שלטון נוצרי מלכוני

מומלץ! >>> 5% הנחה לגולשי אתר הכל על
לכל חבילות הגלישה והשיחות בחו"ל
ההנחה כבר בתוך הלינק.
 

מידע כללי

במאה האחת עשרה כובש המלך אלפונסו השישי מקסטיליה את מדריד וטולדו (שהייתה אז העיר המרכזית של אזור קסטיליה). מדריד אומנם בתקופה זו כפר חקלאי קטן מוקף שדות ושטחים חקלאים (וכמובן ביצות ודובים) אך היא מתחילה לגדול ולקבל חשיבות. במאה הארבע עשרה אף משמשת כמקום מפגש לאסיפה הכללית המייעצת למלך, העיר חווה שריפה ובניה מחדש והנוצרים מייצבים את שליטתם על קסטיליה ולאט לאט על כל ספרד.




במהלך מאה זו – נוצר גם איחוד פוליטי חשוב כאשר הממלכות קסטיליה ולאון מתחברות לראשונה תחת שלטונו של המלך פרננדו הראשון. איחוד זמני אותגר והופסק עקב מרידות של אנשי לאון שלא רצו להישלט על ידיד הממלכה מדרום.

באופן כללי המחוזות השונים נמצאים עדיין בלחימה ומצודות קסטיליה, שבעבר שימשו כמצודות למלחמות בין המוסלמים לנוצרים, הפכו אט אט להיות מצודות שמשמשות ללחימה בין הנוצרים לבין עצמם (למשל בין אראגון, לאון וקסטיליה). במאה ה13 מתאחדות קסטיליה ולאון לממלכה אחת – ושמים סוף למאבקים בניהם, והיציבות מתחילה לחלחל לאזור זה של ספרד. איחוד זה יחזיק בקונסטולציות (עם רמת אוטונומיה ועצמאות משתנה של הממלכות) שונות לאורך זמן (מלבד הבלחה קצרה במאה ה19 בו הקימה לאון חונטה צבאית משל עצמה שהחזיקה מעמד עצמאית זמן קצר)– והיווה את החלוקה שלהם למחוז אוטונומי אחד – קסטיליה-לאון בימינו.

הקתדרלה הגותית של טולדו מסממני הפריחה בתקופת ימי הבניים בקסטיליה (צילום מקורי)

היציבות אפשרה פיתוח של האזור, אולי הדוגמא הטובה לכך היא הקתדרלות הגותיות של לאון, של טולדו ושל בורגוס ששילבו סגנונות של אדריכלות ויזגותית, גרמאנית, מוסלמית. סמל נוסף לפיתוח האזור באותה תקופה הוא פתיחתה של האוניברסיטה בסלמנקהשהיא העתיקה ביותר בספרד ואחת מהעתיקות באירופה והיוותה כמקום בו עבר הידע הרב שהושג הודות למוסלמים שהיו בספרד לכל חצי האי האיברי ואחר כך לכל אירופה.   

לממלכה המאוחדת קסטיליה-לאון היה כאמור הכוח החזק ביותר שהניע את הלחימה במוסלמים. אולי הגיבור המוכר ביותר של אותה תקופה הוא אל סיד או אל סיד קמפיאדור (שפירושו בספרדית / ערבית של אותה תקופה – האדון או המפקד), זהו הכינוי של האביר הקסטילייני ששמו האמתי היה רודריגו דיאז דה ויוורRodrigo Díaz de Vivar) ) אשר היה המפקד שהוביל את הכוחות הנוצרים ששחררו את ערי האזור ואחר כך שימש בפוליטיקה והמאבקים של הנוצרים בינם לבין עצמם. סיפורים רבים נקשרו בו, על חשיבתו הטאקטית ועל שימושו בפסיכולוגיה בזמן לחימה וחיבתו לקלסיקה יוונית מחד, ועל העליות והמורדות שחווה ברמה הפוליטית (כולל נושא דגל, גלות, תקופה של שכירות חרב ועוד) מצד שני. דמותו נחשבת עד היום לסמל חשוב בעולם הקתולי והספרדי וניתן למצוא את שמו מונצח בכל רחבי קסטיליה, ספרד והעולם הלטיני-קתולי וכמובן בספרים ובסרטים רבים שנכתבו ונוצרו על בסיס דמותו. היום הוא קבור יחד עם אשתו בקתדרלה של בורגוס.

