מידע כללי והיסטוריה
רובע קנזינגטון-צ’לסי הוא האזור הצפוף ביותר בלונדון. הוא בעיקרו רובע מגורים ולכן לא כל התיירים מגיעים אליו לביקור, אבל ניתן למצוא בו כמה אתרים מעניינים. רוב האתרים הללו מצויים בשכונות קנזינגטון, דרום קנזינגטון וכמובן בשכונת צ’לסי.
בקנזינגטון (במיוחד בחלקה הדרומי) מרוכזים המוזיאונים המפורסמים של לונדון (או מתחם קריית המוזיאונים) – מוזיאון ההיסטוריה של הטבע, מוזיאון המדע ומוזיאון ויקטוריה ואלברט. בנוסף, תוכלו למצוא בו מבנים מעניינים כמו ביה”ס האימפריאלי למוסיקה, המכללה האימפריאלית ואלברט הול.
צ’לסי שוכנת גם היא ברובע, בחלקה המערבי של מרכז לונדון. בעברה הרחוק הייתה צ’לסי כפר דייגים קטן וציורי בדרומה של לונדון, ולאחר מכן היוותה יעד מועדף למלכים, כמו המלך הנרי השמיני, שבחר לבנות כאן את ארמונו. מלבד מלכים צ’לסי הייתה מוקד משיכה לפרוצות ונערות ליווי שהסתובבו בגניה, ולהן ניתן להוסיף פילגשים שונות של מלכים ורוזנים, כמו זו של המלך צ’ארלס השני.
בעבר הפחות רחוק הייתה צ’לסי מרכז בוהמייני ו(לעיתים) פרוע, שאירח ברחובותיו אמנים כמו ויליאם טרנר, אוסקר ווילד, תומאס מור, בוב מארלי והרולינג סטונס. אבל הזמנים האלו עברו, והאווירה בשכונת צ’לסי נרגעה, תוך שהיא מתמלאת ביאפים וסלבריטאים.
מלבד המוזיאונים ורחובות צ’לסי היפים, נמצאים באזור גם גני קנזינגטון וארמון קנזינגטון, שגם הם אבן שואבת לתיירים מכל העולם.
באופן כללי, למי שיש קצת יותר מיומיים-שלושה בלונדון, אנו ממליצים להשקיע יום באזור ולטייל בין בתיו ואתריו המרכזיים עליהם נפרט בעמוד זה.
מה רואים ואתרים מרכזיים באזור קנזינגטון וצ'לסי
על חלק זה כתבנו בהרחבה בעמודים נפרדים ובדף על מוזיאונים בלונדון.
קרא עוד:
– המוזיאון להיסטוריה של הטבע
– מוזיאון המדע
– מוזיאון ויקטוריה ואלברט
בסוף המאה ה-17 רכש המלך ויליאם השלישי את ארמון קנזינגטון ואת הגנים הסובבים אותו, על מנת להימלט מארמון וייטהול הטחוב והישן שהחמיר את התקפי האסתמה שלו. מבנה זה שימש במשך 300 שנה ביתם של מלכים ומלכים שבדרך. התושבים המפורסמים ביותר של מבנה זה הם המלכה ויקטוריה (שנולדה כאן) והנסיכה דיאנה.
רבים מהדיירים רמי המעלה הטביעו חותם אישי באולמות המפוארים, ועוד יותר מכך – בחדרי השינה והאירוח שלהם. את פרסומו בשנים האחרונות חייב הארמון במידה רבה לנסיכה דיאנה, שגרה בו מיום נישואיה ועד מותה הטראגי (מכאן גם יצא מסע הלוויתה של הנסיכה האהובה).
פרויקט שדרוג גדול של הארמון והגינות שמקיפות אותו הסתיים בתחילת 2012. התפיסה שעמדה בבסיס הפרויקט היא שלתיירים המבקרים באתרים היסטוריים קל יותר להתחבר להיסטוריה באמצעות סיפורים אישיים, כמו זה של המלכה ויקטוריה, גיבורת התערוכה הקבועה. בסוויטות המגורים המלכותיות יש מיצבים ש”מספרים סיפור” ומשחק חצר (Game of Court) שראשיתו באינטרנט והמשכו בעת הביקור בארמון. בארמון תוכלו לראות גם את אוסף התלבושות המלכותי למרות שרובו סגור לקהל.
