ארמון הדוג'ה (פאלאצו דוקאלה) Palazzo Ducale

ארמונו ההיסטורי בעל מאות השנים של דוכס ונציה

 

מידע כללי והיסטוריה על ארמון הדוג'ה בונציה

ארמון הדוג'ה (Palazzo Ducale) הוא הכינוי לפאלאצו דוקאלה- ארמון הבנוי בסגנון גותי ונציאני. הארמון נמצא בצלע המזרחית של כיכר סן מרקו, צמוד לגשר האנחות, ברובע סן מרקו. בעבר מבנה זה היה בית המגורים של דוכס ונציה-הדוג׳ה– שעמד בראש רפובליקת ונציה ההיסטורית. הארמון הוא אחד מסימני ההיכר של העיר ונציה שבאיטליה, בתקופות אחרות היה מבנה זה המקום החשוב ביותר באירופה (ראו – ההיסטוריה של ונציה) מבחינת קבלת החלטות על מסחר וכלכלה. היום הוא בעיקר אתר תיירותי חשוב בעיר ונציה, המשמש כמוזיאון.

הקומפלקס מורכב ממספר מבנים ששונו, שופצו ונוספו במהלך מאות שנים בעקבות מספר שריפות שפגמו במבנה, קריסות חדירות ושינויים בצרכים. בניית הארמון המקורי התרחשה במאה ה-9 לספירה, כשונציה החלה להפוך לכוח עולה באיטליה, אך ארמון זה נהרס ונבנה מחדש כמה פעמים. בניית מרבית הארמון הנוכחי החלה באמצע המאה ה-14 (אז בנו את החזית הורודה המפורסמת של הארמון שמקורה מאבן מורונה), כאשר לקראת סוף המאה ה-15 התווסף לבנייה גם סגנון הרנסאנס, ועל הארמון עבדו מגדולי אמני ונציה ביניהם בליני וטיציאן.

לקראת סוף המאה ה-16 לאחר שריפה שלישית חזרו לבנות בסגנון הגותי המקורי. במאה ה-19 לאחר שהמבנים היו במצב הרס מתקדם, ממשלת איטליה השקיעה כספים רבים בשיקום הארמון. מאז סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 המבנים נמצאים באחריות עיריית ונציה כחלק מרשת המוזיאונים של העיר.




מי הוא הדוג'ה?

דוג'ה הוא תואר אצולה איטלקי המקביל לתואר הדוכס המוכר יותר. מחוזות רבים בצפון איטליה נשלטו על ידי הדוג'ות השונים בין המאה ה-8 למאה ה-18 (בראשיתו היה תפקיד זה להיות נציגו של הקיסר היושב בקוסטנטינופול). חשוב לומר שהדוג'ה של ונציה, בניגוד לאצילים אחרים, לא קיבל את התואר בירושה. תהליך הבחירה עבר מספר שינויים במהלך השנים אך ניתן לומר כי במרבית הזמן הוא נבחר על ידי מועצה של חכמים וזקנים ותפקידיו העיקריים היו לשלוט באוצר ובצבא ולחלק תפקידים מיניסטריאלים כמו גם לשמש כשופט העליון של ונציה.

כוחו של הדוג'ה לא היה מוחלט והוא הוגבל בעיקר על ידי המועצה שגודלה ועוצמתה השתנו עם השנים. הדוג'ה מונה לתפקיד לכל חייו (זו הסיבה שלרוב נבחר לכך אדם יחסית זקן). הבחירה של הדוג'ה במשך שנים רבות הייתה מגובה בהסכמת העם (לפחות למראית עין). כאשר הדוג׳ה הוצג לאזרחי ונציה בכיכר סן מרקו היו ההמונים אמורים להריע ובכך להמחיש את קבלת השליט עליהם. השיטה הפוליטית הזו של ונציה משמרת היבטים רבים של דמוקטריה (גם אם לא מושלמת כפי שאנו מכירים היום).

הוגים רבים כמו ג'ון לוק, שכתב על השלטון הבריטי בלונדון ומונטסקיה שכתב על הפרדת רשויות בצרפת, התייחסו ושאבו רעיונות ממודל שלטוני זה. הסיום של ימי הדוג'ות הגיע בכיבוש של ונציה בידי צבא נפוליאון במאה ה-18, שחוץ מאשר לבזוז את אוצרות ונציה ולשלוח חלקים מהם לפריז, ביטל את מעמדם ואז תואר זה איבד ממשמעותו.

חזיתו של ארמון הדוג'ה שהפכה להיות סימן ההיכר שלו. החזית עשויה שיש ורוד שהובא מורונה (צילום מקורי)

מה רואים בארמון הדוג'ות?