הכיבוש הנוצרי של ספרד בתקופה זו יצר בעיה קשה של מיעוטים. מוסלמים ויהודים, שעכשיו עברו לידיים של המלכים והשליטים הנוצרים, היחס אליהם עבר שינוי לאורך הזמן. בתחילת הדרך לא פגעו בהם לרעה ואף הם היו שותפים בחיי המסחר, הבניה והתרבות – אולי הדוגמה המובהקת לכך היא טולדו והקתדרלה, שכאמור נבנתה אז, שמציגה את ההשפעות המוסלמיות והיהודיות המובהקות ביותר. אך היחסים בין השלטון הנוצרי החדש, שהיה דתי מאוד ומלטנטי מלכתחילה והקצין בדתו עם הזמן, הלכו והידרדרו.

במאה ה14 חוו גם היהודים וגם המוסלמים רדיפות קשות מצד הכנסייה ומצד תומכיה בכל ספרד ובניהם גם אזור קסטיליה. בזמן זה, אירועים אילו לוו בהעלמת עין של השלטון וכללו אלימות, הרג, משפטי ראווה, וכדומה. פרעות טולדו שהתרחשו במאה זו, נחשבים כקו משמעותי המלמד על השינוי של ספרד הנוצרית אל היהודים (והמוסלמים) – וחוקרים רבים מתייחסים לאירועים אילו כמרמזים עלגירוש ספרד במאה ה15, בו גורשו היהודים והמוסלמים שבחרו שלא להתנצר ועזבו את ספרד.  

במאה ה15 מתבצע איחוד בין הממלכות קסטיליה (ולאון), לקטלוניה ואראגון (שכבר התאחדו קודם לכן) כאשר איזבל מלכת קסטיליה ופרננדו מלך אראגון מתחתנים. תקופת שלטונם של מלכים אילו נחשב לתקופת שגשוג ואיזון בחצי האי האיברי ואיחוד זה יוצר למעשה את ספרד. מלכים אילו, במיוחד איזבל, הפכו לסמלים חשובים עבור הלאום הספרדי ושמם מלווה את המבקר בקסטיליה ובספרד בשמות הרחובות, פסלים ודרכים ראשיות. בשנים הללו המאבקים בתוך ספרד שוכחים. אולי הסמל החשוב ביותר לכך הוא האיסור על בניית מצודות חדשות בקסטיליה (ובספרד בכלל) שפרננדו ואיזבל מחוקקים.

האלקזאר של סגוביה – דוגמא למצודות שהפכו לארמונות בקסטיליה (צילום מקורי)

המצודות שאפיינו את קסטיליה הופכות לארמונות בהם לנים שליטים אזוריים ובני האצולה וחלקן עוברות לידיים פרטיות – הן נחשבו מפוארות ביותר בגלל השילוב של מבנים גדולים הבנויים על צוקים שולטים ומשלבים סגנונות עיצוביים של בנייה מערבית עם בנייה מוסלמית-מורית (מודחאר). היום מצודות אילו המשמרים את שמם הערבי אלקזאר (המצודה) הם אתר תיירות מבוקש ברוב הערים והעיירות בקסטיליה – אולי הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא האלקזאר של סגוביה (אחד מהמבנים המצולמים ביותר שיש בספרד ולא בכדי…).  האצילים והלוחמים של קסטיליה ולאון שמחפשים הרפתקאות הולכים להילחם עבור ספרד באמריקה, באיטליה וכדומה, אך השקט והרווחה שוררים על קסטיליה ומדריד.     

האיחוד וסיום המלחמות אפשרו לספרד לשגשג. בתחילת הדרך בירת ספרד היא ברצלונה ומרכז הכובד הפוליטי והכלכלי של ספרד פונה לנמל ולים התיכון. עם גילוי אמריקה על ידי כריסוטפר קולומבוס (המונצח בפסל קולומבוס במדריד וגם בפסל קולומבוס בברצלונה) וחשיבות הסחורות המגיעות ממנה כמו גם העלייה בחשיבות הצמר –  ספרד הופכת להיות מהישויות הפוליטיות החזקות של אירופה והעולם כולו – ומרכז הכובד הכלכלי והפוליטי עובר למרכז וכך מתחיל תהליך של העברת הבירה של המדינה לקסטיליה.

