היסטוריה של ונציה

מומלץ! >>> 5% הנחה לגולשי אתר הכל על
לכל חבילות הגלישה והשיחות בחו"ל
ההנחה כבר בתוך הלינק.
 

כל המידע על ההיסטוריה של ונציה

מידע כללי

במאה החמישית הגיעו לאיי הלגונה פליטים מרחבי איטליה, הפליטים ברחו מברברים ושבטים שתקפו ערים רומיות. קבוצת האיים בלגונה הייתה תחת השילטון של האימפריה הביזנטית, כאשר לכל אי היה נציג ברשות הביזנטית המרכזית.

במאה השביעית, כשהחלה האימפריה להיחלש, אוחדו כל האיים לרפובליקה אחת – ונציה. בראש רפובליקת ונציה עמד הדוכס – הדוג׳ה – אשר נבחר לשמש כשליט ונציה. באותה תקופה הגרעין המרכזי של ונציה היה אותם אזורים מרכזיים שלה גם היום – אזור סן מרקו ואזור סן פולו. זו הייתה תחילת תקופה של שיגשוג ופריחה כלכלית בונציה, שהגיעה לשיא במאה התשיעית כשהוחזרו לעיר שרידיו של מרקוס הקדוש, פטרון העיר.

**פרסומת**



אז גם הוחלט לבנות את בזיליקת סן מרקו (Basilica di San Marco) – על מנת לקבור את הקדוש. בתקופה זו בערך נוסד קרנבל המסכות של ונציה בגרסתו העתיקה. בערך באותה תקופה נאבקים הונציאנים על השליטה בים האדיראטי ולאחר שמשיגים שליטה זו אפשר להתייחס לונציה כשחקן מרכזי באירופה מבחינה מדינית וכמעצמה ימית עולה.

בזיליקת סן מרקוס משמשת לכבוד זכרו של מרקוס הקדוש כבר מהמאה ה-9, אך עיצובה הנוכחי המשיך להתפתח עד המאה 14 (צילום מקורי)

במאה ה-13 ונציה מתחזקת וכובשת מחוזות סמוכים באיטליה כמו פאדובה וורונה, כמו גם שטחים בים התיכון כמו כריתים וקפריסין. הכיבושים הללו הפכו את ונציה לעיר קוסמופוליטית שמאחדת בה מגוון תרבויות. טורקים, יוונים, גרמנים וגם יהודים מוצאים את ונציה כמקום מקלט שמשמש להם למגורים ולעבודה. הדבר השפיע גם רבות על האדריכלות בעיר ולכן ניתן לראות פה סגנונות בנייה שונים, שלא בהכרח מאפיינים את איטליה. דבר זה למעשה יצר סגנון בניה ועיצוב ונציאני ייחודיי שהוא קוסמו-פוליטי מאוד, רב תרבותי ומשפיע על עיצוב ואדריכלות עד היום.

המרכז השלטוני והדתי של העיר התפתח באזור סן מרקו והיה אחד ממרכזי הכוח החשובים של אירופה באותה תקופה. בתקופה זו נבנתה בזיליקת סנטה מריה גלוריוזה דיי פרארי, הארמונות פונדאקו דיי טורקיפאלאצו פיזאני גריטי וקא׳ סגרדו.

באותם שנים שווקי ונציה ובראשם שוק הריאלטו היו שם דבר וניתן היה לקנות בהם מוצרים מכול העולם ורבים היו הבאים לעיר על מנת להשיג משי או תבלנים. העוצמה של העיר היתה כה רבה עד כה היא הרשתה לעצמה לקחת מס מיוחד מכל אוניה שהייתה נכנסת לנמל, מס שהיה מיועד לכבודו של סן מרקוס הפטרוןן של העיר (רוב רובו של מס זה הופנה לבזיליקת סן מרקו כמובן והפך אותה לאחת הכנסיות היפות והמיוחדות שהיו מעולם).באותה תקופה יוצא אדם בשם מרקו פולו לסין. הוא אינו הראשון שהגיע לסין מאירופה, ועוד לפניו כבר היו קשרי מסחר בין העיר לבין המזרח הרחוק וסין. אבל הוא נחשב כמזוהה ביותר עם מסעות והמידע שהיה למערב על ארצות המזרח. מסע זה מסמל את היותה של ונציה השער של סין והמזרח הרחוק לאיטליה ואירופה כולה באותה תקופה, ומהגורמים החשובים להיותה המעצמה החשובה ביותר באיטליה בזמן זה. מרקו פולו הוא גיבור לאומי באיטליה וגיבור עירוני בונציה עד היום וזכה לכך ששדה התעופה של ונציה יקרא על שמו.

