מידע כללי
הדואומו של פירנצה – קתדרלת סנטה מריה דל פיורה (Catedrale di Santa Maria del Fiore – Duomo di Firenze) היא האייקון החשוב של העיר פירנצה, מסמלת אותה והיא אחת הכנסיות המיוחדות בעולם מבחינת עיצוב. משמעות שמה הוא ״הקתדרלה של סנטה מריה של הפרח״, והיא נמצאת במרכז העיר, בגבול הצפוני של החומה העתיקה ביותר של העיר העתיקה. זוהי הקתדרלה השלישית הגדולה בעולם (אחרי בזיליקת פטרוס הקדוש שברומא וקתדרלת סנט פול שבלונדון), והיתה הגדולה בעולם בזמן בנייתה.
בניית הקתדרלה נמשכה יותר מ-100 שנה, החל מסוף המאה ה-13 ועד השלמתה יחד עם הכיפה במאה ה-15. בתחילה היא נבנתה בסגנון גותי, שהלך והשתנה עם השנים ככל שהשתנתה אופנת סגנון האדריכלות. הכנסיה יחד עם מגדל הפעמונים שלה, הכיכר והעיר העתיקה בה היא נמצאת מהווים ביחד אתר מורשת עולמית המוכרז על ידי אונסקו.
מה רואים?
מדובר במבנה עצום באורך של כ-150 מטר ורוחב כ-40, וגובה הכיפה הוא כ-115 מטר. תכנון הכנסיה הוא כשל בזיליקה עם צלב לטיני, אולם תווך (סירה) ומ-4 צדדיו מעברים. המעברים מופרדים מהאולם על ידי קשתות גותיות רחבות ומחודדות היושבות על עמודים. במאה ה-16 רוצפה כל הכנסיה מחדש עם אריחי שיש מרשימים.
מבפנים הכנסיה די חשופה כסמל לחיי הצניעות הדתיים, ורוב האומנות שבה נעלמה עם השנים או הועברה למוזיאון הסמוך. אך עדיין בתוכה ניתן לראות קישוטים, ציורים וציורי קיר, מזבחים וקברים מעוטרים. כמו כן הכנסיה ידועה בשל 44 חלונות הויטראז׳ שבה, שבזמן יצירתם היו מבין הגדולים באיטליה.
בדואומו יש 6 אתרים בהם אפשר לבקר:
- הקתדרלה עצמה מבפנים (כניסה בחינם, אך התור ארוך, וניתן להזמין מראש כרטיס בתשלום שיחסוך את התור וכולל את כל האתרים) – הכניסה היא דרך החזית הקדמית, כלומר הדלת המערבית (וכניסה נגישה לבעלי מוגבלות בתנועה מהדלת הדרומית- פורטה דה קאנוניצ׳י – Porta dei Canonici).
- הקריפטה – הכניסה דרך המדרגות שבאולם התווך בתוך הקתדרלה.
- הכיפה – הכניסה דרך הדלת הצפונית – פורטה דלה מאנדורלה (Porta della Mandorla), ויש לטפס 463 מדרגות ללא מעלית. חובה להזמין מקום מראש (זאת לאחר שרכשתם כרטיס- יש להזמין שעה מסוימת).
- מגדל הפעמון – הכניסה מהצד הדרומי של הקתדרלה, יש לטפס 414 מדרגות ללא מעלית.
- הבפטיסטריום (בית הטבילה) – זהו מבנה נפרד ממערב לקתדרלה, הכניסה אליו מהדלת הצפונית שלו.
- המוזיאון – נמצא במבנה נפרד ממזרח לקתדרלה.
האתר היחיד שהכניסה אליו חינם היא הקתדרלה, אל שאר האתרים הכניסה בתשלום, ברכישת כרטיס אחד שכולל כניסה לכל האתרים.
החזית
החזית המקורית בוצעה על ידי מספר אמנים, רק חלקה התחתון הושלם ואז נפסקה העבודה עליו. כמאה שנה לאחר מכן החזית פורקה מפני שהיתה כבר מיושנת, לא עדכנית ולא מתאימה לסגנון הרנסאנס של אותם ימים. חלק מהפסלים המקוריים ניתן לראות במוזיאון הדואומו– שמאחורי הכנסיה, וחלק נמצאים במוזיאון ברלין ובלובר בפריז. החזית אם כך נשארה חשופה עד המאה ה-19, אז נבנתה בסגנון ניאו-גותי עם שיש לבן אדום וירוק שמקושט (לדעת חלק מהאנשים- מקושט מדי) בפסלים ועיטורים.
