הפעמון – מגדל בגובה 75 מטר, שהוא מגדל הפעמון הגבוה ביותר ברומא; המזבח בקפלת פאולינה בו לפי המאמינים המקומיים נמצאים שרידים מעריסתו של ישו התינוק; 36 פסיפסים מדהימים המציינים את סיפורי הברית החדשה והתנ”ך; ו-40 עמודים צבעוניים ומעוטרים.

בקיצור הכנסייה הזו תשאיר את המבקרים בה מורשמים.

כתובת: כיכר סנטה מריה מג’ורה (Piazza di Santa Maria Maggiore).
איך מגיעים? אוטובוס: קווים 16,27,70,71,93, חשמלית: קו 14 מתחנת Termini. מטרו: קו A , תחנת Termini או Cavour.
שעות פתיחה: 7:00-19:00
אתר אינטרנט: http://www.vatican.va/various/basiliche/sm_maggiore/index_it.html

סנטה מריה דלה ויטוריה

פסל האקסטזה של תרזה הקדושה שימו לב לשילוב של קרני השמש האמיתיות המשתלבות עם, קרני הזהב של ברניני,
להבעת פניה של תרזה ולקפלי הבד המרשימים (צילומים: ckOrange ,RaSeLaSeD – Il Pinguino)

כנסייה זו, שפירוש שמה הוא “מריה הקדושה של הניצחון”, אינה חשובה במיוחד כשלעצמה, אך החלטנו לספר עליה בדף זה בגלל סדרת הפסלים הבארוקיים המדהימה של ברניני, המתארים מאורע מדהים ומיוחד בתרבות הקתולית, הסגפנית לרוב.
שמה של סדרת הפסלים הוא “האקסטזה של תרזה הקדושה”. הפסלים מיוחסים לתרזה מאווילה (Thérèse d’Ávila),‏ שהייתה נזירה וד”ר, אך חשוב כך, מייסדת מסדר הכרמליסטיות ואחת הפרסונות המעניינות ביותר מבין קדושי הכנסייה הקתולית שהוכרזו כ”קדושות”.

הפסלים של ברניני מציינים את חיזיונה של הקדושה, בו זכתה שמלאך צעיר ומתולתל יפלח את ליבה. הקדושה מתארת את החוויה כזכייה באושר פיזי המשולב עם אושר רוחני.

אין זה משנה מה עולה לכם בראש כאשר את חושבים על נזירה החוזה במלאך צעיר ומתולתל המפלח את ליבה בחץ, או מה אתם חושבים על הרעיון שכל המלאכים מבקרים דווקא בחלומות של המנהיגים הנוצרים ברומא (בסנט אנג’לו, ובסנטה מריה מג’ורה). כדאי להקביל זאת לדימויים אחרים בהיסטוריה של הדתות (כל הדתות) בהן מתקיים מעין אקט מיני בין אל/מלאך לקדוש בן תמותה. אולי תרזה היא מריה בגירסה הרנסנסית שלה?

אחרי התהיות התיאולוגויות (עליהן כל אחד יוכל להשיב לעצמו), היצירה הזו היא ללא ספק אחת המרשימות בפיסול הבארוקי ואחת מפורצות הדרך באמנות הנוצרית. היא ממחישה מדוע ברניני הפך להיות פסל כה מצליח.
הוא מתאר בעזרת פיסול לבן, נקי ומדויק סצינה מדהימה של “מלאך” בארוקי הנועץ חץ בליבה של תרזה – נזירה המאופיינת בפני נערה תמימים, בהבעה המשלבת כאב, עונג, הפתעה וחוסר שליטה בעת ובעונה אחת.
מסביב ישנם סמלים פאלים מדהימים – סצנה זו היא תיאור מופתי של מגע המשלב מגע מיני בתולי ואושר רוחני, וכאמור הוא שונה מאוד מהאמנות הנוצרית הצדקנית ברובה, הקיימת ברומא.

רבים הם הבלוגים העבריים והדעות האישיות שנכתבו על הפסל המשפיע הזה. לחובבי אמנות ולאלה שרוצים להעמיק הם מעניקים נקודות מבט שונות לאחד הפסלים הבאמת מיוחדים של רומא. להלן קישור לאחד מומלץ במיוחד:
אדריאנה: כפל המשמעות בקפל הבד/ אורגזמה “בשם האלוהים” http://cafe.themarker.com/post/1712357/

כתובת: Via XX Settembre 17, Largo Santa Susanna, Repubblica, Rome, 00187
איך מגיעים? אוטובוס, קווים 116, 150, 52, 53, 630, 63, 80.
לקריאה נוספת: כנסיית סנטה מריה דלה ויטוריה

סן פייטרו אין וינקולי

כנסייה זו, שפירוש שמה הוא “פטרוס הקדוש הכבול בשרשראות”, אינה חשובה כל כך אך היא מחזיקה באחד הפסלים שהפכו להיות סמלו של הפיסול הרנסנסי – פסל משה המקורנן של מיכלאנג’לו. מומלץ לעבור בה כאשר אתם מסיירים בקולוסיאום ובפורום הרומאי.

פסל משה היה אחד המיזמים הגדולים של הפסל הרנסנסי, שביקש להנציח את האפיפיור יוליוס השני, הקבור תחת הפסל. סיפור ידוע הוא שהקרניים שבראשו של משה הן סימן היכר המופיע במספר ציורים ופסלים מתקופת הרנסנס ומשויכים לתרגום הלטיני הלקוי לפסוק התנ”כי “וַיְהִי, בְּרֶדֶת משֶׁה מֵהַר סִינַי…כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו” (שמות ל”ד כ”ט).