במאה החמש עשרה כבשו הכוחות העות׳מאנים את קונסטנטינופול (עירו של קונסטנטינוס, היום – איסטנבול), מה שנתן להם גישה לים האדריאטי (Adriatic Sea) וגרם לונציה לאבד שטחים רבים בים התיכון. כמו כן, גילוי אמריקה הוריד את כוחה של ונציה כעיר מסחר ולמעשה גרם לדעיכת העיר. אך דעיכה זו כיאה לאימפריה, הייתה איטית ובו בזמן נבנו בתקופה זו מבנים שמושכים אליהם מבקרים רבים עד היום כמו הקא׳ ד׳אורו והמבנה החדש של המדונה דל׳אורטו. מבנים נוספים שנבנו בתקופה זו הם אחד מהארמונות של פאלאצו ברברו, המבנה הנוכחי של כנסיית סן זכריה ובסוף המאה גם ״הארמון המקולל״ פאלאצו דאריו.

באותה תקופה הייתה ונציה מרכז מדעי ותרבותי. פעלו בה חוקרים הגדולים בעולם בתחומם וניתן לומר שהיא הייתה מהערים שהובילו את המהפכה המדעית. הדוגמא המובהקת היא גליאלאו גלילי שהגיע לעיר מפירנצה ופיתח במאה ה-16 וה-17 את הפיזיקה והאסטרונמיה. הוא המציא בין היתר את המטוטלת ואת הטלסקופ שהוצג במגדל הפעמונים של ונציה הנמצא בכיכר סן מרקו. בזמן זה נבנה מאבן גשר ריאלטו– הגשר הראשון שחצה את התעלה הגדולה, בניין האומנות סקואולה גראנדה די סן רוקומוזיאון פונטה דלה דוגנה ששימש כבית המכס, והכנסיות כנסיית סן ג'ורג'ו מג'ורהבזיליקת סנטה מריה דה לה סלוטהכנסיית סנטה מריה דיי מיראקולי והמבנה הנוכחי של כנסיית סן פולו.

מבחינת כלכלה ותרבות באותם שנים פיתחה ונציה את אומנות המשי ומסחר התבלנים מצד אחד, ומצד שני את ניפוח הזכוכית – אומנות המזוהה עימה עד היום. אומנות התיאטרון והדרמה שכל כך מזוהה עם העיר היתה אסורה בונציה עד המאה ה- 17. במאה זו הסכימו שליטי העיר לאפשר מופעי תיאטרון, מה שהביא לפריחה של אומנות זו שהתקיימה בפטרונות של אישי העיר ועשיריה. בזמן זה נבנה גשר האנחות אשר חיבר בין ארמון הדוג'ה לבית הכלא החדש.

אומנם מבחינה פוליטית ונציה כבר לא הייתה כל כך חזקה, אך מבחינה תרבותית, ונציה עדיין היוותה מרכז חשוב. לא הכי חשוב אך בהחלט משמעותי… השם שאולי הכי מייצג את ונציה באותה תקופה הוא אנטוניו ויוולדי, מהמלחינים החשובים במוזיקה הקלאסית באירופה. ויוולדי היה דמות משמעותית בעולם המוזיקה גם בחייו – אבל נדמה שמעמדו היום (מאז גילויו מחדש מהמאה העשרים) גדול יותר. היום אפשר לפגוש לא מעט קונצרטים של ויוואלדי בונציה וישנו גם מוזיאון מוזיקה על שמו.