חזית סנטה מריה דל פיורה (צילום: 21150, תחת CC0)
הכיפה (Dome)
עם קוטר של כ-45 מטר, הכיפה של הדואומו החזיקה בתואר הכיפה הגדולה ביותר בעולם עד סוף המאה ה-19 ומחזיקה בתואר כיפת הלבנים הגדולה ביותר בעולם עד היום. ולא בכדי, שיטת בניתה היתה חידוש גאוני לאותה תקופה והיתה המבנה המוכר ביותר של האדריכל פיליפו ברונלסקי (שעיצב גם את הכיפה של בזיליקת סן לורנצו הקרובה, כיפה שמזכירה את זו של הדואמו, רק בקטן יותר). בזמן בניתה הכנסייה היתה בנויה ובשימוש מזה 100 שנה, לכן צריך היה ברונלסקי לבנות כיפה בעל גודל גדול שכבר הוגדר מראש.
הכיפה מבחוץ (תמונת מערכת האתר)
המדרגות העולות אל הכיפה (תמונת מערכת האתר)
שיטת הבניה בדרך כלל היתה להעניק תמיכה לבטון בזמן שהוא מתייבש עם בטן רצינית של חול מתחתיה, אך דרך זו היתה מונעת פעילות בכנסיה המרכזית של העיר במשך כל זמן הבניה. כמו כן לא היו בנמצא בטוסקנה כולה מספיק עצים בשביל הקמת קורות התמיכה או עץ מספיק ארוך לבניית בסיס הכיפה הגדול. במקום להשתמש באבן, ברונלסקי בחר בתבונה לבנות את הכיפה מלבנים שהן גם קלות הרבה יותר וגם לא דרשו תמיכה מתחתיהן בזמן הבניה. כל טבעת לבנים שנבנתה מעל קודמתה למעשה חיזקה אותה, ובכך התקבלה כיפה שהיא גם גדולה אם גם יציבה וחזקה. בכיכר ניצב פסל של ברונלסקי, הנושא מבט מעלה אל הכיפה שתכנן.
הכניסה אל הכיפה היא בהזמנת כרטיס מראש לשעה נקובה. יש להגיע כרבע שעה לפני הזמן הקבוע, ולהמתין בתור. אל חשש, בשעה הנקובה התור יתקדם במהרה משום שכל אדם מציג את כרטיסו לקורא אלקטרוני ומתקדם. יש לטפס את 463 המדרגות ברגל, בסופם תגיעו אל הכיפה מבפנים מלמעלה ותוכלו לצפות בציורי הקיר המרשימים שמכסים אותו מבפנים. לאחר הקפה של הכיפה מבפנים, תצאו לראשה מבחוץ ותוכלו לראות נוף מרשים ביותר של פירנצה- מומלץ מאוד.
*למתעניינים בכיפה מומלץ לקרוא את הספר ״הכיפה של ברונלסקי״ של רוס קינג, מאנגלית: רוני רייך, הוצאת דביר, 2003.
הנוף של פירנצה מראש הכיפה של הדואמו, במרכז ניתן לראות את פאלאצו וקיו עם המגדל שלו (תמונת מקור)
הציורים על הכיפה מבפנים (תמונת מקור)
מגדל הפעמון
מגדל הפעמון מתנשא אל גובה של כ-85 מטרים והוא דוגמא טובה ביותר לאדריכלות גותית של המאה ה-14 בפירנצה. הוא מצופה בשיש לבן, ירוק ואדום- כמו הקתדרלה, ונחשב למגדל הפעמונים היפה ביותר באיטליה. על מגדל הפעמונים מסותתים 56 תבליטים ו-16 פסלים בגודל אנושי שנוצרו על ידי טובי האמנים של המאה ה-14 (ביניהם דונטלו). המקור של כל אלו נמצאים במוזיאון הדואומו ובמגדל נמצאים העתקים. בנייתה החלה על ידי גיוטו ולאחר מותו הושלמה על ידי מספר אמנים עוקבים. בראשה טרסה ממנה יש תצפית פנורמית טובה.
