רומא היא ערש הנצרות והמקום בו יושב המרכז של הכנסייה הקתולית, על כן בעיר רומא ישנן המוני כנסיות, חלקן מהמיוחדות והיפות בתבל.
כנסיית פטרוס הקדוש
כנסייה זו הינה אחת הכנסיות המתויירות והידועות בעולם. היא משמשת כאייקון של רומא ושל הותיקן. למידע נוסף על כנסיית פטרוס.
בזיליקת פאולוס הקדוש
אחת משלוש הכנסיות הגדולות והעתיקות ברומא. קרויה על שמו של הקדוש הנוצרי פאולוס. למידע נוסף על באזיליקת פאלוס הקדוש.
הפנתאון
בימים עברו מבנה הפנתאון אמנם היה מוקדש לאלים הראשיים של השמיים, אך מתקופת הרנסנס הוא משמש ככנסייה הקרויה "מרים של הקדושים המעונים". למידע נוסף על הפנתאוןן.
סנטה מריה דל פופולו
כנסייה זו, שפירוש שמה "מריה הקדושה של העם", שוכנת בכיכר דה פופולו והיא אחת הכיכרות המפורסמות ברומא. למידע נוסף על כנסיית מריה דל פופולו.
סנטה מריה אין טרסטוורה
כנסייה זו, הקרויה על שם הרובע בו היא נמצאת (טרסטוורה), הינה אחת הכנסיות המיוחדות בעיר והקדומות שבה. היא מיוחדת בעיקר בגלל הפסיפס המעטר את חזיתה. למידע נוסף על כנסיית סנטה מריה אין טרסטוורה.
כנסיית סנטה מריה דלה פאצ'ה
כנסייה שזוכה לביקורים רבים בעיקר בגלל מיקומה ליד כיכר נבונה. למידע נוסף על סנטה מריה דלה פאצ'ה.
בזיליקת יוחנן הקדוש
בזיליקה זו היא הבזיליקה הראשית של רומא והמקום בו יושב הבישופ של רומא, הלא הוא האפיפיור. שמה ניתן לה על שם הקדוש יוחנן המטביל, אחד מהקדושים החשובים ביותר בעולם הקתולי. זו היא הבזיליקה העתיקה ביותר מבין ארבע הבזיליקות הפטריארכליות בעיר (הבזיליקות הכפופות ישירות למרותו של האפיפיור וזוכות ליחס מיוחד), ובנוסף היא נחשבת לכנסייה הראשית של הכנסייה הקתולית והמבנה החשוב ביותר למיליוני אנשים בעולם.
סרטון (ארוך) המציג את יופיה של הכנסייה על רקע
צלילי המיסה המתקיימים בה:
-
Basilica di San Giovanni in Laterano , Roma , Italia , 2010
The Papal Archbasilica of St. John Lateran (Italian: Arcibasilica Papale di San Giovanni in Laterano) is the cathedral of the Church of Rome, Italy, and the official ecclesiastical seat of the Bishop of Rome, who is the Pope. Officially named Archibasilica Sanctissimi Salvatoris et Sancti Iohannes Baptista et Evangelista in Laterano (English: Archbasilica of the Most Holy Saviour and Sts. John the Baptist and the Evangelist at the Lateran", Italian: Arcibasilica del Santissimo Salvatore e Santi Giovanni Battista ed Evangelista in Laterano). It is the oldest and ranks first among the four Papal Basilicas or major basilicas of Rome (having the cathedra of the Bishop of Rome). It claims the title of ecumenical mother church (mother church of the whole inhabited world) among Roman Catholics . An inscription on the façade, Christo Salvatori, indicates the church's dedication to the "Christ the Saviour", for the cathedrals of all patriarchs are dedicated to Christ Himself. As the cathedral of the Bishop of Rome, containing the papal throne (Cathedra Romana), it ranks above all other churches in the Catholic Church, including St. Peter's Basilica in the Vatican. The cathedral itself is located outside of the Vatican City boundaries, territorially located within the city of Rome in the Italian Republic. However it has been granted a special extraterritorial status as a property of the Holy See. This is also the case with several other buildings after the solving of the Roman Question with the Lateran Treaty. ( Wikipedia The Free Encyclopedia )
ההיסטוריה של הבזיליקה ארוכה, לכן רק נסביר בקצרה שהיא כוללת בנייה מיידית בזמן הפיכתה של רומא לנוצרית, שוד, ונדליזם ובנייה מחדש במאה החמישית לספירה, ושיפוץ רנסנסי מהמאה ה-18, הכולל את מרבית חלקי המבנה שניתן לראות כיום.