הארמון כאמור הוא יצירה אדריכלית רבת שנים המערבבת סגנונות רבים (ראו- אדריכלות בונציה). הביקור בתוכו כולל מעבר בין מספר רב של חדרים ומסדרונות, הכוללים מספר אוספים חשובים ונפרשים על פני שלוש קומות.

Museo dell'Opera
במאה ה-19, במאמצים לשיקום הארמון, חלק מחלקיו הוסרו והוחלפו בחלקים זהים אך חדשים. החלקים המקוריים, יחד עם פסלים שמהווים יצירות מופת של סיתות ונציאני מהמאות 14-15, מוצגים במוזיאון זה. במוזיאון 6 חדרים המציגים את חלקים אלו, לאחר שעברו עבודת שחזור קפדנית. כמו כן מוצגים שם עבודות ארכיטקטוניות ודקורטיביות באבן מחזיתו של הארמון.

דירות הדוג׳ה
דירות הדוג׳ה הם חדרי מגורים יוקרתיים (אם כי לא גדולים במיוחד), חלקם בשימוש ציבורי וחלקם בשימוש פרטי. החדרים הפרטיים היו שמורים לדוג׳ה ולבני משפחתו, ובהם רהיטים וחפצים שהדוכס הנוכחי הביא איתו מביתו הקודם (ונשארו שם עד אשר הגיע דוג׳ה חדש שהביא איתו את רהיטיו הוא).
בחדרים אלו, בעלי שמות שונים ויחודיים לכל חדר, אפשר לראות בין השאר את המפות העתיקות והגלובוסים הענקיים בהם עשו שימוש הדוג'ות השונים.

משרדי הרפובליקה

חדרים נוספים בארמון שימשו כמשרדים ולשכות של מוסד הרפובליקה. בחדרים עבודות אומנות של טובי האמנים לאורך תקופות שונים, ביניהם טינטורטו, ורונזה וטייפולו. חדרים אלו הם: חדר ההמתנה, חדרון הכניסה לאולם המועצה, לשכת המועצה, לשכת הסנאט, חדר המצפן (משפט), חדר יועצי המוסר, לשכות היועצים, לשכת חיל הים וכו׳.
בתי הכלא
בארמון הדוג׳ה שכנו גם בתי כלא, שכמו הארמון עצמו, השתנו ואורגנו מחדר במשך מאות שנות קיומם. בית הכלא הישן נמצא בארמון הדוג׳ה וכולל את הפוזי- ״הבאר״ (Pozzi) – שם שניתן לו בשל התנאים האפלים והרטובים שבו, ואת ״העופרת״ (Piombi), עם תנאים גרועים לא פחות- תאי האסורים היו ישירות מתחת לגג עופרת, שהעביר את הקור מהחוץ למבנה בחורף, וחימם מדי את החדרים בקיץ.
בית הכלא החדש נמצא במבנה שונה מהארמון, ממש מולו מהצד השני של התעלה.

מסדרון ראוי לציון המחבר בין ארמון הדוג׳ה לבין בית הכלא החדש שנמצאו מהצד השני של התעלה הוא בעצם גשר האנחות. זהו גשר הבנוי מכל צדדיו- בעל קירות ותקרה, דרכו עברו המורשעים ישירות מבית המשפט אל בית הכלא. בגשר חלונות קטנים, דרכם המורשעים ראו בפעם האחרונה את העיר לפני כליאתם. לורד ביירון פירש את שם הגשר כך שבעוברם בגשר היו העצורים נאנחים למראה האחרון של העיר היפה. זוהי רק הנחה בגדר האגדות משום שלמעשה ניתן לראות רק מעט מאוד דרך סורגי האבן שמכסים את החלונות, ומפני שתאי האסירים בכלא החדש אוכלסו בעיקר על ידי פושעים שנשפטו לזמן קצר.

חלקים נוספים
עוד תוכלו לראות את הסקאלה דה אורו, וחצר הארמון בה נמצאות מדרגות הענקים שישמשו להכתרת הדוג'ות. כמו כן ניתן לראות את חדר העינויים והחקירות בו חקרו את הנידונים השונים ואת היציאה לגשר האנחות המפורסם.

המלצות "הכל על"




 

מידע שימושי על ארמון הדוג'ה

שעות פתיחה

נובמבר – מרץ 8:30-17:30 (כניסה אחרונה בשעה 16:30), אפריל – אוקטובר 8:30-19:00 (כניסה אחרונה בשעה 18:00.

כתובת

San Marco, 1, 30124, ונציה, איטליה.

הגעה
directions_boat
סירת אוטובוס (ואפורטו)

קו 1, קו  2 , קו  10 , קו  A , קו  B , קו  N  (קו לילה) עד לתחנת S. Marco.

קו 1, קו  4.2 , קו  5.1 , קו  5.2 , קו  14 , קו  20  עד לתחנת S. Zaccaria.

למידע נוסף על הואפורטו של ונציה.

סנן על ידי