מגדל הפעמון מימין, משמאלו ניתן לראות חלק מהכיפה מציצה מאחור, משמאל לה חלק מחזית הקתדרלה, והכי משמאל זהו בית הטבילה (תמונת מקור)
מגדל הפעמונים של גיוטו והנוף של פירנצה במבט מראש כיפת הדואו (תמונת מקור)
בית הטבילה – הבפטיסטריום (Florence Baptistery)
בית הטבילה הוא אחד מהכנסיות העתיקות ביותר בפירנצה, הנמצא ממש מול קתדרלת הדואומו. מקורותיו הם מהמאה הרביעית או החמישית לספירה, לפי חלק מהטענות הוא הוקם במקומו של מקדש רומאי פגאני, והמבנה הנוכחי הוא מאמצע המאה ה-11. המבנה הוא מיוחד, בצורת מתומן המצופה לבני שיש לבן וירוק מבחוץ.
בית הטבילה (צילום מקורי)
מבפנים המבנה מעניין ומשלב סגנונות ועיצובים מדתות שונות: העיצוב הכללי מזכיר את הפנתיאון הרומאי ומכיל אלמנטים של מבנים עתיקים: עמודים מונוליטיים ושתי גלוסקמות מסותתות. הרצפה שואבת מהעולם המוסלמי עם מוטיבים מזרחיים של גלגל המזלות.
עמודים מונוליטיים בבית הטבילה (תמונת מערכת האתר)
רצפה עם מוטיבים מוסלמיים (תמונת מערכת האתר)
קישוטי הקיר הגיאומטריים משלבים תבניות קיסריות מאוחרות יחד עם שורשים גרמאניים. הכיפה וחלקים מהאפסיס (גומחת המזבח) מצופים פסיפס מרשים מאוד מהמאה ה-13, רקע הפסיפס של הכיפה זהוב ובתוכו משובצים דמויות וסיפורים מהנצרות. הפסיפס מושפע מהעיצוב הבינזנטי של מרכז איטליה. הפסיפס שבכיפה כולל גם סיפורים מהתנ״ך ובו סיפורים מספר בראשית וסיפורי יוסף.
פסיפס בסגנון ביזנטי בתקרת בית הטבילה- אדם חווה והנחש עם עץ הדעת בגן עדן, מתוך ספר בראשית (תמונת מערכת האתר)
קישוטי קיר גיאומטריים עם מוטיבים גרמאניים (תמונת מערכת האתר)
דלת גן העדן
לבית הטבילה שלושה דלתות ברונזה (מדרום, צפון ומזרח) מהמאות 14-16, והדלת הרלוונטית ביותר לנו היא הדלת המזרחית הנקראת ״דלת גן העדן״ ועליה סצינות מהתנ״ך. הדלת הנוכחית בבית הטבילה היא העתק של המקור (שבוצע בשנים 1425-1450). התבליטים כוללים את סיפורי אדם וחווה, קין והבל, נוח, אברהם, יצחק ובניו, יוסף, משה, יהושוע, דוד ושלמה ומלכת שבא.
שלמה ומלכת שבא על הדלת המזרחית של בית הטבילה (תמונת מערכת האתר)
הדלת המזרחית של בית הטבילה, ברונזה ועליה סיפורי התנ״ך (תמונת מערכת האתר)
מוזיאון האופרה של סנטה מריה די פיורה
במוזיאון נמצא אוסף האומנות הקדושה השני בעולם מבחינת היקפו (אחרי מוזיאון הותיקן שברומא). במוזיאון תמצאו יצירות מופת של אמנים כמו דונטלו מיכלאנג׳לו ועוד. במוזיאון פסלים וציורים שנוצרו עבור הקריפטה, מגדל הפעמון והקתדרלה עצמה- הוסרו ממקומם המקורי והועברו למוזיאון למטרות שימורם ועיצוב מודרני יותר של הכנסיה. במוזיאון ישנה נקודת תצפית פנורמית אל פירנצה.
לקריאה נוספת על הדואמו:
- למתעניינים בכיפה מומלץ לקרוא את הספר ״הכיפה של ברונלסקי״ של רוס קינג, מאנגלית: רוני רייך, הוצאת דביר, 2003.