מה רואים בבזיליקת יוחנן הקדוש?
מבנה הכנסייה בצורת צלב, כולל כמה חלקים מעניינים לצפייה:
חזית הכנסייה – מורכבת מארבעה מפלסים ובנויה מקשתות המחקות את הבנייה הרומאית העתיקה. בכניסה תוכלו לראות גם את פסליהם של 12 השליחים, הבנויים בצורה ניאו-קלאסית מדויקת ועומדים בסמוך לקירות הכנסייה. מומלץ להביט על התקרה, הכוללת ציורים מהברית החדשה. ללא ספק גולת הכותרת בכנסיית יוחנן המטביל היא המזבח והאפיריון הגותי הנמצא מעליו.
שוב נספר שהכנסייה טוענת שכאן קבורים שרידיהם של קדושים נוצרים (הפעם גם פטרוס וגם פאולוס), שוב נביע את הסתייגותנו מעובדה זו ושוב נסכים שאין זה משנה אם הם אכן קבורים כאן – האפריון שבנוי לכבודם ומשלב אמנות גותית וקלאסית פשוט מדהים.
החזית הצפונית של הכנסיה.
שימו לב לקשתות ולמגדלי הפעמונים.
פסלו של מתיאס, דוגמה לפסלי
השליחים בכנסייה
האפיריון המרשים
כדאי לדעת על הכנסייה:
א. הכנסייה נמצאת באזור לאציו סמוך לארמון הלוטראנו, והיא אינה חלק ממדינת הותיקן באופן גיאוגרפי אך הריבונות האחראית על הכנסייה היא הותיקן.
ב. הכנסייה חוגגת יום חג המיוחד לה ב-9 לחודש נובמבר.
כתובת: Basilica di San Giovanni in Laterano, Piazza di S. Giovanni in Laterano, 4, Roma, Italy
איך מגיעים לכנסיית סנט ז'ובני? אוטובוס, בקווים מס' 4, 16, 30, 85, 87. או חשמלית קווים 3 או 8 לתחנת Porta San Giovanni- Carlo Felice.
סנטה מריה מג'ורה
כנסיית סנטה מריה מג'ורה (שפירוש שמה הוא "כנסיית מריה הקדושה והחזקה") היא אחת הבזיליקות הגדולות והחשובות ברומא והיא אחת הכנסיות הראשונות שהסבו ממקום עבודת אלילים פגאני לכנסייה, עוד בתחילת הפיכתה של האימפריה הנוצרית לרומאית (באזור המאה הרביעית לספירה).
גם פנים הכנסייה מאפשר לה לתפוס מקום של כבד בין הכנסיות היפות בתבל וברומא. הוא כולל תקרה מצופה זהב, פסיפסים ומוזאיקות, עמודים מעוטרים ורצפה מיוחדת המשתמשת במוטיבים גיאומטריים יפיפיים.
סנטה מריה מג'ורה הינה אחת הכנסות היחידות ברומא ששימרו חלקים רבים מהמבנה המקורי שלהן, מה שהופך אותה לאחת מארבע הכנסיות החשובות ברומא ובעולם הקתולי.
מיקום הכנסייה לא נבחר סתם, וכמו כנסיות רבות ברומא הוא קשור במלאך הנגלה בחלום, הפעם להאפפיור ליבריוס. ליבריוס חלם בלילה שמלאך בדמות מדונה באה ואמרה לו כי עליו לבנות עבורה כנסייה במקום בו יימצא למחרת שלג. וכמו גדעון ונס הצמר שלא יבש, כך גם ליבריוס גילה נקודה אחת ברומא בה ירד שלג (באמצע הקיץ) ובה הורה לבנות את הכנסייה. אירוע מוזר זה מונצח בפסיפסים הנמצאים בכנסייה מאוחרי האספיס (הגומחה המרכזית) ועל ידי פיזור פרחים לבנים על מזבח הכנסייה בכל 5 באוגסט.
