פריז בימי הרנסנס ובימי האימפריה של המלוכה

פריז בימי הרנסנס ובימי האימפריה של המלוכה

כאשר הצבא הבריטי עוזב את צרפת ואת פריז ב-1453 לאחר ההפסד במלחמת מאה השנים, יש צורך בשיקום של העיר. בשנים הללו, מסוף המאה ה-15 ועד המאה ה-17 פריז נמצאת בתקופת הרנסנס שלה – תקופה של צמיחה מחדש.הסורבון (האוניבריסטה של פריז) מתחזקת וחוזרת להיות מרכז אקדמי חשוב באירופה ובעולם. הכיכר המלכותית (כיכר רויאל שתהפוך אחרי המהפכה הצרפתית לכיכר ווז') מוקמת.
במאה ה-16 לאונרדו דה וינצ'י מבקר בעיר ומביא עימו ציור בשם המונה ליזה – הציור יישאר בפריז עד ימינו ויהפוך להיות אולי הציור המפורסם בעולם (הוא מוצג היום במוזיאון הלובר).

האימפריה של ימי המלוכה

המאה ה-17 היא תקופת שיא של העיר פריז. בצרפת שולט "מלך השמש" לואי ה-14 שהופך את צרפת לאימפריה אשר בירתה פריז. בתקופה זו נבנים מבנים אדריכליים ענקיים, חלקם מבני ציבור אך רובם בתים שיועדו לאצולה בלבד, כמו ארמון לאמבר שקיים עד היום (בין המבנים המפורסמים הנוספים בפריז מתקופה זו ניתן למנות את כנסיית הדום, רוב מתחם האינווליד בו קבור נפוליאון וארמון לוקסמבורג).
מלבד בנייה פריז משתדרגת מבחינה תרבותית והשכלתית. הסורבון ממשיכה לצמוח ואפילו נחנך ה"לה גאזט", העיתון הראשון של פריז, שהיה עיתון שיצא מטעם המלוכה ובתקופה זו מסר את דבריה להמון (שרובו לא ידע קרוא וכתוב). נפתח מצפה כוכבים בפריז ואפילו נחנך הפרוקופ, בית הקפה הראשון של פריז, מותקנים בה פנסי רחוב ומוקמת משטרה עירונית.

**פרסומת**



פריז גדלה גם מבחינת תושבים (היא מגיע בתקופה זו ל-400,000 תושבים!) וגם מבחינת שטח – היא מחולקת ל-20 רבעים, ואנשי ביצוע כמו אדרכילים ומהנדסים משדרגים אותה ומחדשים מבנים: הלובר משופץ ונפתח מחדש, מתחם השלטון באיל דה לה סיטה עובר מתיחת פנים ולמעשה כל זכר לנזק ולכאוס של מלחמת מאה השנים נעלם מן העיר.

תקופת הפאר והשגשוג של פריז מביאה לעלייה באי השוויון. הפער בין המעמד הנמוך לאצולה ולבורגנות העשירה הולך ומחריף. בתחילת המאה ה-17 עוד מתקיימת אסיפת מעמדות בה לכל תושבי צרפת ופריז ניתנת הזכות להביע את עמדתם, אך זו תהיה הפעם האחרונה עד לימי המפכה הצרפתית. לואי ה-14 מחליט שהוא עוזב את משכן המלכים בלובר ועובר לארמון וורסאי המפואר והבזבזני. הלובר הופך להיות מקום הצגה של חפצי אמנות ושלל מלחמה של המלך לואי ה-14, ומסמל את התקופה הראוותנית הזו שכוללת מלוכה המנותקת מהעם.
בשנים אלה המלך לואי ה-14 חזק מאוד, הוא שולט באצילים שלו ובעם ביד רמה והשגשוג הכלכלי של פריז והצלחותיה הצבאיות של צרפת מקנות לו אחיזה נוחה במדינה ובשלטון, למרות התנהלות מנותקת מרגשי העם. למרות זאת, הניצנים לתסיסה נוצרו.

בד בבד עולים בפריז אינטלקטואלים בעלי שם עולמי עד היום כמו רוסו ומונטסקייה. ההוגים מציבים את עקרונות הדמוקרטיה וערכי החופש והחירות.
כתביהם (בעיקר של רוסו), שנלמדים באוניברסטאות ובמערכת ההשכלה שמתחזקת בד בבד עם השגשוג הכלכלי, מתחילים ליצור מחשבות של חירות ושחרור בקרב ההמון והמעמדות הנמוכים. המשבר הכלכלי שיחריף בחלק השני של המאה ה-18 והיחלשות כוחה של מעמד המלוכה (בעיקר לאחר ההחלפה של לואי ה-15 בלואי ה-16), יחד עם העלייה באי השוויון והפער בין המעמדות, מתחיל לאיים על העיר פריז, על צרפת כולה ויש שיגידו שעל כל אירופה.

לקריאה נוספת:

גני ורסאי (צילום מקורי)

בתחילת המאה ה-18 מתחלף לואי ה-14 מלך השמש הכמעט כל יכול של צרפת במלך לואי ה-15. בשנים אלו הנסיקה והשגשוג של פריז עוד ממשיכים, הן בהיבט הבנייה (נבנים בין השאר כיכר קונקורד והפנתאון), הן בהיבט השלטוני-כלכלי והן בהיבט התרבותי (מוקמת יחידת הכבאים של פריז, הקטטומבות מוקמות וגם הקומדי פרסנז שמייצג את השגשוג של הדרמה בחיי פריז של אותן שנים). שם בולט באותה תקופה הוא מאדאם פומפדור שמשמשת כפטרונית של חיי האמנות והתרבות ומקדמת שמות ענק כמו וולטיר.

כיכר הקונקורד נבנת בתקופת המלוכה של פריז (צילום מקורי)

מפה

סנן על ידי

צור קשר
פרטי הפונה (חובה למלא)

בנה לעצמך חופשה
מלונות
טיסות
רכב
כדורגל