כתובת: Kensington Gardens, London W8
הגעה: ברכבת התחתית – תחנת High Street Kensington קווים District, Circle.
מחיר: האתר אינו זול (מעל ל80 ש”ח לתייר) אך למחזיקי לונדון פאס הכניסה חינם.
אתר אינטרנט: http://www.hrp.org.uk/kensingtonpalace/
אנדרטת המלכה ויקטוריה (צילום: Drow male)
ארמון קנזינגטון (צילום: Rev Stan)
זהו הרחוב המרכזי של רובע קנזינגטון, אחד מרובעי הקניות הגדולים של לונדון (ראה קניות בלונדון). הוא מזכיר באופיו את אוקספורד סטריט (בזעיר אנפין).
חלק נוסף מהגנים המלכותיים של לונדון. הגנים היפים כוללים את מצבת הזיכרון שהעניקה המלכה ויקטוריה לנסיך האהוב שלה, אלברט, ופסל המציג את הגיבור הלונדוני פיטר פן. הגנים כוללים מזרקות, אגמים, גלריה יפה, ציפורים ומשטחי דשא. ניתן לבצע בהם סיור יחד עם גני הייד פארק הסמוכים.
לאתר המקום: http://www.royalparks.org.uk/parks/kensington-gardens
.jpg)
האגם של גני קנזינגטון והאנדרטה לנסיך אלברט (צילומים: James Battersby ,David Hawgood)
בשכונת צ’לסי ישנם כמה מבנים ואתרים מעניינים, אבל הסיור בשכונה שהייתה אחד מבסיסי היצירה של שנות ה-60 העליזות של לונדון (ואף הביאה לעולם את בשורת חצאית המיני) הוא סיור מומלץ ונעים להליכה (מתאים למי שמגיע ללונדון בפעם השנייה או ליותר משלושה – ארבע ימים) להלן תחנות אופציונאליות לעצירה בזמן סיור שכונה:
- כיכר סלואן sloane square – כיכר ציורית הקרויה על שמו הנס סלואן, שהתגורר בסמיכות אליה והיה אחד מהאספנים שאיפשרו את הקמת המוזיאון הבריטי. את הכיכר עם פסלה של ונוס תראו ממש ביציאה מתחנת הטיוב סלואן.
כיכר סלואן (צילום C. G. P. Grey)
- השדרה המלכותית Kings Road – שדרה שבמקורה הייתה אמורה לחבר בין בית החולים של צ’לסי לארמון קנזינגטון אך מעולם לא הושלמה. האגדה מספרת שהמלך צ’ארלס השני רצה לבנות אותה כדי להגיע לביתה של פילגשו שהתגוררה בסמוך. דרך זו, שפעם הייתה דרך פרטית של המלך והותרה לשימוש על ידי מספר אצילים מצומצם, היא היום אחד הרחובות האופנתיים בלונדון. הסיור בין בתי השדרה מומלץ מאוד.
- בית החולים המלכותי The Roial Hospital – מבנה מרשים ומיוחד שתוכנן על ידי לא אחר מאשר כריסטפר ראן. המבנה חשוב מבחינה היסטורית, כיוון שהוא מסמל את עליית החשיבות שראו המלכים השונים בחייליהם. המלך צ’ארלס השני הורה על בנייתו, מיד לאחר שמבנה דומה נבנה בהוראת המלך לואי ה-14 אצל השכנה מדרום, צרפת. המבנה ההיסטורי הזה משמש היום כביתם של 400 פנסיונרים של הצבא הבריטי.
בתוך המבנה תוכלו לראות תערוכות המציגות את גבורת הצבא הבריטי במלחמותיו השונות (למתעניינים בהיסטוריה צבאית זה הוא אתר מומלץ מאוד, בו תוכלו לראות פרטים על מלחמת פוקלנד, מלחמת העולם הראשונה ומלחמת המפרץ הראשונה).