מצגת תמונות ההמחישה את שתראו בסנטה מריה מג'ורה
(המוסיקה לא קשורה, היא שייכת לסמטנה ולנהר הוולטובה בפראג)
-
Basilica di Santa Maria Maggiore - Roma
website: http://digitalrainbowproductions.weebly.com
La basilica di Santa Maria Maggiore, conosciuta anche come Santa Maria della neve o come Basilica liberiana (dal nome del tradizionale fondatore, Papa Liberio), è una delle quattro basiliche patriarcali di Roma. Collocata sulla sommità del colle Esquilino, è la sola ad aver conservato la primitiva struttura paleocristiana, sia pure arricchita da successive aggiunte.Fu fatta erigere da papa Sisto III tra il 432 e il 440 e da lui dedicata al culto della Madonna, il dogma della cui divina maternità era appena stato sancito dal Concilio di Efeso (431).La costruzione avvenne su una chiesa precedente, che una diffusa tradizione vuole sia stata la Madonna stessa ad ispirare apparendo in sogno a Papa Liberio e al patrizio Giovanni e suggerendo che il luogo adatto sarebbe stato indicato miracolosamente. Così quando la mattina del 5 agosto un'insolita nevicata imbiancò l'Esquilino il papa Liberio avrebbe tracciato nella neve il perimetro della nuova basilica, costruita poi grazie al finanziamento di Giovanni. Di questo antico edificio rimane solo un passo del Liber Pontificalis che afferma che Liberio fecit basilicam nomini suo iuxta Macellum Liviae.
Ad ogni modo il 5 agosto di ogni anno, in ricordo della Madonna della Neve, avviene la rievocazione del cosiddetto "miracolo della nevicata": durante una suggestiva celebrazione viene fatta scendere dal soffitto una cascata di petali bianchi.Già prima dell'anno 1000 la chiesa di Santa Maria Maggiore aveva una copertura a cassettoni. Caratterizzano questa tipologia di copertura le travi oblique che si incontrano in un punto d'intersezione, sulle quali venivano poste delle coperture di tegole. Secondo la tradizione la copertura attuale fu fatta con il primo oro portato dalle Americhe all'epoca di Papa Alessandro VI.All'interno una delle opere principali è lo splendido ciclo a mosaico con storie del Vecchio e Nuovo Testamento, risalente al V secolo, subito dopo il Concilio di Efeso, che mostra ancora i caratteri stilistici dell'arte tardoantica: ombreggiatura, sfumature con passaggi di colore graduali, realistica raffigurazione dello spazio e dei volumi, ecc. Più ieratici, e già più vicini all'arte bizantina sono i mosaici dell'arco trionfale, con scene dellInfanzia di Cristo tratte dai Vangeli Apocrifi.
Tra le opere aggiunte nei secoli si segnalano la trecentesca Cappella del Presepe di Arnolfo di Cambio (distrutta) e la Cappella Sforza eseguita su disegno di Michelangelo.
È tuttora conservato nella Basilica il primo presepe della storia fatto con statue. È dovuto a papa Niccolò IV che nel 1288 commissionò ad Arnolfo di Cambio una raffigurazione della "Natività". La tradizione di questa rappresentazione sacra ha origini sin dal 432 quando papa Sisto III (432-440) creò nella primitiva Basilica una "grotta della Natività" simile a Betlemme. La Basilica prese la denominazione di Santa Maria ad praesepem (dal latino: praesepium = mangiatoia) . I numerosi pellegrini che tornavano a Roma dalla Terra Santa, portarono in dono preziosi frammenti del legno della Sacra Culla (cunabulum) oggi custoditi nella teca dorata della Confessione.
Foto ed Editing donni
According to the legend this basilika was built after the Pope Liberius had a dream, in which the Holy Virgin was asking him to build a church if it had fallen snow on the following morning;
The day was 5th of August so it was considered a miracle if it snowed. The miracle did happen and Santa Maria Maggiore was built.
This happened in the century of 350 and the basilika was rebuilt several times during the following popes.
The basilica is also known as Basilica Liberiana after the founder, Santa Maria ad Praesepem (because the relics of the Infant Jesus cradle are treasured there), Santa Maria Maggiore (because it excels among all Roman basilicas consecrated to the Blessed Virgin) and Santa Maria della Neve, Our Lady of the Snow, after the miracle.
The original basilica was consecrated to the Blessed Virgin after the Council of Ephesus, which proclaimed her Mother of God. The basilica is rich in works of art, among them the frescos by Guido Reni (1575 1642) and the coffered ceiling by Giuliano Giamberti, called Giuliano da Sangallo (1443 1516).
Photos and Editing donni
הכנסייה מורכבת משלוש קפלות, שכל אחת מהן עוצבה בידי אמן גדול אחר:
קפלת ספורצה – עוצבה על ידי מיכלאנג'לו.
הקפלה הסיסטינית – עוצבה על ידי פונטאנה (לא להתבלבל עם הקפלה הסיסטינית שבמוזיאון הותיקן).
קפלת פאולינה – עוצבה על ידי פונציו.