מוזיאון המוזיקה על שם ויוואלדי בונציה בו אפשר לראות כלי נגינה מימי הביניים, הרנסאנס והבארוק שעשו בהם שימוש באזור (צילום מקורי)

רק במאה ה-18 העיר מתגלה שוב ע״י בני האצולה של אירופה כעיר ליברלית, תרבותית, אמנותית ואקזוטית ומעמדה משתפר. היא הופכת לעיר ״נופש״ עבור המעמד הגבוה באירופה – נערכים בה קרנבלים ונשפים מפוארים ובתי הקזינו נפתחים בכל פינה. בזמן זה נבנה מוזיאון האומנות אוסף פגי גוגנהיים כארמון.
בסוף המאה ה-18 תוקפת את העיר מגיפה, מספר התושבים הולך ומצטמצם, ומועצת העיר מחליטה להעביר את כל הסמכויות לידיו של נפוליאון, אשר מבטל את תואר הדוג׳ה. נפוליאון מחליט לעצב מחדש את כיכר סן מרקו, משחרר את היהודים מהגטו (למידע נוסף על ונציה ויהודים) ומחריב כנסיות בעיר. כמו כן הוא מבטל את חגיגות קרנבל המסכות. ונציה ממשיכה לעבור טלטלות בשילטון ורק ב-1866 מצטרפת רשמית לאיטליה המאוחדת.

במאה זו נבנים ארמונות כמו פאלאצו גראסיפאלאצו מוצ'ניגו, ובין אחרונות הכנסיות שנבנו בעיר- כנסיית סן סימון פיקולו.

אדווה מצוות האתר בכניסה לארמון של אוסף פגי גוגנהיים המסמל את גלגול המבנים בונציה.
הוא נבנה במאה ה-19 ובמאה ה-20 הפך לביתו של אוסף אומנות מוכר וייחודי (צילום מקורי)

במאה העשרים העיר מתדרדרת, במקום בתי הקזינו – נפתחים מפעלים, זהו כבר לא אי ״אקזוטי״. מוסוליני מחבר אותה באמצעות גשר ליבשת, ומלחמת העולם השנייה מכה גם כאן ויהודי ונציה מגורשים מהעיר. לאחר המלחמה מספר התושבים בעיר עומד על כ-60 אלף תושבים בלבד. בשנים שלאחר מכן ונציה מתקשה להשתקם, העיר מוצפת עקב שיטפון ובתים רבים נהרסים. בסוף מאה זו מנסה הממשלה להחזיר עטרה ליושנה ומחזירה את חגיגות קרנבל המסכות. ומנסים לשקם את שמה של ונציה כמוקד אמונותי, אדריכלי ותרבותי.

כיכר סן מרקו בשיטפון הגדול שהציף את העיר ב-1966
(צילום: Unknownרישיון)

נכון ל-2014 מתגוררים בווציה רבתי 264,579 תושבים, מרביתם תושבי העיר מסטרה, בעוד שבמרכז ההיסטורי של ונציה מתגוררים כ-55,000 תושבים. לעומת זאת, מספר התיירים המגיעים לונציה מדי שנה עומד על כ-20 מיליון בממוצע.

המלצות "הכל על"

המלצות הכל על למי שרוצה לחוות את ההיסטוריה של ונציה בביקורו בעיר:

  • ונציה היא עיר שבהרבה מובנים חיה את עברה, על כן קל להיחשף להיסטוריה של העיר כמעט בכל האתרים המרכזיים של ונציה. כמובן שההליכה בחלקי העיר המרכזים (במיוחד אזור סן מרקו ואזור סן פולו) יספקו לכם את ההצצה היותר עמוקה להיסטוריה של העיר וברוב האתרים גם תוכלו לקרוא ולקבל הסברים על נקודות העניין אותם אתם רואים.
  • למי שרוצה להעמיק קצת יותר מומלץ להצטרף לסיור מודרך. כל סיור מודרך כללי שיש על העיר יציג גם את ההיסטוריה שלה. ישנם גם סיורים המתמקדים יותר בסיפור ההיסטורי של ונציה. וישנם גם סיורים המתמקדים בהיבטים מסויימים של ההיסטוריה של ונציה – למשל סיורים בעקבות האדריכלות של העיר או סיורים בעקבות האומנות של ונציה.




מפה

סנן על ידי

צור קשר
פרטי הפונה (חובה למלא)

בנה לעצמך חופשה
מלונות
טיסות
רכב
כדורגל