- גני רנלי – גנים יפים הצופים לתמזה. מתהדרים בפסלו של מוצרט, לציון נגינתו בגנים אלו כאשר היה ילד. סמוך לגן זה התגורר ג’רום ק. ג’רום, סופר ומחזאי אנגלי שכתב את שלושה בסירה אחת.
- אורוות קלובר Clover Mews – אזור נחמד שמורכב ממבנים ששודרגו מאורוות לבתי מגורים.
- צ’לסי פיזיק גארדן chelsea physic garden – הגן הבוטני השני בחשיבותו בלונדון (אחרי גני קיו כמובן), אשר בו פורחים צמחי מרפא. הגן נחמד אך לא חובה לבקר בו (הוא כולל עץ זית עתיק שמצליח להניב פירות גם בקור הבריטי). בתוך הפארק תוכלו לראות את פסלו של סלואן, שאחראי על שימורו. מהגן תוכלו לראות את הפגודה של לונדון שנמצאת ממש מול הגן, בגדה השנייה של התמזה. באזור הגן מתקיימת אחת לשנה תערוכת הפרחים המפורסמת של צ’לסי.
- טיילת צ’יין cheyne walk – טיילת צ’יין היא אחד האזורים היוקרתיים של לונדון. מספיק לראות את רשימת התושבים שגרו או מתגוררים פה, כמו מייק ג’אגר, ויליאם טרנר (שאף הנציח את האזור בציורים המזוהים עמו), צ’ארלס דרווין, צ’ארלס דיקנס ואפילו איאן פלמינג הגה את דמותו של הסוכן החשאי 007 כך שתתגורר באחד מבתי הטיילת.
בסיור בטיילת זו תוכלו לראות את פסלו של סר תומאס מור – מי שהוצא להורג על ידי המלך הנרי השמיני לאחר שהתנגד לביטול הקתוליות ולהקמת הכנסייה האנגליקאנית.
כמה מילים על דמותו של מור: סר תומאס מור היה איש אמת, סופר, סוציאליסט ולוחם זכויות נשים ובני אדם בזמנים שאף אחד עוד לא הבין מה הדברים הללו אומרים. ספרו של מור “אוטופיה” הציג חברה סוציאליסטית המחויבית לחלש ונמנעת מהבירוקרטיה החוקית. הוא לא היה רק סוציאליסט, הוא היה גם פמיניסט בבסיסו. מור התעקש לחנך את בנותיו בחינוך שווה לזה של הגברים ולימד אותן את ספרות הקודש והמדע. בנוסף לכל אלה, מור היה איש עקרונות דתיים ונוצרי קתולי אמיתי. הוא סירב לתת למלך הנרי השמיני לעשות ככל העולה על רוחו ולגרש (ולהרוג את אשתו), למורת רוחה של הכנסייה הקתולית. הוא המשיך בהתנגדות זו גם אחרי שהמלך הנרי ביטל את הכנסייה באנגליה ובכך הפך למורד במלכות (למרות שלפני כן היה מקורב ואף חבר של המלך). המלך הנרי כלא את מור בטאוור של לונדון ולאחר שנה של כליאה ערף את ראשו. וכך, אותו אדם שמזוהה עם קנאות דתית קתולית, מזוהה גם עם הומניזם וזכויות אדם ולא פחות חשוב מכך, עם מרידה בשלטון דורסני ולא צודק (שילוב שלא זר להגות הלונדונית-בריטית, כמו ג’ון לוק למשל).
“אין אדם בשר ודם שיכול להיות ראשה של ישות רוחנית” (תומאס מור).
מלבד הפסל של מור תוכלו לראות בטיילת זו מגוון של בתי קפה ופאבים נעימים וכמובן את הכנסייה העתיקה של צ’לסי (נמצאת בסמוך לפסלו של מור). למרות שנהרסה מאוד במהלך מלחמות העולם ומרבית המבנה המרובע משוחזר, היא עדיין שומרת על חלקים עתיקים מתקופת טיודור.
פסלו של מור
(צילום: Wikimedia Commons)