לקריאה נוספת: בזיליקת סנטה מריה מג'ורה
מלבד קפלות, בכנסייה ניתן לראות את:
מגדל הפעמון – מגדל בגובה 75 מטר, שהוא מגדל הפעמון הגבוה ביותר ברומא; המזבח בקפלת פאולינה בו לפי המאמינים המקומיים נמצאים שרידים מעריסתו של ישו התינוק; 36 פסיפסים מדהימים המציינים את סיפורי הברית החדשה והתנ"ך; ו-40 עמודים צבעוניים ומעוטרים.
בקיצור הכנסייה הזו תשאיר את המבקרים בה מורשמים.
כתובת: כיכר סנטה מריה מג'ורה (Piazza di Santa Maria Maggiore).
איך מגיעים? אוטובוס: קווים 16,27,70,71,93, חשמלית: קו 14 מתחנת Termini. מטרו: קו A , תחנת Termini או Cavour.
שעות פתיחה: 7:00-19:00
אתר אינטרנט: http://www.vatican.va/various/basiliche/sm_maggiore/index_it.html
סנטה מריה דלה ויטוריה
פסל האקסטזה של תרזה הקדושה שימו לב לשילוב של קרני השמש האמיתיות המשתלבות עם, קרני הזהב של ברניני,
להבעת פניה של תרזה ולקפלי הבד המרשימים (צילומים: ckOrange ,RaSeLaSeD – Il Pinguino)
כנסייה זו, שפירוש שמה הוא "מריה הקדושה של הניצחון", אינה חשובה במיוחד כשלעצמה, אך החלטנו לספר עליה בדף זה בגלל סדרת הפסלים הבארוקיים המדהימה של ברניני, המתארים מאורע מדהים ומיוחד בתרבות הקתולית, הסגפנית לרוב.
שמה של סדרת הפסלים הוא "האקסטזה של תרזה הקדושה". הפסלים מיוחסים לתרזה מאווילה (Thérèse d'Ávila), שהייתה נזירה וד"ר, אך חשוב כך, מייסדת מסדר הכרמליסטיות ואחת הפרסונות המעניינות ביותר מבין קדושי הכנסייה הקתולית שהוכרזו כ"קדושות".
הפסלים של ברניני מציינים את חיזיונה של הקדושה, בו זכתה שמלאך צעיר ומתולתל יפלח את ליבה. הקדושה מתארת את החוויה כזכייה באושר פיזי המשולב עם אושר רוחני.
אין זה משנה מה עולה לכם בראש כאשר את חושבים על נזירה החוזה במלאך צעיר ומתולתל המפלח את ליבה בחץ, או מה אתם חושבים על הרעיון שכל המלאכים מבקרים דווקא בחלומות של המנהיגים הנוצרים ברומא (בסנט אנג'לו, ובסנטה מריה מג'ורה). כדאי להקביל זאת לדימויים אחרים בהיסטוריה של הדתות (כל הדתות) בהן מתקיים מעין אקט מיני בין אל/מלאך לקדוש בן תמותה. אולי תרזה היא מריה בגירסה הרנסנסית שלה?
אחרי התהיות התיאולוגויות (עליהן כל אחד יוכל להשיב לעצמו), היצירה הזו היא ללא ספק אחת המרשימות בפיסול הבארוקי ואחת מפורצות הדרך באמנות הנוצרית. היא ממחישה מדוע ברניני הפך להיות פסל כה מצליח.
הוא מתאר בעזרת פיסול לבן, נקי ומדויק סצינה מדהימה של "מלאך" בארוקי הנועץ חץ בליבה של תרזה – נזירה המאופיינת בפני נערה תמימים, בהבעה המשלבת כאב, עונג, הפתעה וחוסר שליטה בעת ובעונה אחת.
מסביב ישנם סמלים פאלים מדהימים – סצנה זו היא תיאור מופתי של מגע המשלב מגע מיני בתולי ואושר רוחני, וכאמור הוא שונה מאוד מהאמנות הנוצרית הצדקנית ברובה, הקיימת ברומא.
רבים הם הבלוגים העבריים והדעות האישיות שנכתבו על הפסל המשפיע הזה. לחובבי אמנות ולאלה שרוצים להעמיק הם מעניקים נקודות מבט שונות לאחד הפסלים הבאמת מיוחדים של רומא. להלן קישור לאחד מומלץ במיוחד:
אדריאנה: כפל המשמעות בקפל הבד/ אורגזמה "בשם האלוהים" http://cafe.themarker.com/post/1712357/
כתובת: Via XX Settembre 17, Largo Santa Susanna, Repubblica, Rome, 00187
איך מגיעים? אוטובוס, קווים 116, 150, 52, 53, 630, 63, 80.