כתובת: Piazza di San Pietro in Vincoli, 4a
איך מגיעים? אוטובוס, קווים 16, 70, 71, 75, 204, 360, 590, 649, 714, 84, 105
לקריאה נוספת: בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי

משה, פסלו של מיכלאנג’לו

אורי חרש, עורך רומא בסט מסביר על פסלו של משה

סנטה מריה סופרה מינרווה

הבזיליקה סנטה מריה סופרה מינרווה היא כנסייה ידועה ומוכרת ברומא, אשר נמצאת באזור העתיק של העיר (לא רחוק מהפנתאון). ייחודה הוא בעובדה שהיא הכנסייה הגותית היחידה ברומא. פירוש שמה הוא “מריה שמעל מנרווה”, והוא ניתן לה על שם מקדש קדום שעמד בעבר במקום והוקדש לאלה מנרווה (המקבילה הרומית לאתנה, שהייתה אמונה על המחקר, התבונה, המלחמה והאמונות). בתוך הכנסייה קבורה קדושה נוצרית ששמה קתרינה מסיינה, דמות מרתקת שמשלבת מיסטיקה, מחקר אקדמי ופילוסופיה, אשר שימשה כסמל לאינטלקטואליות הנוצרית. מלבד האינטלקטואלית הקדושה, קבורים בכנסייה זו גם מספר אפיפיורים.

כדאי לדעת שבבזיליקה הזו נערכו לא מעט שיחות מדעיות בחסות הכנסייה, שראתה במחקר המדעי כדבר שצריך להיות כפוף לדבר האל (או יותר נכון דבר האפיפיור). לדוגמה, כאן התכחש גליליאו גליליי לתזות המדעיות הכופרות שלו כדי להימנע מגורלו של ברונוולעלות על מוקד.

כנסייה זו חשובה גם בגלל יצירות האמנות שבה: פסל הפיל והאובליסק המצרי של ברניני ופסל “הצלוב הגואל” של מיכלאנג’לו.

כתובת: כיכר סנטה מריה סופרה מינרווה Piazza della Minerva 42, Rome, Italy
איך מגיעים? אוטובוס, קווים 40, 46, 64, 119
אתר אינטרנט: www.basilicaminerva.it

קתרינה מסיינה, הקבורה בכנסיית
מריה סופרה מינרווה

מלמעלה למטה: פסלו של ברניני “האובליסק המצרי”, פנים הכנסייה ופסלו של מיכלאנג’לו “הצלוב הגואל”
(צילומים: MM, Patrick Denker ,Tango7174)

סנטה סבינה

הבזיליקה של סנטה סבינה קרויה על שם גבירה שנרצחה על שום אמונתה הנוצרית. כיום היא משמשת כביתם של הדומיניקנים. שמה של הכנסייה נקרא רק על שמה של סבינה הקדושה, למרות שגם המשרתת שלה סקרפיה הוצאה להורג איתה, מה שמלמד שגם כדי להיות מרתיר (מי שנהרג על קידוש האמונה הנוצרית, המקביל לשהיד המוסלמי או הרוג מלכות היהודי) עדיף להיות אדון עם כסף ולא שפחה. הבזיליקה קדומה מאוד ונבנתה במאה החמישית. חלקים רבים ממנה נשתמרו עוד מתקופה זו.

דלת העץ המפורסמת של סנטה סבינה
(צילום: Lalupa)

אדריכלות הכנסייה והאמנות שבה הן דוגמה מצויינת לאמנות בתקופת האימפריה הביזנטית, שעוד ניתן לראות בה השפעות יווניות ורומאיות. למשל, אחד החלקים החשובים בכנסייה זו הן דלתות העץ הענקיות בכניסה אליה, עליהן חקוקים תבליטים המתארים סיפורים מן הברית הישנה והחדשה. כך מתוך סיפורו של אליהו ניתן לראות את סיפור צליבתו של ישו, כאשר דמותו של זה בולטת במיוחד אל מול הדמויות האחרות (שיטה רומית ידועה שנועדה להגביר את הדימוי של הגיבור המרכזי).

מאידך, רואים בדלת העץ כיצד נעלמה לחלוטין יכולת הדיוק והפרופורציה שאפיינה את הבנייה הקלאסית, ותחזור לרומא רק בתקופת הרנסנס.
מלבד הכנסייה תוכלו לצפות במקום במוזיאון המוקדש למסדר הדומיניקני, אחד ממסדרי ה”מטיפים” החשובים במערך ההטפה של הכנסייה הקתולית. בכל יום ב-8:00 בבוקר מתקיימת בכנסייה מיסה, למעוניינים לצפות בתפילה דומיניקנית.

כתובת: Piazza Pietro d’Illiria, 1
איך מגיעים? אוטובוס, קווים 23, 44, 95, 280, 170, 716, 781
שעות פתיחה: 8:15-12:30, 15:30-18:00
אתר אינטרנט: http://www.circuitoaperto.it/?p=santa_sabina

תגובות והמלצות של גולשים לכנסיות ברומא:

תגובות והמלצות אילו עלו בקבוצת הפייסבוק השותפה שלנו – רומא למטיילים – Rome for travelers:

• יש מופעי אופרה בכנסיות. למי שאוהב מוזיקה קלאסית זו חוויה מדהימה ולא כבדה מדי. ליד המלון צדה אותנו בחורה צעירה וספונטנית החלטנו לזרום בשביל 20 יורו ולקבל קצת תרבות בערב על רקע המראה המרשים והאקוסטיקה המהממת של הכנסיה. מצרפת פה סרטון קצר להתרשמות.