בשנת 1561 פיליפה השני עובר עם משפחתו לארמון של מדריד שהיה מבוסס על הארמון של השליט המוסלמי (היכן שהיום נמצא הפלאסיו ריאל) הופך את מדריד לבירת ספרד דה פאקטו. הסיבות לכך היו מגוונות – מסיבות אישיות של המלך ועד העובדה שמדריד נתפסה כעיר ניטרלית יחסית שלא לקחה חלק במלחמות הקשות והבלתי פוסקות של הממלכות השונות שהרכיבו את ספרד. במהלך הדרך תואר הבירה נודד למספר שנים לויאדוליד אך מסוף המאה השש עשרה מדריד היא בירתה של ספרד עד ימינו. 

פלאסה מאיור – מסממני הבנייה והפיתוח של מדריד העתיקה בימי הביניים (צילום מקורי)

כאשר מדריד הופכת לעיר בירה היא לא עיר מפותחת במיוחד, יש בה רק כ20 אלף תושבים והיא למעשה נמתחת בין הפוארטה דל סול לאזור הנהר וכל מה שמעבר לפוארטה דל סול הוא למעשה אזור של מנזרים וגנים וחסר פיתוח. בתקופה שלאחר הפיכתה לבירה, מדריד מתפתחת (קצת באי סדר ובחוסר מחשבה אקולוגית – אך מתפתחת) ונבנים מבנים וכיכרות חשובים שאולי המשמעותי ביותר הוא פלאסה מאיור שעוברת שיפוץ מחדש והופכת להיות כיכר מרכזית מהיפות שיש באירופה. מספר התושבים מגיע ל100 אלף באמצע המאה ה17 והעיר מדריד הופכת להיות עיר חשובה מאוד בספרד ובכל אירופה.

בזמן זה חפצי האומנות זורמים למדריד מכל רחבי העולם החדש (אמריקה הדרומית ומושבות ספרדיות באסיה כמו הפיליפינים) שחלקם מוצגים בקאסה דה אמריקה (אחד מהמבנים שמקיפים את כיכר סיבלס), ועושרה מושך אליו אומנים אירופיים ואוספי אמנות אדירים נאספים בעיר (מוצגים במוזיאונים השונים של העיר בראשם מוזיאון הפראדו). אי אפשר שלא להזכיר גם את טולדו שהייתה אז עיר חשובה ביותר (הבישוף של האזור ולמעשה הבישוף הראשי של ספרד ישב בקתדרלה של טולדו)  ואירחה אומנים חשובים כמו אל גרקו המזוהה עמה עד היום.

דון קישוט – הגיבור של סרוונטס מהמאה ה17 – תפגשו אותו בכל מקום בקסטיליה (צילומים מקוריים) 

במאה ה17 נכתב בספרד הספר דון קישוט איש לה מנצ'ה – מהרומנים הספרותיים הראשונים שידעה אירופה וסאטירה פוליטית שמתארת את דון קישוט שהושפע מספרי האבירים שרווחו באותה תקופה ובתרבות האבירות שנשמרה מהתקופה שבה קסטיליה ידעה מלחמות אבירים וממציא לעצמו משימות והרפתקאות. דמותו של גיבור זה מונצחת בכל אזור לה מנצ'ה (בראשםובכיכר אספניה שבמדריד.

ספרד ומדריד נכנסים שוב לתקופה של לחימה קשה בתקופת מלחמת הירושה הספרדית – שמביאים פעם נוספת להרס וחורבן של העיר (ולא בפעם האחרונה) שחווה תקופה נסיגה. שושלת בית הבסבורג ששלטה במדריד ובספרד דורות רבים מסיימת את תפקידה ומדריד הולכת לחוות זינוק משמעותי במאה ה18 תחת ידיהם של מחליפיהם מלכי בית בורבון. ראה מדריד וקסטיליה תחת בית בורבון

צור קשר
פרטים הפונה (חובה למלא)

בנה לעצמך חופשה
מלונות
טיסות
רכב
כדורגל