לקריאה נוספת: כנסיית סנטה מריה דלה ויטוריה
סנטה מריה סופרה מינרווה
הבזיליקה סנטה מריה סופרה מינרווה היא כנסייה ידועה ומוכרת ברומא, אשר נמצאת באזור העתיק של העיר (לא רחוק מהפנתאון). ייחודה הוא בעובדה שהיא הכנסייה הגותית היחידה ברומא. פירוש שמה הוא "מריה שמעל מנרווה", והוא ניתן לה על שם מקדש קדום שעמד בעבר במקום והוקדש לאלה מנרווה (המקבילה הרומית לאתנה, שהייתה אמונה על המחקר, התבונה, המלחמה והאמונות). בתוך הכנסייה קבורה קדושה נוצרית ששמה קתרינה מסיינה, דמות מרתקת שמשלבת מיסטיקה, מחקר אקדמי ופילוסופיה, אשר שימשה כסמל לאינטלקטואליות הנוצרית. מלבד האינטלקטואלית הקדושה, קבורים בכנסייה זו גם מספר אפיפיורים.
כדאי לדעת שבבזיליקה הזו נערכו לא מעט שיחות מדעיות בחסות הכנסייה, שראתה במחקר המדעי כדבר שצריך להיות כפוף לדבר האל (או יותר נכון דבר האפיפיור). לדוגמה, כאן התכחש גליליאו גליליי לתזות המדעיות הכופרות שלו כדי להימנע מגורלו של ברונוולעלות על מוקד.
כנסייה זו חשובה גם בגלל יצירות האמנות שבה: פסל הפיל והאובליסק המצרי של ברניני ופסל "הצלוב הגואל" של מיכלאנג'לו.
כתובת: כיכר סנטה מריה סופרה מינרווה Piazza della Minerva 42, Rome, Italy
איך מגיעים? אוטובוס, קווים 40, 46, 64, 119
אתר אינטרנט: www.basilicaminerva.it
קתרינה מסיינה, הקבורה בכנסיית
מריה סופרה מינרווה
מלמעלה למטה: פסלו של ברניני "האובליסק המצרי", פנים הכנסייה ופסלו של מיכלאנג'לו "הצלוב הגואל"
(צילומים: MM, Patrick Denker ,Tango7174)
סנטה סבינה
הבזיליקה של סנטה סבינה קרויה על שם גבירה שנרצחה על שום אמונתה הנוצרית. כיום היא משמשת כביתם של הדומיניקנים. שמה של הכנסייה נקרא רק על שמה של סבינה הקדושה, למרות שגם המשרתת שלה סקרפיה הוצאה להורג איתה, מה שמלמד שגם כדי להיות מרתיר (מי שנהרג על קידוש האמונה הנוצרית, המקביל לשהיד המוסלמי או הרוג מלכות היהודי) עדיף להיות אדון עם כסף ולא שפחה. הבזיליקה קדומה מאוד ונבנתה במאה החמישית. חלקים רבים ממנה נשתמרו עוד מתקופה זו.
דלת העץ המפורסמת של סנטה סבינה
(צילום: Lalupa)
אדריכלות הכנסייה והאמנות שבה הן דוגמה מצויינת לאמנות בתקופת האימפריה הביזנטית, שעוד ניתן לראות בה השפעות יווניות ורומאיות. למשל, אחד החלקים החשובים בכנסייה זו הן דלתות העץ הענקיות בכניסה אליה, עליהן חקוקים תבליטים המתארים סיפורים מן הברית הישנה והחדשה. כך מתוך סיפורו של אליהו ניתן לראות את סיפור צליבתו של ישו, כאשר דמותו של זה בולטת במיוחד אל מול הדמויות האחרות (שיטה רומית ידועה שנועדה להגביר את הדימוי של הגיבור המרכזי).
מאידך, רואים בדלת העץ כיצד נעלמה לחלוטין יכולת הדיוק והפרופורציה שאפיינה את הבנייה הקלאסית, ותחזור לרומא רק בתקופת הרנסנס.
מלבד הכנסייה תוכלו לצפות במקום במוזיאון המוקדש למסדר הדומיניקני, אחד ממסדרי ה"מטיפים" החשובים במערך ההטפה של הכנסייה הקתולית. בכל יום ב-8:00 בבוקר מתקיימת בכנסייה מיסה, למעוניינים לצפות בתפילה דומיניקנית.